שלטון החוק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שכתוב
תגיות: הוספת תבנית לשינויים בערך עריכה חזותית
מ קידוד קישורים, החלפות (לעיתים, העיקרון)
שורה 1:
{{להשלים|כל הערך=כן|נושא=מדעי החברה|פסקה=בקשת עזרה בהרחבת הערך}}{{פירוש נוסף|נוכחי=עקרון יסוד במשטר דמוקרטי|אחר=סרט על מערכת החוק בשטחים|ראו=[[שלטון החוק (סרט)]]}}
[[קובץ:Maprl.png|ממוזער|250x250 פיקסלים|מפת אינדיקטור הממשל העולמי {{אנ|Worldwide Governance Indicators}} 2005:{{legend|#00bb00|אחוזון 90–100}}{{legend|#66ff66|אחוזון 75–90}}{{legend|#ffff00|אחוזון 50–75}}{{legend|#ffbb00|אחוזון 25–50}}{{legend|#ff7777|אחוזון 10–25}}{{legend|#cc0000|אחוזון 0–10}}]]
[[קובץ:Countries by adherence to the Rule of Law (2017–18).png|ממוזער|250x250 פיקסלים|מדד דבקות בשלטון החוק לפי מידה ב־2017–2018<ref>[https://worldjusticeproject.org/our-work/research-and-data/wjp-rule-law-index-2017%E2%80%9320182017–2018-archive דו"ח 2017–2018] של ה־World Justice Project {{אנ|World Justice Project}}</ref>]]
'''שלטון החוק''' הוא עקרון [[משטר|משטרי]]י המכפיף את הכל, הן האזרחים או הנתינים והן השליטים, ל[[חוק]].
== הגדרה ==
קיימות הגדרות שונות ומגוונות, לעתיםלעיתים אף סותרות, לשלטון החוק, הנוגעות לתחומי משפט שונים. פרופ' [[יצחק זמיר]] מביא שלושה מובנים לשלטון החוק ב[[דמוקרטיה]]:<ref>{{צ-מאמר|שם=שלטון החוק במדינת ישראל|קישור=https://www.btl.gov.il/Publications/Social_Security/socialsecurity/Pages/socialsecurity29.aspx|כתב עת=ביטחון סוציאלי|שנת הוצאה=1986|עמ=6|מחבר=יצחק זמיר|JSTOR=23268768}}</ref>
* '''המובן הפורמלי:''' המובן הבסיסי והנפוץ, עליו בנויים המובנים האחרים. משמעו הוא החובה לנהוג על־פי חוק, המוטלת על כל האזרחים והרשויות. אף שלרוב, רוב האזרחים מצייתים לחוק מתוך רצון, לצורך הבטחת שלטון החוק העקרוןהעיקרון קובע ענישה בגין עבירה על החוק, משטרה הפועלת למניעת עבירות וגילוי עבריינים, מערכת משפט הקובעת את הענישה, ומערכת מוסדות ענישה, כמו בית סוהר.
 
* '''המובן הפורמלי:''' המובן הבסיסי והנפוץ, עליו בנויים המובנים האחרים. משמעו הוא החובה לנהוג על־פי חוק, המוטלת על כל האזרחים והרשויות. אף שלרוב, רוב האזרחים מצייתים לחוק מתוך רצון, לצורך הבטחת שלטון החוק העקרון קובע ענישה בגין עבירה על החוק, משטרה הפועלת למניעת עבירות וגילוי עבריינים, מערכת משפט הקובעת את הענישה, ומערכת מוסדות ענישה, כמו בית סוהר.
* '''המובן המוסדי:''' החוק עליו מתבסס שלטון החוק צריך להיקבע על־ידי מוסד דמוקרטי נבחר, לפי המאפיינים הנדרשים – כגון בחירות חופשיות, כלליות ושוות, אי־תלות של המוסד הנבחר ועליונותו כקובע כללים גם לשלטון עצמו. המובן המוסדי לא קובע דבר לגבי מוסריות החוק, וחוק לא צודק, עושק או מדכא עשוי להתאים למובן המוסדי של שלטון החוק.
* '''המובן המהותי:''' החוק מבטא ערכים ידועים, הוגנים וחופשיים. על החוק לקבוע חירויות ולהגן עליהן, ואל לו להפלות או לעשוק אדם או קבוצה. החוק נדרש לאפשר עצמאות לרשות השופטת, כדי להקל עליה להשליט את החוק על הכל.
[[ליאון שלף]] המציא, בעקבות תחושתו כי המושג "שלטון החוק" עונה רק על המובן הפורמלי של מושג המקור האנגלי "Rule of law", את המושג "'''מרות המשפט'''" המדגיש את שלטון החוק המהותי.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=ליאון שלף|שם=מ"שלטון החוק" ל"מרות המשפט": הרהורים וערעורים על מושג־יסוד|כתב עת=עיוני משפט|קישור=https://www.nevo.co.il/books/כתבי%d7%9b%d7%aa%d7%91%d7%99%20%d7%a2%d7%aa20עת/כתבי%d7%9b%d7%aa%d7%91%d7%99%20%d7%a2%d7%aa20עת/עיוני%d7%a2%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%99%20%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%9820משפט/כרך%d7%9b%d7%a8%d7%9a%20%d7%98%d7%9620טז/iyunei-mishpat-16-3-559.pdf|כרך=טז (3)|שנת הוצאה=1991|עמ=559–578}}</ref><ref>{{צ-מאמר|שם=סוציולוגיה שיפוטית ממוקדת – ליאון שלף בפסיקת העליון: השתקפות של חלוץ רב־תרבותי בנוף הפסיקה|קישור=https://www.jstor.org/stable/23441906|כתב עת=סוציולוגיה ישראלית|שנת הוצאה=2003|עמ=307|כרך=ה|מחבר=אסף פורת}}</ref>
 
