ויקיפדיה

אנפית בקר מערבית

עוף [משפ אנפתיים]

אנפית-בקר מערבית (שם מדעי: Bubulcus ibis) היא אחת מ-2 המינים של אנפית הבקר שבמשפחת אנפתיים החיה באירופה, דרום-מערב אסיה, ואפריקה, והתפשטה גם לאמריקה; והיא קרובתה של אנפית בקר מזרחית (בעבר שניהם נכללו באותו המין).

קריאת טבלת מיוןאנפית בקר מערבית
מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: שקנאים
משפחה: אנפתיים
סוג: אנפית בקר
מין: אנפית בקר מערבית
שם מדעי
Bubulcus ibis
‏ליניאוס, 1758
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טקסונומיה ואטימולוגיה עריכה

אנפית הבקר תוארה לראשונה בשנת 1758 על ידי קארולוס ליניאוס בספרו Systema naturae תחת השם המדעי Ardea ibis,[2] אך הועברה לסוג הנוכחי בשנת 1855 על ידי שארל לוסיאן בונפרטה.[3] שם הסוג Bubulcus מגיע מלטינית, ומשמעותו "רועה בקר", ומרפרר לקשרה לבקר, בדומה לשמות העממיים בעברית, אנגלית, ושפות נוספות.[4] שם המין הספציפי Ibis מלטינית ויוונית, ומקורו בכלל בשמו של המגלן,[5] ויוחס למין זה בטעות.[6]

על אף הדימיון החיצוני והשם האנגלי הדומה, אנפית הבקר קרובה יותר למינים בסוג אנפה מאשר לאלו בסוג לבנית.[7] תועדו מקרים נדירים של רביית כלאיים בין אנפיות בקר לאנפה כחולה קטנה, לבנית קטנה, ואנפית השלג.[8]

לרוב מין זה מתואר כמונוטיפי, אך ישנן רשימות המכירות בתת-מין הנוסף לאחד הטיפוסי בשם B. i. seychellarum, מאיי סיישל.[9]

תיאור עריכה

אורכה נע בין 88–96 ס"מ, מוטת כנפיה 46–56 ס"מ, ומשקלה 270–512 גרם.[10] היא בעלת צוואר קצר ועבה יחסית, מקור מוצק, ועמידה שפופה. בלבוגרים מחוץ לעונת הקינון יש ניצוי לבן ברובו, מקור צהוב, ורגליים אפרפרות-צהובות. במהלך עונת החיזור, הבוגרים מקבלים ניצוי כתום על הגב, החזה והכיפה; והמקור, הרגליים וקשתיות העין הופכים לאדומים בוהקים לתקופה קצרה לפני הזיווג.[11] הזוויגים דומים, אך הזכר גדול במקצת ומחזיק את לבוש החיזור לזמן רב יותר. לצעירים כל הניצוי לבן, והמקור שחרחר.[10][12]

מיקום עיני האנפית מאפשר לה ראיה דו-עינית כשהיא משחרת אחר מזון,[13] ומחקרים פיזילוגיים מציעים כי המין פעיל דמדומים או אף פעיל לילה.[14] מחקר ישראלי מצא שבניגוד לרוב קרובותיה, אנפית הבקר נעשתה מותאמת לשיחור מזון בקרקע יבשה, וכתוצאה מכך איבדה את היכולת של רוב האנפות לביצוע תיקון בראייה העוזר להן להתגבר על השתקפויות אור במים.[15]

לרוב היא שקטה, אך היא נוהגת להשמיע קרקורים במושבות הקינון ובהתאספויות לינה.[16]

אנפית הבקר פיתחה מערכת יחסית סימביוזית עם מיני פרסתנים גדולים כמו פרות או ביזונים והיא מלקטת מגופם חרקים.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אנפית בקר מערבית בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אנפית בקר מערבית באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ Linnaeus, C. (1758). Systema naturae per regna tria naturae, secundum classes, ordines, genera, species, cum characteribus, differentiis, synonymis, locis. Tomus I. Editio decima, reformata (בלטינית). Holmiae [Stockholm]: Laurentii Salvii. p. 144. A. capite laevi, corpore albo, rostro flavescente apice pedibusque nigris
  3. ^ Bonaparte, Charles Lucien (1855). "[untitled]". Annales des Sciences Naturelles comprenant la zoologie (בצרפתית). 4 (1): 141.
  4. ^ Valpy, Francis Edward Jackson (1828). An Etymological Dictionary of the Latin Language. London; A. J. Valpy. p. 56.
  5. ^ "Ibis". Webster's Online Dictionary. Webster's. נבדק ב-15 במרץ 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Jobling, James A (2010). The Helm Dictionary of Scientific Bird Names. London: Christopher Helm. p. 201. ISBN 978-1-4081-2501-4.
  7. ^ Sheldon, F.H. (1987). "Phylogeny of herons estimated from DNA-DNA hybridization data". The Auk. 104 (1): 97–108. doi:10.2307/4087238. JSTOR 4087238.
  8. ^ McCarthy, Eugene M. (2006). Handbook of Avian Hybrids of the World. Oxford University Press. p. 190. ISBN 0-19-518323-1.
  9. ^ Bubulcus ibis seychellarum (Western Cattle Egret (seychellarum)) - Avibase, avibase.bsc-eoc.org
  10. ^ 1 2 Western Cattle Egret Overview, All About Birds, Cornell Lab of Ornithology, www.allaboutbirds.org (באנגלית)
  11. ^ Krebs, E.A.; Hunte, W.; Green, D.J. (2004). "Plume variation, breeding performance and extra-pair copulations in the cattle egret". Behaviour. 141 (4): 479–499. doi:10.1163/156853904323066757.
  12. ^ McKilligan, Neil (2005). Herons, Egrets and Bitterns: Their Biology and Conservation in Australia (PDF extract). CSIRO Publishing. pp. 88–93. ISBN 0-643-09133-5.
  13. ^ Martin, G.R.; Katzir, G. (1994). "Visual Fields and Eye Movements in Herons (Ardeidae)". Brain, Behavior and Evolution. 44 (2): 74–85. doi:10.1159/000113571. PMID 7953610.
  14. ^ Rojas, L.M.; McNeil, R.; Cabana, T.; Lachapelle, P. (1999). "Behavioral, Morphological and Physiological Correlates of Diurnal and Nocturnal Vision in Selected Wading Bird Species". Brain, Behavior and Evolution. 53 (5–6): 227–242. doi:10.1159/000006596. PMID 10473901. S2CID 21430848.
  15. ^ Katzir, G.; Strod, T.; Schectman, E.; Hareli, S.; Arad, Z. (1999). "Cattle egrets are less able to cope with light refraction than are other herons". Animal Behaviour. 57 (3): 687–694. doi:10.1006/anbe.1998.1002. PMID 10196060. S2CID 11941872.
  16. ^ Telfair II, Raymond C. (2006). Poole, A. (ed.). "Cattle Egret (Bubulcus ibis)". The Birds of North America Online. Ithaca: Cornell Lab of Ornithology. doi:10.2173/bna.113. אורכב מהמקור ב-17 במאי 2008. {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: bot: original URL status unknown (link)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אנפית_בקר_מערבית&oldid=38410006"