פתיחת התפריט הראשי

"קוסמופוליטן" (מאנגלית: Cosmopolitan; נהגה "קוזמופוליטן") הוא מגזין נשים בינלאומי. המגזין נוסד בשנת 1886 בארצות הברית כמגזין משפחתי, שונה בהמשך למגזין ספרותי, והפך למגזין נשים בסוף שנות ה-60. כיום נחשב קוסמופוליטן למותג מגזין הנשים המוביל בעולם.[2]

Internet-news-reader.svg קוסמופוליטן
Cosmopolitan
CosmopolitanCover.jpg
סוג ירחון
מו"ל Hearst עריכת הנתון בוויקינתונים
עורך קייט ווייט
הלן בארון גורלי (בי"ל)
נוסד 1886
שפה אנגלית
33 שפות נוספות
מערכת ישראל: רחוב שפע טל 8 ת"א
תפוצה ישראל: 48,500 עותקים[1]
מדינה בינלאומי
ISSN 0010-9541
www.cosmopolitan.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

המגזין, המכונה בקיצור גם "קוסמו", כולל מאמרים על אודות זוגיות וסקס, בריאות, קריירה, שיפור עצמי, סלבריטאים, וכן אופנה ויופי.[3] ההוצאה לאור של המגזין היא "Hearst Magazines" האמריקאית, והוא מופץ ב-61 מהדורות בינלאומיות, ומודפס ב-34 שפות שונות ביותר מ-100 מדינות.

תוכן עניינים

ביקורתעריכה

במשך שנים, מגזינים המיועדים לילדות ולנשים תוייגו כאמצעים שנועדו לשווק נשיות, לכן גררו לא מעט ביקורות.[4]

כך נטען למשל כי קוסמופוליטן, על שלל גרסאותיו המקומיות, יוצר עולם פנטזיה המתמקד במין ומקשר אותו לדימוי של כוח. הקוראות מתאימות עצמן לעולם שיוצר המגזין באמצעות בתי הקפה אותם הן פוקדות, הבגדים שהן לובשות, והדרך בה הן רוקדות. בפנטזיות אלה, נשים מסתמכות על יכולות פיתוי ותמרון חברתי במקום על אינטליגנציה, על מנת להתנהל בעולם.[5]

בנוסף, עלו טענות כי הסיפורים הבדיוניים שמתפרסמים במגזין מנציחים סטריאוטיפים מגדריים מסורתיים. בסיפורים אלה מתוארות נשים אמריקניות לבנות, צעירות, רווקות ואטרקטיביות. הן גרות בעיר, משכילות ובעלות קריירה. רובן לא מסוגלות לפתור בעיות בכוחות עצמן, ותחומי העיסוק שלהן הוקצו באופן שתואם לתפקידי המגדר הסטריאוטיפיים בהצגתן כמזכירות, כאחיות או כפקידות קבלה.[6]

קיימות גם טענות על כך שהמגזין משרת נורמות מגדריות סוציוביולוגיות, תוך הדגשתה של אטרקטיביות נשית בהקשר של פוריות. יתרה מזו, נטען כי התוכן במגזין מציג התנהגות שלילית מוקצנת של גברים כנטייה סוציוביולוגית, ומציע לנשים לסלוח להם, ולגלות סבלנות בנוגע להתנהגותם. תוכן זה מבטיח שהקהל תופס נורמות והבדלים מגדריים כטבעיים ובלתי נמנעים.[7]

בשנת 2018, רשת וולמרט האמריקנית הודיעה כי תסיר את המגזין מעמדות הקופה בסניפיה, לאחר שה- National Center on Sexual Exploitation) NCOSE) טען שהמגזין מכיל תוכן מיני מפורש.[8]

