המחפשים (סרט)

המחפשים (באנגלית: The Searchers) הוא מערבון אפי משנת 1956 שביים ג'ון פורד. הוא מספר את סיפורו של איתן אדוארדס, זאב בודד בגיל העמידה וחייל יוצא מלחמת האזרחים האמריקנית, בכיכובו של ג'ון ויין. הסרט הוא ככל הנראה עיבוד של פרנק ס. נוגנט לרומן פרי עטו של אלן לה מיי, על אף שמבקרים רבים קובעים נחרצות כי הוא מבוסס למעשה על סיפורה של סינתיה פרקר. דן שניידר כתב בסקירת ה-DVD משנת 2007 של הסרט כי "הסיפור האמיתי קיבל השראה מחטיפתה האמיתית בשנת 1836 של סינתיה אן פרקר הצעירה (אימו של צ'יף שבט הקומאנצ'י קואנה פרקר) על ידי לוחמים קומאנצ'ים שפשטו על בית משפחתה. לאחר חצי מאה משפחתה השיבה אותה. ה'תקרית' הזו היוותה השראה לסיפורים, ספרים ואפילו שירים, אולם אף אחד מהם אינו טוב כמו המחפשים, למרות מגרעותיו הרבות".

המחפשים
The Searchers

בימוי	ג'ון פורד
הופק בידי	ס. ו. ויטני
תסריט	אלן לה מאי (רומן), פרנק ס. נוגנט
עריכה	ג'ק מורי
שחקנים ראשיים	ג'ון ויין, ג'פרי האנטר, נטלי ווד
מוזיקה	סטן ג'ונס (שיר הנושא), מקס שטיינר
צילום	וינטון הוך
מדינה	ארצות הברית
חברת הפקה	האחים וורנר
חברה מפיצה	האחים וורנר
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	13 במרץ 1956
משך הקרנה	119 דק'
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	מערבון, סרט מלחמה, סרט דרמה, סרט מבוסס יצירה ספרותית
תקציב	3,750,000 דולר אמריקאי
הכנסות באתר מוג'ו	searchers
דף הסרט ב־IMDb

הסרט הוא רב השפעה עד מאוד, עורר השראה גם למערבונים ואף לדרמות, מדע בדיוני, ואפילו סרטי בוליווד. סצנות רבות צולמו במוניומנט ואלי שביוטה. סצנות נוספות צולמו במקסיקן האט שביוטה ובקניון ברונסון שבפארק גריפית, שבלוס אנג'לס.

הסרט, שזכה להצלחה מסחרית צנועה עם הפצתו הראשונית ב-1956, לא נחשב מיד כקלאסיקה. אולם הזמן היטיב עמו, והוא נחשב בדרך כלל לא רק כמערבון הטוב ביותר של כל הזמנים, כי אם כאחד הסרטים הטובים ביותר של כל הזמנים.

עלילה

השנה היא 1868, איתן אדוארדס שב ממלחמת האזרחים האמריקנית, שם הוא לחם עבור הקונפדרציה, לבית אחיו בטקסס הכפרית. איש אינו יודע מה עבר עליו בשלוש השנים האחרונות (מאז סיום המלחמה), אולם למרות רמזים שאיתן עשה מעשים נלוזים, איש אינו שואל, על אף שהסרן המקומי של הריינג'רס, סרן קלייטון, (שהוא גם משמש כמטיף במקום) מציין בקדרות "אתה מתאים לתיאורים רבים" (על פוסטרים של אנשים מבוקשים). זמן קצר לאחר שובו, בפשיטה של שבט הקומאנצ'י הורגים את אחיו וגיסתו, אחיינו מת, ושתי אחייניותיו נחטפות, האחוזה המשפחתית עולה באש. איתן רודף אחרי הקומאנצ'י על מנת להציל את הנערות, זאת בסיוע של בנו המאומץ של אחיו מרטין פאולי (ג'פרי האנטר) שהוא אינדיאני בחלקו ולבן בחלקו.

מבקרים רבים טוענים שישנו גורם רב עוצמה בסרט, אף על פי שאינו מובע במילים בעלילה,. לפי דעה זו, מהרגע שאיתן אדוארדס מגיח בסצנת הפתיחה, הוא מאוהב בבירור באשת אחיו מרתה. האהבה הזו (הדדית, כפי שמבחין סרן קלייטון כשמרתה אוחזת במעילו של איתן) מניעה את איתן כבר מההתחלה הן לעבר הצלה והן לעבר נקמה. לפי מבקרים אלו זהו המניע המרכזי המתווה את התנהגות הדמות הראשית בסרט במונחים של פעולה דרמטית. מפתיע הדבר ששום מילה המרמזת על כך אינה מוחלפת בין השניים המרמזת על מערכת יחסים זו ומדובר בזרמים תת-קרקעיים המתווים את העלילה. כל התייחסות ליחסים אלו היא חזותית.

