פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
הגהה
[[תמונה:Difesa razza.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המניפסט של הגזע מ-5 באוגוסט 1938]]
 
'''ההצהרה אודות הגזע''' או במונח המקורי '''Dichiarazione sulla razza''', הגדירה את כוונות ה[[המפלגה הפשיסטית ]] ב[[איטליה]] ביחסה ל[[יהודים]]. ביום ב-[[15 ביולי]] [[1938]] פרסמו עיתוני איטליה בכותרות הראשיות על החלטת המפלגה הפשיסטית לנקוט בצעדים לשמירת טוהר הגזע האיטלקי. עם פרסום החוקים בא לקיצו שיתוף פעולה מלא תקווה עם העם האיטלקי שהחל בשנת 1870 עם הקמת [[איטליה|הרפובליקה האיטלקית]] על ידי התנועה ל[[איחוד איטליה]], ה"ריסורגימנטו" (Risorgimento), בו נטלו חלק פעיל [[יהדות איטליה]]. ב[[מלחמת העולם הראשונה]] השתתפו יהודים בלחימה: שמם נכלל ברשימת המפקדים ביבשה ובים ולוחות זיכרון לנופלים מוצבים ברוב בתי הכנסת באיטליה.
 
ב-[[26 באוקטובר]] [[1938]] פורסם "דף הנחיות" של המפלגה הפשיסטית בנושא הגזע. הוראות אלה היו בסיס לחקיקה מלכותית מ-17 בנובמבר]] [[1938]]. עם פרסום החוקים בא לקיצו שיתוף פעולה מלא תקווה עם העם האיטלקי שהחל בשנת 1870 עם הקמת [[איטליה|הרפובליקה האיטלקית]] על ידי התנועה ל[[איחוד איטליה]], ה"ריסורגימנטו" (Risorgimento), בו נטלו חלק פעיל [[יהדות איטליה]].
בימי הרפובליקה האיטלקית ובימי [[איטליה הפשיסטית]] היהודים השתתפו במערכות הממלכתיות, הרבה מעבר למשקלם הזעום באוכלוסייה. עם עלייתו לשלטון של המשטר הפשיסטי, היו בין היהודים שהביעו חששות מפני השלטון החדש. גישתו של שליט איטליה [[בניטו מוסוליני]] התאפיינה במשפט "בעיית היהודים אינה קיימת באיטליה" - דבריו בשנת 1932 <ref>[[האנציקלופדיה של השואה]], הוצאת יד ושם וספריית פועלים, הערך "מוסוליני, בניטו", כרך ג' עמ' 679</ref>.
 
==טרם חוקי הגזע==
==ההתחלה==
כיבושיה של איטליה ב[[לוב]] החל משנת [[1911]] הביאו להגירת כ-150,000 איטלקים לערים השוכנות לחוף הים: [[טריפולי (לוב)|טריפולי]] ו[[קירנאיקה]]. החל משנת [[1914]] היה השלטון בלוב בידי האיטלקים ולאחר סיפוחה של לוב נראה החלום על ייסוד אימפריה אפריקאית ים תיכונית בהישג יד. כיבוש [[סומליה]], [[אריתריאה]] ו[[אתיופיה]] החלו לעורר נטיות לאבחנה בין "ה[[גזע (אדם)|גזע]] האיטלקי" ה"עליון", הנבנה החדש, לבין ה"גזע האפריקאי" ה"נחות" ובהמשך לגבי "הגזע היהודי".
 
ב[[מלחמת העולם הראשונה]] השתתפו יהודים בלחימה: שמם נכלל ברשימת המפקדים ביבשה ובים ולוחות זיכרון לנופלים מוצבים ברוב בתי הכנסת באיטליה.
בשנת [[1936]] חתמה איטליה על הסכם ברית עם גרמניה, שכונה [[ציר רומא-ברלין]]. ב[[ועידת מינכן]] השתתף מוסוליני לצידם של [[היטלר]], [[ארתור נוויל צ'מברליין|צ'מברליין]] ו[[אדוארד דאלאדיה|דאלאדיה]], כ"מתווך", מנהיג ותיק ורב השפעה. כך, בשנת 1937 היו כבר סימנים שעומד לחול שינוי במצבם של היהודים.
 
