ז'ורדי ראורה
ז'ורדי ראורה אי סולה (בקטלאנית-ספרדית: Jordi Roura i Solà, נולד ב-10 בספטמבר 1967 בליאגוסטורה שבקטלוניה, ספרד) הוא כדורגלן עבר ספרדי ומאמן כדורגל בהווה. ראורה, ששיחק בעמדת הקשר, גדל במערכת הנוער של ברצלונה, ולאחר מספר שנים בקבוצה הבוגרת, המשיך לשחק במשך מספר שנים במורסיה, בפיגרס ובסנט אנדראו. לאחר פרישתו ממשחק החל לעבוד במשרות אימון וניהול בתחום הכדורגל. בעונת 2012/13 היה עוזרו של טיטו וילאנובה בברצלונה, וכשווילאנובה נעדר מתפקידו בשל טיפולים במחלת הסרטן, מילא ראורה את מקומו.
 | ||||
| ראורה על ספסל ברצלונה | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
10 בספטמבר 1967 (בן 56) ליאגוסטורה שבספרד | |||
| שם מלא | ז'ורדי ראורה אי סולה | |||
| גובה | 1.72 מטר | |||
| עמדה | קשר | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
קריירה כשחקן עריכה
ראורה נולד בליאגוסטורה, עיירה שנמצאת בקרבת ז'ירונה שבקטלוניה. ראורה הצטרף למחלקת הנוער של ברצלונה ב-1982, בגיל 15. ב-9 בספטמבר 1984, בגיל 17 בלבד ובעודו שחקן של קבוצת הנוער, זכה ראורה לראשונה בהזדמנות לשחק עם קבוצת המילואים של ברצלונה, ברצלונה אתלטיק, ששיחקה אז בליגת המשנה. ראורה השתתף בכל 90 הדקות בניצחון ברצלונה אתלטיק 4-0 על ריאל מדריד קסטיליה. ראורה לא שב לשחק בברצלונה אתלטיק עד עונת 1987/88, אז הפך לשחקן סגל בקבוצה. בעונתו המלאה הראשונה במדי ברצלונה אתלטיק הופיע ראורה ב-22 משחקים, 7 מתוכם בהרכב הפותח, והקבוצה סיימה את הליגה במקום ה-8.
בעונת 1988/89 החל ראורה להשתלב גם בקבוצה הראשונה של ברצלונה, תחת אימונו של יוהאן קרויף, במקביל לכך שהיה שחקן סגל של ברצלונה אתלטיק. ראורה ערך את בכורתו בליגה הספרדית, כשנכנס כמחליף 14 דקות לסיום המשחק בו ניצחה ברצלונה 3-0 את אלצ'ה ב-11 בספטמבר 1988. לאחר מכן המשיך ראורה לשחק בקבוצת המשנה. שער הבכורה של ראורה בברצלונה אתלטיק היה שער הניצחון על רקראטיבו ולבה ב-26 בפברואר 1989. בהמשך הבקיע שער נוסף, בתיקו 1 עם אייבר ב-26 במרץ. בסך הכול פתח ראורה ב-23 משחקים בליגת המשנה באותה עונה, שבסיומה ירדה ברצלונה אתלטיק לליגה השלישית. ראורה שב לשחק במדי הקבוצה הבוגרת בסוף העונה - הוא השתתף כשחקן הרכב בשלושה משחקים וכמחליף ב-4 נוספים. ברצלונה זכתה באותה עונה בגביע מחזיקות הגביע וסיימה במקום השני בליגה.
בעונה הבאה, עונת 1989/90, זכה ראורה להזדמנויות בודדות בקבוצה הראשונה. ראורה נכנס כמחליף במשחק גביע המחזיקות מול לגיה ורשה ב-13 בספטמבר 1989, פתח במשחק הליגה מול ריאל אוביידו שלושה ימים לאחר מכן ונכנס כמחליף במשחק הליגה מול טנריפה ב-28 באוקטובר. ראורה פתח במשחק הסופר קאפ האירופי מול מילאן שהתקיים ב-7 בדצמבר, אך כעבור 10 דקות נפצע באופן חמור בברכו, והתקדמותו בברצלונה נגדעה. ראורה אמנם היה חבר סגל בברצלונה, אך לא לקח חלק בזכייתה בגביע המלך בסוף העונה הזו ובאליפות ספרד בעונה שלאחר מכן.
