פורמולה 1 עונת 1988
במסגרת פורמולה 1 של שנת 1988 נערכו 16 מרוצים. באליפות העולם זכה הברזילאי איירטון סנה ובאליפות היצרנים זכתה קבוצת מקלארן-הונדה.
![]() | |
איירטון סנה זכה באליפות הראשונה מתוך שלוש | |
סוג תחרות | מרוץ מכוניות |
---|---|
תאריך התחלה | 3 באפריל 1988 |
תאריך סיום | 13 בנובמבר 1988 |
מספר עונה | 39 |
מספר מרוצים בעונה | 16 |
זוכה באליפות הנהגים | איירטון סנה |
נקודות הנהג הזוכה | 90 (94) |
זוכה באליפות היצרנים | מקלארן |
נקודות היצרן הזוכה | 199 |
לפי התקנות של עונה זו, החל מהעונה שאחר כך (עונת 1989), אסור יהיה להשתמש במנועים בעלי מגדש טורבו. בעקבות זאת, החליטו רוב הקבוצות, למעט קבוצת מקלארן-הונדה להשתמש במעונים בלחץ אטמוספירי כבר בעונה זו. התוצאה הייתה שליטה מוחלטת של קבוצת מקלארן-הונדה לאורך כל העונה כאשר נהגיה (סנה ואלן פרוסט) זוכים בכל המרוצים למעט אחד בו פרשו שניהם. יתר על כן, ברוב המרוצים, סיימו שני נהגי הקבוצה בשני המקומות הראשונים.
עם זאת, העונה הייתה מתוחה מאוד בשל התחרות הגדולה על האליפות בין שני נהגים אלו. שיטת הנקוד הישנה שהייתה עדיין תקפה אז (קרי, נלקחות בחשבון רק 11 התוצאות הטובות ביותר של כל נהג) גרמה לכך שסנה זכה באליפות למרות שאם היו לוקחים בחשבון את כל הניקוד שנצבר, פרוסט היה מנצח ב-11 נקודות הפרש. בעקבות עונה זו, הפך פרוסט לאחד המצדדים הגדולים בהחלפת שיטת הניקוד (שאכן הוחלפה בתחילת שנות ה-90).
בעונה זו נלקחו בחשבון רק 11 התוצאות הטובות ביותר של כל נהג.
מרוצי עונת 1988עריכה
מספר המרוץ | מקום המסלול | תאריך המרוץ | נהג מנצח | קבוצה מנצחת |
---|---|---|---|---|
1 | ז'אקארפאגה, ברזיל | 3 באפריל | אלן פרוסט | מקלארן-הונדה |
2 | אימולה, סן מרינו | 1 במאי | איירטון סנה | מקלארן-הונדה |
3 | מונטה קרלו, מונקו | 15 במאי | אלן פרוסט | מקלארן-הונדה |
4 | מקסיקו סיטי, מקסיקו | 29 במאי | אלן פרוסט | מקלארן-הונדה |
5 | מונטריאול, קנדה | 12 ביוני | איירטון סנה | מקלארן-הונדה |
6 | דטרויט, ארצות הברית | 19 ביוני | איירטון סנה | מקלארן-הונדה |
7 | פול-ריקאר, צרפת | 3 ביולי | אלן פרוסט | מקלארן-הונדה |
8 | סילברסטון, בריטניה | 10 ביולי | איירטון סנה | מקלארן-הונדה |
9 | הוקנהיים, גרמניה | 24 ביולי | איירטון סנה | מקלארן-הונדה |
10 | בודפשט, הונגריה | 7 באוגוסט | איירטון סנה | מקלארן-הונדה |
11 | ספא-פרנקורשם, בלגיה | 28 באוגוסט | איירטון סנה | מקלארן-הונדה |
12 | מונזה, איטליה | 11 בספטמבר | גרהרד ברגר | פרארי |
13 | אסטוריל, פורטוגל | 25 בספטמבר | אלן פרוסט | מקלארן-הונדה |
14 | חרס, ספרד | 2 באוקטובר | אלן פרוסט | מקלארן-הונדה |
15 | סוזוקה, יפן | 30 באוקטובר | איירטון סנה | מקלארן-הונדה |
16 | אדלייד, אוסטרליה | 13 בנובמבר | אלן פרוסט | מקלארן-הונדה |
דירוג נהגים סופיעריכה
מיקום | נהג | קבוצה | נקודות |
---|---|---|---|
1 | איירטון סנה | מקלארן-הונדה | 90 (94) |
2 | אלן פרוסט | מקלארן-הונדה | 87 (105) |
3 | גרהרד ברגר | פרארי | 41 |
4 | טיירי בוטסן | בנטון-פורד | 27 |
5 | מישל אלבורטו | פרארי | 24 |
6 | נלסון פיקה | לוטוס-הונדה | 22 |
7 | איבן קאפלי | מארץ'-ג'וד | 17 |
8 | דרק וורוויק | ארוז-מגטרון | 17 |
9 | נייג'ל מנסל | ויליאמס-ג'וד | 12 |
10 | אלסנדרו נאניני | ויליאמס-פורד | 12 |
11 | ריקרדו פטרזה | ויליאמס-ג'וד | 8 |
12 | אדי שיוור | ארוז-מגטרון | 6 |
13 | מוריציו גוגלמין | מארץ'-ג'וד | 5 |
14 | ג'ונתן פאלמר | טירל-פורד | 5 |
15 | אנדראה דה סזאריס | ריאל-פורד | 3 |
16 | סאטורו נאקאז'ימה | לוטוס-הונדה | 1 |
17 | פיררלויגי מרטיני | מינרדי-פורד | 1 |
עוד 20 נהגים סיימו ללא נקודות אליפות.
הערה: התוצאה בסוגריים מציינת את סך הנקודות שצבר הנהג. התוצאה בלא סוגריים מציינת את הנקודות שנלקחו בחשבון עבור האליפות בהתאם לתקנון.
דירוג קבוצות סופיעריכה
מיקום | קבוצה | נקודות |
---|---|---|
1 | מקלארן-הונדה | 199 |
2 | פרארי | 65 |
3 | בנטון-פורד | 39 |
4 | ארוז-מגטרון | 23 |
5 | לוטוס - הונדה | 23 |
6 | מארץ' - ג'וד | 22 |
7 | ויליאמס-ג'וד | 20 |
8 | טירל-פורד | 5 |
9 | ריאל - פורד | 3 |
10 | מינרדי - פורד | 1 |
8 קבוצות נוספות השתתפו באליפות אך לא זכו באף נקודת אליפות.
קישורים חיצונייםעריכה
- תוצאות מרוצי העונה באתר Formula1.com.
- סיכום העונה באתר MotorSport Magazine.
הקודם: נלסון פיקה |
פורמולה 1 - אלוף העולם לנהגים 1988 איירטון סנה |
הבא: אלן פרוסט |
הקודם: ויליאמס-הונדה |
פורמולה 1 - אלופת העולם ליצרנים 1988 מקלארן-הונדה |
הבא: מקלארן-הונדה |