בימי [[הרפובליקה האיטלקית]] ובימי [[איטליה הפשיסטית]] היהודים השתתפו במערכות הממלכתיות, הרבה מעבר למשקלם הזעום באוכלוסייה.
ההצהרה של המפלגה הפשיסטית ב-15 ביולי 1938 היוותה את תחילתו של תהליך. מוסוליני היה במרום יוקרתו: הוא חידש את השליטה האיטלקית ב"ים שלנו", החל לבנות אימפריה והסתופף בין מנהיגי העולם. מיניסטריון ממשלתי (Ministero della Cultura Popolare) פיקח באופן הדוק על אמצעי התקשורת, אשר בטאו את דעת המדינה.
 
כיבושיה של איטליה ב[[לוב]] החל משנת [[1911]] הביאו להגירת כ-150,000 איטלקים לערים השוכנות לחוף הים: [[טריפולי (לוב)|טריפולי]] ו[[קירנאיקה]]. החל משנת [[1914]] היה השלטון בלוב בידי האיטלקים ולאחר סיפוחה של לוב נראה החלום על ייסוד אימפריה אפריקאית ים תיכונית בהישג יד. כיבוש [[סומליה]], [[אריתריאה]] ו[[אתיופיה]] החלו לעורר נטיות לאבחנה בין "ה[[גזע (אדם)|גזע]] האיטלקי" ה"עליון", הנבנה החדש, לבין ה"גזע האפריקאי" ה"נחות" ובהמשך לגבי "הגזע היהודי".
תרומה ניכבדה לתודעה הציבורית תרם בטאון בשם "ההגנה על הגזע" (La difesa della razza) אשר יצא לאור מ-5 באוגוסט 1938 עד 20 יוני 1943 - מועד נפילת השלטון הפשיסטי. בגיליונו הראשון פורסם "המניפסט של הגזע" עליו היו חתומים עשרה מדענים.‏‏<ref>‏[http://www.anpi.it/documenti/manifesto_razza.htm המניפסט של הגזע]‏</ref> המסמך המקורי ועליו החתימות טרם נמצא עד היום.
 
בימי הרפובליקה האיטלקית ובימי [[איטליה הפשיסטית]] היהודים השתתפו במערכות הממלכתיות, הרבה מעבר למשקלם הזעום באוכלוסייה. עם עלייתו לשלטון של המשטר הפשיסטי, היו בין היהודים שהביעו חששות מפני השלטון החדש. גישתו של שליט איטליה [[בניטו מוסוליני]] התאפיינה במשפט "בעיית היהודים אינה קיימת באיטליה" - דבריו בשנת 1932 <ref>[[האנציקלופדיה של השואה]], הוצאת יד ושם וספריית פועלים, הערך "מוסוליני, בניטו", כרך ג' עמ' 679</ref>.
הבטאון נשא אופי מדעי כפי שנראה מעורכיו: גוידו לנדרה (Guido Landra) עורך "המניפסט של הגזע", לידיו קפריאני (Lidio Cipriani) שהיה פרופ' ל[[אנתרופולוגיה]] ב[[אוניברסיטת פירנצה]], ליאונה פרנצי (Leone Franzì) מבית הספר לרפואה ב[[אוניברסיטת מילאנו]], מרצ'לו ריקי (Marcello Ricci) שהיה [[זאולוג]] מרומא, ולינו בוסיקו (Lino Businco), [[פתולוג]] מ[[אוניברסיטת רומא]].
 
כיבוש [[סומליה]], [[אריתריאה]] ו[[אתיופיה]] החלו לעורר נטיות להבחנה בין "ה[[גזע (אדם)|גזע]] האיטלקי" ה"עליון", הנבנה החדש, לבין ה"גזע האפריקאי" ה"נחות" ובהמשך לגבי "הגזע היהודי".
ביום 26 אוקטובר 1938 פורסם "דף הנחיות" של המפלגה הפשיסטית בנושא הגזע. הוראות אלה היו בסיס לתחיקה מלכותית מיום 17 נובמבר 1938.
 
