ברנד שניידר (נהג מרוצים)
ברנד שניידר (בגרמנית: Bernd Schneider, נולד ב-20 ביולי 1964) הוא נהג מרוצים גרמני. התחרה במשך 18 עונות באליפות גרמניה לרכבי תיור, בה זכה 5 פעמים בתואר האליפות. בנוסף, זכה באליפות הבינלאומית למכוניות תיור (1995) ובאליפות ה-GT (1997). במהלך השנים השתתף בתעשה מרוצי פורמולה 1, אך לא צבר נקודות. התחרה 3 פעמים במרוץ 24 השעות של לה מאן, אך לא הצליח לסיים אף פעם את התחרות.
 | |||||||||||||
| שניידר (2007) | |||||||||||||
| לידה |
20 ביולי 1964 (בן 59) זנקט אינגברט שבגרמניה המערבית | ||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| לאום |
 גרמני | ||||||||||||
| בן או בת זוג |
Nicole Bierhoff  | ||||||||||||
| |||||||||||||
| |||||||||||||
  | |||||||||||||
קריירת מרוצים עריכה
ברנד נקרא על שמו של ברנד רוזמאייר, נהג המרוצים הגרמני שזכה באליפות אירופה לנהגי מרוצים בשנת 1936. את דרכו בעולם המרוצים עשה במרוצי קארטינג בהם השתתף מילדות. בשנת 1980 זכה באליפות גרמניה. שנתיים לאחר מכן היה שותף לזכייה של נבחרת גרמניה באליפות אירופה. בשנת 1983 זכה באליפות אפריקה.
ברנד לקח חלק במספר אליפויות פורמולה פורד בגרמניה וברחבי אירופה. בשנת 1986 הצטרף לאליפות הפורמולה 3 הגרמנית. שנה לאחר מכן זכה בתואר האליפות. הצלחתו משכה את תשומת הלב של אריך זקובסקי, שהחתים אותו כנהג בקבוצת זקספיד (Zakspeed), שהתחרתה באליפות הפורמולה 1. הקבוצה לא רשמה הצלחה מיוחדת על מסלול המרוצים. במהלך העונות 1988 ו-1989 הצליח לעבור את שלבי הדירוג רק בתשעה מרוצים מתוך 32. הוא הצליח לסיים רק שני מרוצים ולא צבר נקודות. בעונת 1990 עבר להתחרות עבור קבוצת Arrows, אך עזב את הקבוצה לאחר מרוץ אחד בלבד ועבר להתחרות באליפות העולם למכוניות ספורט, כשהוא נוהג בפורשה.
אליפות גרמניה למכוניות תיור עריכה
במהלך השנים השתתף במספר מרוצים במסגרת אליפות גרמניה למכוניות תיור. בשנת 1992 עבר להתחרות באליפות באופן מלא כנהג בקבוצת מרצדס. את עונת הבכורה סיים במקום השלישי. בשנת 1995 זכה באליפות הגרמנית ובאליפות הבינלאומית, שהתקיימה במקביל[1].
בין השנים 1997 עד ל-1999 לא התקיימה האליפות הגרמנית. בשנים אלה התחרה באליפות ה-GT שאורגנה על ידי הפדרציה הבינלאומית לרכב (FIA). בעונתו הראשונה ניצח שישה מרוצים וזכה באליפות. שנה לאחר מכן ניצח חמישה מרוצים יחד עם חברו לקבוצה מארק ובר, אך השניים סיימו במקום השני. בשנים 1998 ו-1999 התחרה עבור מרצדס במרוץ 24 השעות של לה מאן, אך לא סיים את המרוץ.
האליפות חזרה לפעילות בשנת 2000. שניידר זכה בתואר האליפות בשלוש מארבע השנים שלאחר מכן (2000, 2001, 2003). בשנת 2002 סיים במקום השני. בשנת 2006 זכה באליפות נוספת. באוקטובר 2008 הודיע על פרישה בסיום אותה עונה[2].
לאחר הפרישה עריכה
לאחר הפרישה השתתף במספר מרוצי סיבולת. בשנת 2013 השתתף וניצח את מרוץ 24 השעות של דובאי, מרוץ 12 השעות של באת'ורסט, מרוץ 24 השעות של נורבורגרינג ומרוץ 24 השעות של ספא.
בשנים 2015 ו-2016 התחרה בסבב מרוצי בלאנקפיין GT ספרינט קאפ (Blancpain GT Series Sprint Cup).
קישורים חיצוניים עריכה
ברנד שניידר, ברשת החברתית אינסטגרם- ברנד שניידר, באתר DriverDB לנהגי מרוצים
הערות שוליים עריכה
- ^ בשנת 1995 התקיימו 12 מרוצים באליפות הגרמנית ו-10 מרוצים שהתקיימו ברחבי אירופה, כחלק מעונת הבכורה של אליפות העולם למכוניות תיור, שאורגנה על ידי FIA. בשתי האליפויות השתתפו אותם נהגים, באותם כלי רכב
- ^ Schneider to retire after Hockenheim, Autosport, 21 October 2008