איתן מוצא במהרה את גופתה חסרת רוח החיים של הנערה הבכורה לוסי, וארוסה של לוסי נהרג במאמץ חסר תוחלת לנקום את מותה. איתן ומרטין ממשיכים לתור אחר הנערה האחרת דבי, חיפוש שנמשך חמש שנים תמימות לאחר מכן. במהלך זמן זה היא מתבגרת ונישאת לסקאר (הנרי ברנדון), ראש שבט הנבייקה של הקומאנצ'י. סקאר מוצג כדמות המראה של איתן, מעברו השני של השסע התרבותי. הוא מתעב לבנים בכל המובנים שאיתן שונא אינדיאנים. ברגע שאיתן נוכח לדעת בדבר מערכת היחסים שנרקמה בין דבי לסקאר, מתחולל בו שינוי. הוא אינו רוצה עוד להציל את דבי, כי אם להרוג אותה, בהאמינו כי להיות אישה אינדיאנית הוא דבר הגרוע ממוות. מרטין מנסה למנוע מבעד איתן מלהרוג את הנערה. לבסוף מרטין, איתן והטקסס ריינג'ר מוצאים את דבי. מרטין הורג את סקאר ואיתן מקרקף אותו. מרטין מנסה למנוע מאיתן להרוג את דבי, אולם איתן הוא זה שנוכח לדעת עד כמה הוא היה קרוב לעשות צעד טרגי. במקום להרוג את דבי הוא מרים אותה בזרועותיו, בדיוק כפי שהיה עושה בהיותה ילדה. איתן מביא את דבי למקום מבטחים בו נמצאים חבריו ואז מסתלק משם. הסרט, שנפתח עם צילום זהה בפתח, חושף באיטיות צלליות מאחורי גיבור הסרט ומסתיים בצורה דומה. בסיום, גיבורי הסרט נכנסים בחזרה אל תוך הפתח, שנסגר לפני כותרות הקרדיטים בסיום, ומותיר את איתן בחוץ ביום המואר.

השראה מהחיים האמיתיים

רבים סוברים שהסיפור של גרסת הרומן המקורית של המחפשים קיבל השראה מחטיפתה של סינתיה אן פרקר בת התשע, בשנת 1863 על ידי לוחמי קומאנצ'י שפשטו על בית משפחתה במצודת פרקר. היא שהתה עשרים וחמש שנים עם הקומאנצ'ים, נישאת לצ'יף מלחמה ומולידה שלושה ילדים, ולבסוף "ניצלה", בניגוד לרצונה, על ידי דודה, הטקסס ריינג'ר ג'יימס וו. פרקר, שבילה חלק גדול מחייו ומהונו במה שנהפך לחיפוש אחוז אמוק אחריה. הדבר בהחלט תואם את האובססיה של איתן בסרט בחפשו אחר אחייניתו, כפי שג'ימס פרקר חיפש אחר סינתיה. בנוסף לכך, "הצלתה" של סינתיה אן על ידי הטקסס ריינג'ר במהלך ההתקפה על הכפר שבו היא חיה, משקפת בקירוב את הצלתה של דבי במהלך התקפת הטקסס ריינג'ר על הכפר של סקאר.

הסופר אלן לה מאי חקר לצורך עבודתו על הרומן שישים וארבעה מקרים משלהי המאה ה-19, בהם נחטפו ילדים בטקסס. מחקרו שנותר באוניברסיטת לוס אנג'לס, מראה שרק מודל אחד תואם לדמות המחפשת אחר קרובים אבודים. היה זה בריט ג'ונסון, עגלון אפריקני-אמריקני. בעוד שלמראית עין הספר הוא מקור הסרט, הרי שהעובדות על חטיפתה של סינתיה אן פרקר, חיפושה של דודה אחריה, והטבח ש"הציל" אותה, מתאימים הרבה יותר לסרט מאשר הכופר שדרש בריט ג'ונסון עבור משפחתו. הדבר צוין על ידי מבקרים רבים, בכללם דן שניידר. בהחלט, הסרט משקף את המקרה של סינתיה אן, בעוד שיש לו מעט מן המשותף עם מעשה הגבורה של בריט ג'ונסון, שהשיב לעצמו בכסף את אשתו ואת משפחתו.

