ישיבת מרכז הרב – הבדלי גרסאות

במכתב שעליו חתמו כמה רבנים מבוגרי הישיבה לאחר הפרישה והקמת הר המור, נקראו הרבנים הפורשים ותלמידיהם לשוב לישיבה ולבקש מחילה מהרב שפירא. הרב [[מרדכי אליהו]] הוסיף בתחתית המכתב דברים בשבחו של הרב שפירא ובחומרת איסור ההתפלגות מהישיבה בראשותו.{{הערה|{{כיפה|חדשות כיפה|הרב יעקב שפירא על פרישת 'הר המור': "אבי הקפיד מאוד עליהם ולא מחל"|חדשות/הרב-יעקב-שפירא-על-פרישת-הר-המור-אבי-הקפיד-מאוד-עליהם-ולא-מחל/|03 באוקטובר, 2017 18:13}}, מבוסס על גיליון "שביעי" מס' 276, עמ' 46}} מכתב נוסף פורסם בעיתון [[הצופה]] הטוען שההתפלגות מנוגדת לחינוכו של הרצי"ה לאחדות, לכבוד תלמידי חכמים ולכבוד התורה. החותמים כתבו כי "מתוך אחריות ורצון לשמור על שלמותה של הישיבה, מחזקים אנו את ידי מורנו ורבנו הגאון הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא שליט"א, המוסר נפשו למען הגדלת התורה ושלמות עמנו וארצנו" וסיימו בעידוד ללומדי הישיבה ש"סופגים מרוחם של רבותינו הגדולים". בין החותמים על מכתב זה נמצאים הרבנים [[דוב ליאור]], [[זלמן מלמד]], [[יעקב אריאל]], אמנון שוגרמן, [[גדעון פרל]], [[יהודה פליקס]], [[ישעיהו מייטליס]], [[יהושע בן מאיר]], [[שמואל יניב]], [[מנחם פליקס]], [[שבתי זליקוביץ]], [[עמנואל זרביב]], [[יוסף טולדאנו]], [[שמחה שטטנר]], [[שבתי סבתו]], [[יוסף אלנקווה]], [[חיים אביהוא שוורץ]], [[דוד חי הכהן]], ועוד. בראש החותמים הופיע הרב אליהו שלמה רענן (בנו של הרב [[שלום נתן רענן]]), בתואר "נכד מרן הראי"ה"{{הערה|הצופה, י"ד חשוון תשנ"ח}}

 

 

===הפיגוע בישיבה===