גם לאחר החלמתו מהפציעה, התמודד ראורה עם קשיים פיזיים. בעונת 1991/92 הושאל ראורה למורסיה, קבוצה מליגת המשנה בספרד. במדי מורסיה ערך 11 הופעות וכבש שער בודד, בניצחון 2-1 על פלמוס ב-23 בפברואר 1992. מורסיה אמנם סיימה במקום ה-11 את אותה עונה, אך מפני שלא עמדה בתקנות חדשות לגבי מבנה של מועדוני כדורגל בספרד, היא הורדה טכנית לליגה השלישית. בתום ההשאלה שוחרר ראורה מברצלונה באופן סופי, והוא חתם בפיגרס, גם היא בליגה השנייה בספרד. בעונת 1992/93 לקח ראורה חלק ב-13 משחקים, 3 מהם כשחקן הרכב, ופיגרס סיימה את הליגה במקום ה-17 וירדה לליגה השלישית. ב-1994 שיחק לתקופה קצרה בקבוצה הקטנה סנט אנדראו, שהייתה אז בליגה השלישית. ראורה פרש באותה שנה באופן סופי, בגיל 26 בלבד.
קריירת אימון עריכה
ראורה החל את קריירת האימון שלו כעוזרו של קרלס רשאק ביוקוהומה פלוגלס היפנית ב-1996, שם מילא את תפקידו במשך שתי עונות. בהמשך, מילא ראורה תפקיד ניהולי בטראסה שבקטלוניה, עד 2007. בעונת 2007/08 התמנה ראורה לתפקיד מאמנה של ל'הוספיטלט מהליגה השלישית בספרד, אך בדצמבר 2007, כעבור 18 מחזורים, בהם הפסידה 8 פעמים והייתה במקום לפני האחרון בליגה, פוטר ראורה מתפקידו.
בעת מינויו של ז'וזפ גוארדיולה למאמנה הראשי של ברצלונה בפתח עונת 2008/09, הצטרף ראורה לצוות האימון כאחראי על ניתוח היריבות לקראת המשחקים מולן. ראורה היה בתפקיד זה במשך 4 עונות. כאשר טיטו וילאנובה החליף את גוארדיולה כמאמן ברצלונה לקראת עונת 2012/13, מונה ראורה להיות עוזרו. ב-19 בדצמבר 2012, בשל הטיפול שווילאנובה עבר בגלל מחלת הסרטן, מילא ראורה את מקומו. ראורה עמד על הקווים במשחק הליגה מול ריאל ואיאדוליד ב-22 בדצמבר בו ניצחה ברצלונה 3-1 ובמשחק גביע המלך ב-10 בינואר 2013. לאחר מכן חזר וילאנובה מהטיפול מוקדם מהצפוי, אך כעבור שבועיים שב להמשך הטיפולים, וראורה המשיך כמאמנה הראשי של ברצלונה. ראורה היה המאמן הראשי עד תחילת אפריל 2013. במהלך תקופה זו הודחה ברצלונה מהגביע על ידי ריאל מדריד והעפילה לרבע גמר ליגת האלופות אחרי שגברה על מילאן.
וילאנובה עזב את תפקיד המאמן באופן סופי ביולי 2013, ובמקומו מונה חרארדו מרטינו. אל מרטינו הצטרף צוות אימון חדש, ולכן תפקידו של ראורה בצוות האימון צומצם. בסוף עונת 2013/14 עזב ראורה את המועדון. ב-26 בינואר 2015 שב ראורה לברצלונה, בתפקיד המנהל הספורטיבי של מחלקת הנוער של המועדון.
תארים עריכה
- כשחקן ברצלונה
- גביע מחזיקות הגביע (1): 1988/89
- אליפות ספרד (1): 1990/91
- גביע המלך (1): 1989/90
- כעוזר מאמן ברצלונה
- אליפות ספרד (1): 2012/13
קישורים חיצוניים עריכה
- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר BDFutbol
- פרופיל, באתר WorldFootball.net
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
- פרופיל המאמן באתר BDFutbol
- Jordi Roura: From the Masia to the first-team bench, באתר הרשמי של ברצלונה
- עד שטיטו יבריא: הכירו את ג'ורדי "הגרגרן" ראורה, ONE, 22 בדצמבר 2012