בשנת 1864 נשבו אשתו של ג'ונסון ושני ילדיו על ידי קבוצה של קיווה וקומאנצ'י, בפשיטה על אלם קריק, במחוז יאנג שבטקסס. שנים לאחר מכן פדה ג'ונסון את משפחתו מהקומאנצ'ים בתמורה לשבעה סוסי פוני. לאחר זאת הוא המשיך לחפש אחר שבויים נוספים, תוך שהוא מתשאל בעמדות צבאיות, נוכח במועצות אינדיאנים ומבקר בכפרי קומאנצ'ים. הוא לקח על עצמו את כל המשימות הללו בהתנדבות ומעולם לא דרש כל תשלום. ג'ונסון היה אחד מהאנשים הפרטיים הבודדים שנחלו הצלחה בפדיון שבויים; רובם בסיועם של סוכנים פדרליים אינדיאניים שעבדו יחד עם צ'יפים ידידותיים. על אף שכמה היסטוריונים פוטרים את סיפורו של ג'ונסון כאגדה ותו לא, הרי שמספר עדי ראייה מאמתים זאת. הוא נהרג בידי הקיווה בנושאו מטען ב-1871.

הסרט סוטה בכל מרכיבי המפתח מהרומן של לה מאי ותואם כמעט בכל הנקודות העיקריות את הטרגדיה האמיתית של סינתיה אן פרקר. כאמור, רק אחת מן הדמויות של לה מאי, בריט ג'ונסון, התקרבה במידה מועטה לעלילת הסרט והוא השיב לעצמו את אשתו וילדיו מהקומאנצ'י תמורת כופר של שבעה פונים ולא הציל אותם בכוח. על אף שמעולם לא הודו בכך, הסגה של פרקר תואמת לעלילת הסרט בכל פרט, מלבד שניים: משך הזמן שהנערה שהתה בשבי והעובדה שבחיים האמיתיים היו לה ילדים מהצ'יף, בעוד שבסרט אין לה.

נושאים

פורד עשה מאמץ בסרט לבחון את סוגיות הגזענות ורצח העם של הילידים האמריקניים. סרטו של פורד לא היה הראשון לעשות זאת, גם לא המלוטש ביותר, אולם הוא היה יוצא דופן (במיוחד עבור דורות מאוחרים יותר) בבוטותה של גישה זו כלפי הגזענות. בחינתו של פורד את הגזענות פותחת בגזענותו של הגיבור (ה"גיבור" הזה כלל אינו שגרתי). איתן אדוארדס שונא למעשה כל אחד, אולם הוא חדור שנאה מיוחדת לאינדיאנים. עמנואל לוי אמר: "זהו ניסיון נדיר להתמודד בצורה ישירה בבעיה של שורשי הגזענות בחיים האמריקניים". הסרט התפתח בהתמדה לאורך השנים, או שראייתנו אותו התפתחה, ככל שאנשים רבים יותר נאותו כחברה לבחון את היחס הנוראי שזכו לו הילידים האמריקנים מצד התרבות הלבנה. רוג'ר איברט אמר בניתוח קודר של הסרט: "במחפשים אני סבור שפורד ניסה באופן לא מושלם, אפילו עצבני, לתאר את הגזענות שהצדיקה רצח עם".

ניתוחי הסרט השונים

מעט מאוד סרטים נסקרו ונותחו כמו המחפשים. הפרשנות הביקורתית של המחפשים משתרעת מלהחזיק בו כסרט פורץ דרך בניסיונו להתייחס לבעיית הגזענות באמריקה (רוג'ר איברט) לגינוי בוטה של הסרט כניסיון כושל ומתנשא לבחון מה באמת קרה לילידים אמריקנים, ומדוע (דן שניידר).

ג'ון פורד מספר בראיונות שנתן על מחויבותו החזקה לספר את סבלם של הילידים האמריקנים, והדרך שבה החברה הלבנה רמסה את תרבותם והשליכה אותם הצידה. עבודתו פורצת הדרך המחפשים הייתה ניסיון לבחון כיצד הסבל הזה מתרחש וכיצד הגזענות התפתחה לכדי רצח עם.

