|
|
|
==ספרו על ירושלים==
בין השנים [[1495]] - [[1496]] כתב מוג'ר א-דין את ספרו החשוב "תולדות ירושלים וחברון" (בתעתיק: אלאלאנס אנס אל-גאלג'ליל בתאריח' אלקודסאלקדס ואל-חואלח'ליל, בערבית: الأنس الجليل بتاريخ القدس والخليل). הוא מוסרמדווח בדיוק רב אתעל הטופוגרפיה של ירושלים, אתעל המוסדות שפעלו בה, בנייניה המרכזיים, רחובותיה ושווקיה. בנוסף הוא מטבלמתבל את דבריו במסורות, אגדות ואמונות שרווחו בתקופתו. לעתים הוא מביא דברים מכלי שני, אך תמיד מוסר את מקורותיו. בעיקר חשוב למוג'יר א-דין לבסס את קדושתה של העיר דרך סיפורים על קדושים וחכמי דת שפעלו בה. הספר חשוב ביותר להכרת חיי הרוח והמבנה הפיזי של [[ירושלים בתקופה הממלוכית]], עם זאת יש בו כדי לתת תמונה מעוותת בקשר למעמדה שילשל ירושלים באותה התקופה,. לפי גודש המידע, ניתן להבין כביכול הייתהכי ירושלים הייתה העיר החשובה ביותר בארץ, ולא היא.
הספר נודע לראשונה במערב כאשר חלקים ממנו תורגמו לראשונה לצרפתית ב-[[1876]] על ידי סוביראנרי סובר, במסגרת ספרו "ההיסטוריה של ירושלים וחברון מימי אברהם אבינו ועד סוף המאה ה-15" (Henri SAUVAIRE, Histoire de Jérusalem et d'Hébron depuis Abraham jusqu'à la fin du XVe siècle, Paris 1876 ).
קטעים מהספר המתארים את רחובות ירושלים ושווקיה תורגמו לעברית על ידי [[דוד ילין]] בשנת [[תרצ"ו]].
|