בשנת [[1936]] חתמה איטליה על הסכם ברית עם גרמניה, שכונהשכונתה [[ציר רומא-ברלין]]. ב[[ועידת מינכן]] השתתף מוסוליני לצידםלצדם של [[היטלר]], [[ארתור נוויל צ'מברליין|צ'מברליין]] ו[[אדוארד דאלאדיה|דאלאדיה]], כ"מתווך", מנהיג ותיק ורב השפעה. כך, בשנת 1937 היו כבר סימנים שעומד לחול שינוי במצבם של היהודים.
 
==ההצהרה אודות הגזע==
"ההצהרה אודות הגזע" של המפלגה הפשיסטית ב-15 ביולי 1938 היוותה את תחילתו של תהליך. מוסוליני היה במרום יוקרתו: הוא חידש את השליטה האיטלקית ב"ים שלנו", החל לבנות אימפריה והסתופף בין מנהיגי העולם. מיניסטריון ממשלתי (Ministero della Cultura Popolare) פיקח באופן הדוק על אמצעי התקשורת, אשר בטאו את דעת המדינה.
 
תרומה ניכבדה לתודעה הציבורית תרם בטאון בשם "ההגנה על הגזע" (La difesa della razza) אשר יצאשיצא לאור מ-[[5 באוגוסט]] [[1938]] עד [[20 יוניביוני]] [[1943]] - מועד נפילת השלטון הפשיסטי. בגיליונו הראשון פורסם "המניפסט של הגזע" עליו היו חתומים עשרה מדענים.‏‏<ref>‏[http://www.anpi.it/documenti/manifesto_razza.htm המניפסט של הגזע]‏</ref> המסמך המקורי ועליו החתימות טרם נמצא עד היום.
 
הבטאון נשא אופי מדעי כפי שנראה מעורכיו: גוידו לנדרה (Guido Landra) עורך "המניפסט של הגזע", לידיו קפריאני (Lidio Cipriani) שהיה פרופ' ל[[אנתרופולוגיה]] ב[[אוניברסיטת פירנצה]], ליאונה פרנצי (Leone Franzì) מבית הספר לרפואה ב[[אוניברסיטת מילאנו]], מרצ'לו ריקי (Marcello Ricci) שהיה [[זאולוג]] מרומא, ולינו בוסיקו (Lino Businco), [[פתולוג]] מ[[אוניברסיטת רומא]].
 
== דף ההנחיות ==
 
ביום ב-[[26 אוקטוברבאוקטובר]] [[1938]] פירסמה [[המועצה הפשיסטית העליונה]] הצהרה בנושא ה[[גזע (אדם)|גזע]] אשר כונתה "דף הנחיות" (ב[[איטלקית]]" Foglio d'ordine). בהקדמה להנחיות נכתב כי "לאור דחיפות הנושא והצורך בתודעה בנושא הגזע האיטלקי, אנו מכריזים:
* אסורים נישואים עם בני גזע חם ושם ולא אריים.
* נאסר על המועסקים על ידי הממשלה או ברשויות ציבוריות - אזרחים וחיילים - לבוא בברית נישואים עם נשים מכל גזע שהוא.
* יש לאכוף הוראות אלה, לשמירת כבוד הגזע, גם במדינות שנכבשו על ידי איטליה. (לוב ואריתראה).
 
פרק מיוחד ב"דף הנחיות" דן ביהודים. נאסרה כניסה של יהודים ממדינות חוץ. יוצאים מהכלל היו בני 65 ומעלה ויהודים אשר נישאושנישאו לאיטלקים עד [[1 אוקטוברבאוקטובר]] [[1916]].
 
ל[[יהדות איטליה]] ניתנו הוראות בפרק נפרד. תחילה הוגדר "[[מיהו יהודי]]", לאחר מכן נקבעו קבוצות היהודים שהם "יוצאים מכללמהכלל מיהדותביהדות איטליה" (היו אלה שתרמו להקמה ולביסוס השלטון החדש באיטליה) ולבסוף הוגדרה המטרה: על היהודים הוטלו סייגים בפעילות האישית, הכלכלית והחברתית.
 
