ישיבת מרכז הרב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏פיצול הישיבה: עריכה ראשונית
שורה 92:
 
====פיצול הישיבה====
כבר לאחרבימי [[שבעה|השבעה]] עם פטירת הרב צבי יהודה, פנו חמישה מהר"מים אליהם– הרבנים [[מרדכי שטרנברג]], [[עודד ולנסקי]], [[עמיאל שטרנברג]] ויהושע צוקרמן, וכן הרב [[שלמה אבינר]] – אל הרב שפירא, בדרישה למנות את הרב [[צבי טאו]] לראש הישיבה לצד הרב שפירא והרב ישראלי, זאת לדבריהם כדי לשמר את הקו החינוכי של הרצי"ה כפי שהם ראו אותו, אך בקשתם לא התקבלה{{מקור}}. בהמשך מינה הרב שפירא ר"מים חדשים, כמו בנו הרב [[יעקב אלעזר כהנא שפירא|יעקב שפירא]], הרב [[שלמה שפירא (דיין)|שלמה שפירא]], הרב [[יהושע מגנס]] והרב [[יגאל לרר]]. בעקבות זאת, הישיבה התנהלה במשך חמש עשרה שנה כשבתוכה שני מחנות. חלקהרב מן[[שאול התלמידיםישראלי]], הוותיקיםוכן שלחלק הרבמתלמידי צביהרצי"ה יהודההוותיקים (כמו– דוגמת הרבנים [[יעקב הלוי פילבר|הרביעקב פילבר]], [[חיים שטיינר|הרב שטיינר]], הרב [[זלמן ברוך מלמד]], [[איתן איזמן|הרב איזמן]], [[מיכאל הרשקוביץ|הרב הרשקוביץ]], [[דוד חי הכהן|הרב דוד חי הכהן]] ו[[אריה שטרן|הרב שטרן]]), כמו גם הרב ישראלי, צידדו במחנהו של הרב שפירא{{מקור}}.
 
המאבקים בין שני המחנות בישיבה התחדדו סביב כמה הבדלים אידאולוגיים. הרב טאו ותלמידיו הדגישו את מורשת הרב צבי יהודה קוק ואילו הרב שפירא נקט בדרך עצמאית יותר. נושא לימודי אמונה הודגש יותר במשנתם של הרב טאו ותלמידיו (כפי שהיה, לדבריהם, בימיו של הרב צבי יהודה) ואילו הרב שפירא התמקד יותר בלימודי הגמרא, אם כי שמר על כך שלימודי האמונה בישיבה יימשכו כפי שהיו{{הערה|{{אתר ישיבה1|1=חיים אביהוא שוורץ|3=13388|2=ראש ישיבת 'מרכז הרב' (פרק ג')}}}}. הפערים התבטאו גם בתחומים הקשורים בסוגיית ה[[ממלכתיות (ציונות דתית)|ממלכתיות]], שהרב טאו הוא אחד מנושאי דגלה ואילו הרב שפירא התייחס באופן ביקורתי הרבה יותר לממשלה{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=[[יאיר שלג]]|שם=אחרי רבים – להטות? עמדות רבנים בישראל כלפי הדמוקרטיה|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=[[המכון הישראלי לדמוקרטיה]]|שנת הוצאה=2006|עמ=78|סדרה=מחקר מדיניות 67|ISBN=9655190250|קישור=https://www.idi.org.il/media/4551/pp_67.pdf}}}}.