קטלאנית

שפה ממשפחת השפות הרומאניות

קַטַלַאנִית (Català) היא שפה ממשפחת השפות הרומאניות.

קַטַלַאנִית (ולנסית)
Català ‎(Valencià)‎
מדינות ספרד, צרפת, אנדורה, איטליה
אזורים קטלוניה, ולנסיה, האיים הבלאריים, רוסיון, אראגון, מורסיה, סרדיניה
דוברים 12 מיליון
שפת אם 7.5 מיליון
כתב אלפבית לטיני
משפחה

הודו־אירופית

רומאנית
איברו־רומאנית
קטלאנית
לאום אנדורהאנדורה אנדורה
שפה אזורית:
סרדיניהסרדיניהאלְגֶרוֹ שבאיטליה
ספרדספרד בספרד (שפה אזורית בקטלוניה, וולנסיה והאיים הבלאריים)
ארגון בעלת מעמד מיוחד באיחוד האירופי
מוסד

המוסד ללימודים קטלאניים

האקדמיה הוולנסיינית ללשון
קוד שפה ca עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד ISO 639-1 ca עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד ISO 639-2 cat עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד ISO 639-3 cat עריכת הנתון בוויקינתונים
ראו גם שפהכתברשימת שפות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

השפה מדוברת במזרח חצי האי האיברי ובמספר מקומות נוספים. לשפה כ־9 מיליון דוברים, רובם בספרד. היא שפה רשמית באנדורה, בחבל קטלוניה שבספרד, בוולנסיה שבספרד, באיים הבלאריים, ובעיר אלְגֶרוֹ שבסרדיניה. בשנת 1714 כשהספרדים כבשו את קטלוניה נאסר השימוש בשפה.[1] מבחינת אוצר מילים ודקדוק, השפה קרובה לספרדית וצרפתית.

תפוצה גאוגרפית עריכה

קטלאנית מדברים במקומות הבאים (נקראים יחד הארצות הקטלאניות):

מספר דוברי הקטלאנית עריכה

 
מפת התפוצה של הקטלאנית באירופה

בשטחים בהם היא שפה רשמית עריכה

אזור מבינים יודעים לדבר
קטלוניה (ספרד) 5,837,874 4,602,611
ולנסיה (ספרד) 3,512,236 1,972,922
האיים הבלאריים (ספרד) 733,466 504,349
אנדורה 62,381 49,519
אלגרו (סרדיניה, איטליה) 20,000 17,625
סה"כ 10,145,957 7,129,401

בשטחים בהם אינה שפה רשמית עריכה

אזור מבינים יודעים לדבר
צפון קטלוניה (צרפת) 203,121 125,622
אראגון (ספרד) 47,250 45,000
סרגוסה (ספרד) אין מידע אין מידע
מורסיה (ספרד) אין מידע אין מידע
שאר העולם אין מידע 350,000
סה"כ 270,371 538,247

התפשטות השפה עריכה

השפה הקטלאנית התפתחה במאה הרביעית לספירה, מניבים מקומיים של לטינית שהיו בשימוש בחלק המזרחי של הרי הפירנאים.

במהלך הרקונקיסטה, הכיבוש מחדש של חצי האי האיברי על ידי הנוצרים, התפשטה הקטלאנית לברצלונה, ולאחר מכן לממלכת ולנסיה, לאיים הבלאריים ולאלגרו.

עיצורים בקטלאנית
וילוני חכי בתר־
מכתשי
מכתשי
/שִנִּי
שפתי
־שִנִּי
דו־
שפתי
אפי ŋ ɲ n m
סותם ɡ k [ɟ c] d t b p
מחוכך ʤ ʧ ