ר"מ
ר"מ הוא תוארו של רב המלמד תלמוד בישיבה. במקורה, שימשה המילה כראשי תיבות של "ריש מתיבתא" (בארמית: ראש ישיבה), אולם בדורות האחרונים היא הפכה למושג בעל משמעות עצמאית. כינוי נוסף למי שמלמד בישיבה הוא "מגיד שיעור".
בישיבות תיכוניות, הר"מים הם מלמדי התלמוד אך גם המחנכים בפועל, ואילו שאר המורים (גם למקצועות קודש אחרים), אינם נושאים תואר זה. גם בישיבות גבוהות הר"מים הם אלו שמלמדים תלמוד, אך שם, בניגוד לישיבות התיכוניות, מושג המחנך לא קיים ועל כן תפקידם מסתכם בלימוד התלמוד. עם זאת, פעמים רבות תפקידו של הר"מ רחב הרבה יותר והוא משמש גם כיועץ רוחני וכאוזן קשבת לתלמידים, בדומה למשגיח. בישיבות ההסדר ושאר הישיבות של הזרם הדתי לאומי, אפשר למצוא גם ר"מים לתנ"ך ור"מים לאמונה ומחשבת ישראל.
ישנן ישיבות כמו ישיבה יוניברסיטי וישיבת פוניבז' אשר בהם חלק מהרמי"ם מקבלים תואר של "ראש ישיבה ב".
על בסיס התואר נוצר התואר חצר"מ (חצי ר"מ), לתיאור בעלי תפקידים דומים בישיבה שנמצאים במשרה חלקית או משמשים כעוזרים לר"מים.