אלו הוגדרו בתור כ[[יהודים]]:
* יהודים הם אלה אשר שני הוריהם יהודים.
* יהודים יהיו גם אלה שהאבא שלהם יהודי והאמא שלהם מלאום זר.
* יהודי יחשב גם מי שנולד מנישואין לפי הדת היהודית. ( הכוונה לכלול גם את המתגיירים).
* לא יחשבו כיהודים אלה שנולדו בנישואין מעורבים, עם בני דת לא יהודית, לפני 1 אוקטובר 1916.
 
"יוצאים מהכלל" יהיו בני המשפחות של אלה אשר השתתפו באחד האירועים הבאים: התייצבו לשרותלשירות הצבא, נטלו חלק במלחמות, התנדבו למלחמה, נפצעו, חלו או היו לנכים וכן אם היו שותפים לפעילות המפלגה הפשיסטית. המלחמות הרלוונטיות היו רק אלה של [[המאה ה-20]]: כיבוש [[לוב]], [[מלחמת העולם הראשונה|המלחמה הגדולה]], כיבוש [[אתיופיה]] והשתתפות ב[[מלחמת האזרחים בספרד]].
 
==מפקד יהודי איטליה==
 
באוגוסט 1938 נערך [http://www.romacivica.net/ANPIROMA/deportazione/deportazioneebrei1.htm מפקד בקרב יהודי איטליה] על מנת לקבוע על מי יחולו חוקי הגזע. במפקד נכללו אנשים אשר לפחותשלפחות אחד ההורים שלהם היה לשעבריהודי או יהודי לשעבר. מספר הנפקדים היה : 58,412 . הריכוזים הגדולים היו:
* [[רומא]] - 13,171
* [[מילאנו]] - 10,654
* [[טריאסטה]] - 6,215
* [[טורינו]] - 4,345
* [[פירנצה]] - 2,641
* יהודי לוב (שילטוןשלטון איטלקי) -חסר מספרלא ידוע.
 
מתוכם הצהירו כי הם יהודים 46,656 מהם 37,241 איטלקים. היו ביניהם 9,415 תושבי חוץ.
 
מעמדם של היהודים לשעבר, למעלה מעשרת אלפים, עורר דאגה בקרב [[הכנסייה הקתולית]]. נמצאו התכתבויות המעידות על כך כי הייתה התרעמות על כך שסירבו לחתן יהודי לשעבר עם נוצרי. היות שרישום הכנסייה עבר דרך משרדי השלטון היה הכרחי לקבל את אישור המינסטריון המיוחד לגזע.
 
היו גם מקרים שבני הזוג גילו כי בעצם הם צאצאים ליהודים. הבעיות האלה נפתרו בדרך כלל במישור המקומי ובאופן גמיש למדי.
חוקי הגזע התבססו על ההנחה כי על "הגזע האיטלקי החדש" להיבדל מהגזע היהודי. היהודים של המאה ה-20 אינם יותר הצאצאים הישירים של העם ממנו בא הנוצרי הראשון. היה התבוללויות רבות והעם היהודי של היום אינו קשור גזעית לעם שהיה בעבר.
 
סעיף 9 נחשב לגרוע מכולם נקבע כי וקבע כי היהודים אינם נמנים עם הגזע האיטלקי ועל כן יש להפלותם לרעה.
 
