דואר דיפלומטי – הבדלי גרסאות

'''דואר דיפלומטי''' (ב[[אנגלית]]: '''diplomatic bag''') הוא [[מעטפה]], חבילה, מזוודה או כל מארז אחר המשמש למשלוח חומרים הנהנים מ[[חסינות דיפלומטית]] מחיפוש או תפיסה. דואר דיפלומטי מועבר בדרך כלל על ידי [[שליח דיפלומטי]], כמוגדר בסעיף 27 ל[[אמנת וינה בדבר יחסים דיפלומטיים]], והשליח נהנה אף הוא מחסינות דיפלומטית מ[[מעצר]] או עיכוב. האמנה קובעת כי על השליח הדיפלומטי לשאת תעודה רשמית המציינת את מעמדו ואת מספר השקים הדיפלומטיים שהוא נושא. עוד קובעת האמנה כי הדואר הדיפלומטי חייב לשאת סימן חיצוני ברור המעיד על אופיו והוא חייב להכיל אך ורק מסמכים וחפצים אשר נועדושנועדו לשימוש רשמי. ניתן להפקיד דואר דיפלומטי אף בידי קברניט [[חברת תעופה]] מסחרית אשרשמטוסה מטוסהטס נועד לנחות בנמללנמל הכניסה למדינת היעד של השק. במקרה כזה, השק עדיין יהנה מחסינות דיפלומטית, אף שהקברניט לא יהנה ממעמד של שליח דיפלומטי, אולם המדינה המארחת חייבת להתיר, לחבר במשלחת הדיפלומטית שאליה מיועד השק, גישה חופשית וישירה לקברניט כדי לקבל מידיו את המשלוח.

במספר פרשיות דווח על ניצול לרעה של מעמדו של הדואר הדיפלומטי, ובכללם נסיונות חטיפה. [[מצרים]] ניסתה [[פרשת האיש במזוודה|לחטוף באמצעות שימוש בדואר הדיפלומטי שלה את המרגל הישראל [[פרשת האיש במזוודה|מרדכי לוק]], אך ניסיון החטיפה התגלה וסוכל. [[ניגריה]], ב[[חטיפת אומרו דיקו|פרשהבפרשה שהיו מעורבים בה גם ישראלים]], ניסתה לחטוף שראת [[[[חטיפת אומרו דיקו|השר לשעבר אומרו דיקו]] ולהביאו לגבולותיה. גם ניסיון זה סוכל.

על פי דיווחים עיתונאיים קיימות ממשלות [[שחיתות שלטונית|מושחתות]] אשר ניצלושניצלו את חסינות הדואר הדיפלומטי להברחת סמים‏‏<ref>‏Tony Thompson, Gangs: '''A journey into the heart of the British underworld'''. Hodder Paperbacks, 2005. ISBN 0340830530‏</ref>.