על אף שמבקרים וחוקרים אקדמיים השתמשו בסרט לבחינת התרבות והמנהגים החברתיים של ארצות הברית וחלוקים ביניהם בדברים רבים, הרי ישנה תמימות דעים שגיבור הסרט איתן אדוארדס הוא גזען ארסי, צ'יף ציקאטריש (סקאר), דמות המראה האינדיאני שלו הוא מלא זעם בדיוק כמו אדוארדס, ומתעב לבנים בדיוק כמו שאדוארדס מתעב אינדיאנים. גזענות ושנאה כתירוץ לאלימות ומוות הם נושאים מובהקים העוברים כחוט השני לכל אורך 'המחפשים'.

נושא נישואי התערובת אף הוא סוגיה יסודית המתגלגלת לאורך הסרט. איתן חוזר ואומר כי הוא יעדיף להרוג את אחייניתו מאשר לתת לה לחיות ביחד "עם שפן". הוא אומר "חיים עם הקומאנצ'י אינם חיים". אפילו אחת הדמויות העדינות ביותר בסרט, ורה מילס לורי, אומרת למרטין כשהוא מסביר מדוע עליו להגן על אחותו המאומצת "איתן ישים כדור בראש שלה. אני אומרת לך שמרתה הייתה רוצה שהוא יעשה זאת". ההתפרצות הזו מבהירה שאפילו הדמויות העדינות ביותר למראית עין, נגועות לחלוטין בגזענות מפחד נישואי התערובת.

מאלף הדבר לשים לב שפורד עשה בסרט זה ניסיון להתמודד עם נושאים ורעיונות שהיו די שנויים במחלוקת באותה תקופה באמריקה. מילותיו שלו מסבירות מה הוא ניסה לעשות, בראיון משנת 1964 בקוסמופוליטן הוא אומר: "יש נכונות בהאשמה שהאינדיאנים לא תוארו באופן מדויק או הוגן במערבונים, אולם שוב, האשמה זו נגועה בהכללה רחבה ולעיתים אינה הוגנת. האינדיאנים לא קיבלו בברכה את האדם הלבן... והוא לא היה דיפלומטי... אם הוא קיבל טיפול לא הוגן על ידי מערבים בסרטים, זהו לרוע המזל, אירע גם לעיתים תכופות בחיים האמיתיים. היו הרבה דעות קדומות במערב."

בסיפורה של סינתיה פרקר, שמבקרים כה רבים סוברים כי הוא העניק השראה מהחיים האמיתיים לסרט, הוא מאלף. "הצלתה" כביכול בהתקפה על קבוצת האינדיאנים זהה למעשה לזו שמוקרנת בסרט, היא מרעיבה עצמה למוות כשקרוביה הלבנים מסרבים לתת לה למצוא את בנה היחיד ששרד. עד לעצם היום הזה נחשבת "הצלתה" כ"ניצחון" במלחמות עם האינדיאנים. אכן, ניתן ללמוד הרבה מדיווחו של סול רוס על "הקרב" שבו הוא שבה מחדש את סינתיה פרקר, לאחר שהוא הרג ללא הבחנה את הנשים והילדים, הוא מדווח (בספר "הרס האינדיאנים" שכתב ג. ו. וילברגר): "ניצחון כה משמעותי מעולם לא הושג קודם לכן על הקומאנצ'ים אמיצי הלב, מאז אותו יום הרה גורל בדצמבר 1860 הם לא עשו כל ניסיון צבאי להשיב את תהילתם במסעי מלחמה מפוארים כמו בעבר. הקומאנצ'ים הגדולים נשברו לעד".

בסכמו את ההשפעה החברתית של הסרט אומר ארתור אקשטין: "'המחפשים' ניקר במוחם של הרבה במאים, מבקרים ומלומדים, באופן שלא היו שכיח אפילו עבור אוהבי הקולנוע הגדולים... המחפשים הוא אחד מאותם סרטים נדירים החושפים טפח חדש עם כל צפייה מחודשת בו... הסרט הוא כה עמוס במשמעויות, שהדרך היחידה להבינו היא להאט את זמן ההקרנה לתקופה בת חמש שנים בו התרחש".