"מבני שם אשר הגיעו במרוצת ההיסטוריה לחופי מולדתנו הקדושה, לא נותר כמעט זכר. כיבוש סיציליה בידי הערבים גרם לכך שתהליך התבוללותם היה מהיר. רק קומץ מהם, היהודים, מייצגים את אוכלוסייה שלא התבוללה באיטלקים. מקורם בגזעים לא אירופים ולכן הם שונים לגמרי מאיתנו"
 
מלבד העובדה שהיהודים נאלצו להפרד ממקומות עבודתם ומרכושם, במידה שהיה מסדר גודל מסוים, רושם חזק הותירו חוקי הגזע על הילדים, הנוער והצעירים. בבת אחת, "הדור הצעיר" נדרש לצאת ממוסדות הלימוד, לא להיכנס לספריות ציבוריות ולנתק מגע עם החברים שאיתם הוא גדל - וכל זה ללא מורת רוח מצד חבריהם הלא-יהודים והציבור האיטלקי. הדעה הייתה שאם המדינה החליטה כך והשליט תומך בצעדים, הרי יש הצדקה לכך. היו בודדים בלבד, אשר הביעו מורת רוח מחוקי הגזע ‏‏<ref>‏מתנהל רישום מפורט של אלה והם בודדים‏</ref> .
 
החוק חייב לספק חינוך עממי. לכן, הילדים היהודים הורשו ללמוד בכיתות מיוחדות בבתי הספר הממלכתיים, לאחר שעות הלימוד. ברוב קהילות איטליה הוקמו מוסדות חינוך יהודיים עבור הנערים מעל לגיל בית הספר העממי. הם קלטו גם את המורים אשר פוטרושפוטרו ממוסדות החינוך הממלכתיים. בתי ספר אלה פעלו ב[[רומא]] במבנה בית הכנסת ברחוב בלבו, ב[[פירנצה]] בבית הרב, היום בית מלון, ברחוב בו בית הכנסת היהודי ובמילאנו בשניבשתי [[וילה|וילות]] פרטיות. גם בערים אחרות אורגנו בתי ספר על טהרת התלמידים היהודים, אשר למורים, לעתים נזקקו גם למורים לא ידועיים.
 
מעמדם של המוסדות התיכוניים היה כשל בית ספר פרטי, אשר תלמידיושתלמידיו יכלו לגשת לבחינות ממשלתיות. הבעיה הייתה שבית הספר סוווג בתור "בית ספר מדעי", דהיינו למלאכה, שהיה נחות יותר מבית הספר התיכון היוקרתי, בןבו למדו היהודים "בית הספר הקלסי".
 
בבתי הספר האלה, רבים מהתלמידים למדו לראשונה מקצועות יהודיים, בעיקר מורשת יהודית ותולדות עם ישראל. הייתה הקפדה שהלימוד לא ייחשב כמטיף לחזרה ליהדות.
בערים, עם הקהילות הגדולות יחסית, הוקמו בתי ספר על יסודיים. אבל בעשרות הקהילות הקטנות המשפחות נאלצו לעזוב את מקומות היישוב שלהם ולעבור לערים הגדולות או להשאיר את ילדיהם בבית ללא בית ספר.
 
בכנס שנערך בשנת 2008 ב[[יד ושם]], במלאת 70 שנה לחוקי הגזע, הודגש כי ההפליה החינוכית כלפי הנוער נחשבה לאחת הגזרות, אשר השפעתםשהשפעתן הורגשה היטב בציבור היהודי.
 
==ביטול החוקים==
{{להשלים}}
הצווים הראשונים לביטול החוקים הוצאו על ידי ממשלת איטליה כבר בסוף 1944, לאחר כיבוש דרום איטליה על ידי [[בעלות הברית]]. היה צורך ב-80 צווים שונים, אשר נתנושנתנו בשנים הראשונות לאחר המלחמה. קשה היה במיוחד היישום של החזרת היהודים לתפקידיהם במוסדות להשכלה גבוהה. יחד עם זאת נותרו עד היום (2008) השפעות אחדות של התחיקההחקיקה:
* הרכוש היהודי המולאם, לא הוחזר אם נמכר לגוף שלישי, אלא אם כן היהודי יכול להוכיח כי הרכישה לא בוצעה ב"תוםבתום לב".
* עדיין קיימים הרישומים במירשםבמרשם התושבים על היות האזרח בן הגזע היהודי.
 
== ראו גם ==
[[קטגוריה:איטליה: חוק ומשפט]]
[[קטגוריה:שואת יהודי איטליה]]
 
[[IT:Dichiarazione_sulla_razza]]