{{אנ|Lon L. Fuller}} מנה שמונה מאפיינים לחוק, שבלעדיהם לא מוסרי (ובלי חלקם אף בלתי אפשרי) לדרוש ציות לחוק: כלליות (תחולת החוק על האזרחים כולם), פומביות (החובה לפרסם את החוק), איסור רטרואקטיביות (לא להעניש פעולה שנאסרה רק לאחר ביצועה), בהירות (על החוק להיות ברור בהוראותיו), היעדר סתירות (אל לחוק לסתור עצמו), ישִׂימוּת (החוק לא יכול לדרוש את הבלתי־אפשרי), עקביות/קביעות (הימנעות משינוי חוקים בתדירות גבוהה), והתאמה בין הכלל המוצהר בחוק לפעילות הרשויות.<ref>{{צ-ספר|מחבר=Lon L. Fuller|שם=The Morality of Law|מו"ל=Yale University press|שנת הוצאה=1969|עמ=33–94|פרק=The Morality that Makes Law Possible|קישור=https://archive.org/details/moralityoflaw00full}}</ref>
 
== ראו גם ==
 
* [[דמוקרטיה ליברלית]]
* [[עקרון החוקיות]]
שורה 25 ⟵ 23:
* [[נחום רקובר]], '''[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=414 שלטון החוק בישראל]''', ספריית המשפט העברי, 1989.
* {{צ-מאמר|שם=שלטון החוק במדינת ישראל|קישור=https://www.btl.gov.il/Publications/Social_Security/socialsecurity/Pages/socialsecurity29.aspx|כתב עת=ביטחון סוציאלי|שנת הוצאה=1986|עמ=5–16|מחבר=[[יצחק זמיר]]|JSTOR=23268768}}
* {{צ-מאמר|מחבר=ליאון שלף|שם=מ"שלטון החוק" ל"מרות המשפט": הרהורים וערעורים על מושג־יסוד|כתב עת=עיוני משפט|קישור=https://www.nevo.co.il/books/כתבי%d7%9b%d7%aa%d7%91%d7%99%20%d7%a2%d7%aa20עת/כתבי%d7%9b%d7%aa%d7%91%d7%99%20%d7%a2%d7%aa20עת/עיוני%d7%a2%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%99%20%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%9820משפט/כרך%d7%9b%d7%a8%d7%9a%20%d7%98%d7%9620טז/iyunei-mishpat-16-3-559.pdf|כרך=טז (3)|שנת הוצאה=1991|עמ=559–578}}
* {{צ-מאמר|שם=ארבעים שנה להלכת ירדור: שלטון החוק, משפט הטבע וגבולות השיח הלגיטימי במדינה יהודית ודמוקרטית|קישור=https://www.jstor.org/stable/24288579|כתב עת=מחקרי משפט|שנת הוצאה=2006|עמ=327–383|כרך=כב|מחבר=ברק מדינה}}
* {{צ-מאמר|שם=קאדי בירושלים – דמוקרטיה בעידן של ממשל גלובלי: רגולציה של מימון טרור בישראל|קישור=https://www.jstor.org/stable/26547258|כתב עת=מחקרי משפט|שנת הוצאה=2018|עמ=881–924|כרך=31|מחבר=דורין לוסטיג}}
שורה 33 ⟵ 31:
==קישורים חיצוניים==
* {{בריטניקה}}
* עו"ד זיו מאור, [https://mida.org.il/2022/06/29/%d7%9b%d7%a9%d7%94%d7%9b%d7%a0%d7%a1%d7%aaכשהכנסת-%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%a8%d7%aaאומרת-%d7%9c%d7%90לא-%d7%9c%d7%9e%d7%94למה-%d7%94%d7%99%d7%90היא-%d7%9e%d7%aa%d7%9b%d7%95%d7%95%d7%a0%d7%aaמתכוונת/ כשהכנסת אומרת לא – למה היא מתכוונת? שלטון חוק אמיתי מתבסס על ודאות ובהירות], ב[[מידה (אתר אינטרנט)|אתר מידה]], 29 ביוני 2022
* {{יוטיוב|yLOrUvvHVKU||שם='''שופטים בשר ודם''', פרק 1: "שלטון החוק בשלטון"|ערוץ=[[כאן 11]]|סוג=תכנית}}
* {{המכון הישראלי לדמוקרטיה|עמיר פוקס|שלטון החוק והניסיונות לחתור תחתיו בישראל|28558|2 בספטמבר 2019}}