צוות השחקנים ותיאור הדמויות

• ג'ון ויין: איתן אדוארדס; ויין לוהק אולי לתפקידו הקשה ביותר כחייל משוחרר ממלחמת האזרחים שהוא גזען קשה ששונא בפירוש כל אחד - אבל אינדיאנים במיוחד. לאחר שהוא מגלה שאחייניתו דבי שכבה עם אינדיאני הוא מתכוון להרוג אותה.
• ג'פרי האנטר: מרטין פאולי; בנו המאומץ של אחיו של אדוארדס, אינדיאני חלקית, ולוקח חלק בחיפושים עם דודו אדוארדס על מנת להציל את אחותו המאומצת מידי הקומאנצ'ים, ולאחר מכן, מאיתן.
• ורה מיילס: לורי יורגנסן; אהובתו של פאולי, היא מקבלת מכתב אחד בלבד ממנו בפרק זמן של חמש שנים.
• וורד בונד: האב סרן סמואל ג'ונסטון קלייטון; מטיף וסרן של טקסס ריינג'ר המציין שאדוארדס "תואם לתיאורים רבים" בפוסטר מבוקש.
• נטלי ווד: דבי אדוארדס (המבוגרת); אחייניתו של איתן אדוארדס, שנחטפה על ידי הקומאנצ'ים כשהייתה ילדה, היא נישאה לצ'יף סקאר כשהיא גדלה - ופורד מעולם לא הבהיר אם היא בחרה להינשא או אולצה לכך. לנה ווד, אחותה הצעירה של נטלי ווד משחקת את דבי בהיותה ילדה.
• ג'ון קואלן: לארס יורגנסן; היה מהגר סקנדינבי ואביה של לורי.
• אוליב קרי מרת יורגנסן; אשתו ילידת אמריקה של לארס ואימה של לורי.
• הנרי ברנדון: צ'יף ציקטריס (סקאר); שף שבט הנבאייקה של הקומאנצ'י; הוא היה חוטפן של הנערות.
• קן קרטיס: קאובוי כסיל שהתכוון לשאת את לורי ג'ורגנסן.
• הרי קרי הבן: בראד יורגנסן; מאורס לאחותו הבכורה של אדוארדס.
• אנטוניו מורנו: אמיליו פיגרואה; קומאנצ'י, הוא מוביל את איתן אדוארדס לסקאר.
• הנק וורדן: משה הרפר; רועה בקר מטורף למחצה שמסייע לאתר את דבי.
• בולה ארצ'ולטה: אווז פרא מעופף בשמי הלילה (לוק); אישה אינדיאנית שנישאה למרטין.

פורד רצה במקור ללהק את פס פרקר, שהופעתו כדיוי קרוקט בטלוויזיה הפכה אותו לכוכב גדול, עבור התפקיד של ג'פרי האנטר אולם וולט דיסני, שפרקר היה עימם בחוזה, סירבו להיתיר זאת, לפי הראיון המצולם עם פרקר בארכיב הטלוויזיה האמריקאי. פרקר ציין שזו הייתה ההחמצה הגדולה ביותר בקריירה שלו.

ההפקה

הסרט המחפשים הופק במקור על ידי סי. וי. ויטני ובוים בידי ג'ון פורד והופץ על ידי האחים וורנר. בסרט מככב ג'ון ויין, שהיה השחקן היחידי אותו ייעד הבמאי עבור התפקיד.

פורד התכוון כבר מההתחלה ליצור סרט שלא נעשה עד אז בהוליווד. ויין שיחק כבר קודם לכן דמויות מחוץ לחוק (כמו רינגו קיד ב-Stagecoach), אולם אף אחד מהם לא היה פסיכוטי גבולי כמו איתן אדוארדס. - אדוארדס נראה מרחף או על סף התמוטטות כללית. ג'ונתן לטם אומר על גילום דמותו של ויין את אדוארדס שהוא היה "מתייסר ומייסר... זעמו צודק ומכוער, בד בבד ממורמר ביותר". גזענותו ושנאתו הן כה גלויות שהן חורכות את הצופה, ולזה פורד התכוון. תגובותיו מבהירות שהוא התכוון לשרטט את דיוקנה של אמריקה הלבנה, שמובילה למעשה לרצח עם כנגד הילידים האמריקנים. לטם אף כותב אודות צפייתו הראשונה במחפשים: "האם אין מערבונים אמורים להיות פשוטים ? סרט זה הוא הכול פרט לכך, הוא עשיר ושופע סימנים לבאות."

על אף שהסרט אמור היה להיות ממוקם בעיקר בקומנצ'רה, מכורתם האגדית של הקומאנצ'ים, רובו נטוע בעמקים (לאנו אסטקדו) של צפון-מערב טקסס, הוא צולם למעשה במוניומנט ואלי שביוטה. ובקניון ברונסון בפארק גריפית, שבלוס אנג'לס.