בישראלעריכה

המהדורה הישראלית של קוסמופוליטן נוסדה בספטמבר 2003, והופצה על ידי חברת SBC מגזינים. לאחר שזו פשטה את הרגל, הושק המגזין מחדש בשנת 2009 על ידי חברת הירסט מגזינס אינטרנשיונל (HMI) יחד עם קבוצת מרקעי תקשורת שבבעלות אלי עזור.[2] המהדורה מבוססת (70%) על תכנים מתורגמים של המגזין האמריקאי, וכ-30% ממנה מכיל תכנים מקומיים.[9] המגזין מתפרש על פני כ-150 עמודים, והכתבות משולבות בתמונות ופרסומות. הכותרות מעוצבות בגדלים שונים, וסוג הגופן נשמר קבוע.[1]

נכון לשנת 2008 מופץ המגזין ב-48,500 עותקים, כאשר 18,500 מהם נשלחים למנויים והיתר נמכרים בחנויות ספרים. במשך תקופה מסוימת הופיעה גם גרסה מקוונת שלו. על פי סקר TGI, רוב הקוראות הן נשים צעירות (17–35), חילוניות וממעמד בינוני-גבוה. על פי הסקר, מספר הקוראים נכון לשנת 2005 עמד על 66,000.[1]

עם כניסת שנת 2013 הסתיים הזיכיון לשיווק המגזין בארץ והופסקה הוצאת המגזין.

ספרים בהוצאת המגזיןעריכה

  • Cosmo's Guide to Red Hot Sex (2008) (ISBN 158816649X)
  • Cosmo's Aqua Kama Sutra: 25 Sex Positions for the Tub, Shower, Pool, and More (2006) (ISBN 158816571X)
  • Cosmo Confessions: Hundreds of Absolutely Shameful, Scandalous, and Sexy Real-Life Tales! (2006) (ISBN 1588164675)
  • Cosmo's Naughty Notes: 100 Sexy Stickies to Tease, Tantalize, and Turn On Your Man (2006) (ISBN 158816599X)
  • Cosmo's Steamy Sex Games: All Sorts of Naughty Ways to Have Fun with Your Lover (2006) (ISBN 1588166406)
  • The Cosmo Kama Sutra: 77 Mind-Blowing Sex Positions (2004) (ISBN 1588164233)

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא קוסמופוליטן בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 שרון הורנשטיין, "קוסמופוליטן - ירחון לנשים", ישראל - המדריך לחברה הישראלית, מוסד שמואל נאמן למחקר מתקדם במדע וטכנולוגיה, 15 באוגוסט 2008
  2. ^ 2.0 2.1 יעל גאוני, לא רק אינטרנט: אלי עזור יוציא לאור את "קוסמופוליטן ישראל", גלובס, 3 באוגוסט 2009
  3. ^ קוסמופוליטן - אתר המהדורה האמריקאית
  4. ^ Angela McRobbie, Back to Reality?: Social Experience and Cultural Studies, Manchester University Press, 1997. (באנגלית)
  5. ^ David Machin, Joanna Thornborrow, Branding and Discourse: The Case of Cosmopolitan, Discourse & Society, 14, עמ' 453-471
  6. ^ Kate Peirce, Women's Magazine Fiction: A Content Analysis of the Roles, Attributes, and Occupations of Main Characters, Sex Roles, 37, 1997-10-01, עמ' 581–593 doi: 10.1023/A:1025663103892
  7. ^ Amy Adele Hasinoff, It's Sociobiology, Hon!: Genetic gender determinism in Cosmopolitan magazine, Feminist Media Studies, 9, 2009-9, עמ' 267–283 doi: 10.1080/14680770903068233
  8. ^ Katherine Lam, Walmart to remove Cosmopolitan magazine from checkout lines, Fox News, ‏2018-03-27 (בAmerican English)
  9. ^ שלומי גולובינסקי, "מעריב במשא ומתן על רכישת הזיכיון של מגזין קוסמופוליטן בישראל ב-1.6 מיליון דולר", דה-מרקר, 5 ביולי 2005
  ערך זה הוא קצרמר בנושא תקשורת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.