הסרט היה אחד הראשונים שצולמו בטכניקות המסך הרחב של Vistavision.

הכרה והשפעה תרבותית

הסרט הוגדר כ"בעל חשיבות תרבותית" על ידי ספריית הקונגרס של ארצות הברית ונבחר לשימור בידי ארכיב הסרטים הלאומי האמריקני. במשאל הסרטים הטובים ביותר של Sight & Sound הוא נבחר פעמיים בעשיריה הראשונה (1992, 2012) ופעמיים בעשיריה השנייה (1972, 2002). בשנת 2007 נכלל הסרט במקום השנים עשר ברשימת מאה הסרטים האמריקאיים הטובים ביותר של מכון הסרטים האמריקאי. כתב העת אנטרטיינמנט ויקלי דירג את המחפשים במקום השלושה-עשר ברשימת הסרטים הטובים ביותר של כל הזמנים, כמו גם המערבונים הטובים ביותר של כל הזמנים.

המחפשים אהוב על מרטין סקורסזה, ג'ורג' לוקאס, סטיבן ספילברג, רמש סיפי, ג'יימס רוברט בייקר וג'ון מיליוס.

המחפשים השפיע על סרטים רבים ושונים כמו נהג מונית, מלחמת הכוכבים - פרק 4: תקווה חדשה, רוקד עם זאבים, 'כרך למבוגרים בלבד', להציל את טוראי ריאן, ואפוקליפסה עכשיו. דייוויד לין צפה בסרט שוב ושוב במסגרת הכנותיו לסרט לורנס איש ערב (סרט) (1962), על מנת שיסייע לו להבין כיצד יש לצלם נוף. כניסתו של איתן אדוארדס ב'המחפשים' מבעד לערבה הרחבה מהדהדת בבהירות בכניסתו דרך המדבר של השריף עלי ב'לורנס איש ערב'. סרג'ו לאונה, מעריץ של פורד, ציין את 'המחפשים' כאחד הסרטים האהובים עליו והתייחס לו בסצנת מפתח בסרט היו זמנים במערב (1968). הייתה התייחסות לסרט בסצנה זהה בסרט הבוליוודי Sholay. ניתן לראות גם את השפעת הסרט על ג'ורג' לוקאס, בסרטי מלחמת הכוכבים. לדוגמה במלחמת הכוכבים - פרק 4: תקווה חדשה, שריפת ביתו של לוק סקייווקר, מקבילה חזותית וסיפורית לשריפת בית האחוזה ב'המחפשים'; גם הצילומים של מנהרתו של אובי ואן קנובי (כשלוק פוגש בו לראשונה), תואמת באופן ישיר לתמונות של איחודו של איתן אדוארדס עם אחייניתו דבי. מובאה ישירה אחרת מגיעה במלחמת הכוכבים - פרק 2: מתקפת המשובטים. בסצנה שבה אנקין סקייווקר נכנס לכפר של אנשי החול. בנוסעו לקרב ביחד עם חיילי הרפובליקה. מוזיקת החצוצרות מעוררת האימה משקפת שימוש כזה באפוקליפסה עכשיו.

פרק הסיום של הסדרה שובר שורות שאב השראה מסיום "המחפשים", כך לפני יוצר הסדרה וינס גיליגן.

סרט אחר, כמו Dominion: Prequel to the Exorcist, המתייחס לסצנת הסיום של 'המחפשים'. מפגין השפעה ישירה. בסוגה אחרת, בספרות, הרומן פרי עטו של ג'ונתן לטם 'נערה בנוף' מציין את הסרט כמקור ההשראה שלו. אמרת הכנף של ג'ון ויין בסרט: "That'll be the day", עוררה בבאדי הולי השראה לכתוב את שירו הלהיט, הנושא אותו שם.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא המחפשים בוויקישיתוף

• המחפשים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• "המחפשים", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• "המחפשים", באתר נטפליקס
• "המחפשים", באתר AllMovie (באנגלית)
• "המחפשים", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
• "המחפשים", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
• "המחפשים", באתר Metacritic (באנגלית)
• "המחפשים", באתר אידיבי
• "המחפשים", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• מאמר ב-Filmsite
• ביקורתו של רוג'ר איברט
• ביקורת מעמיקה על הסרט ב-Blogcritics
• גזע, גזענות ופחד מנישואי תערובת במחפשים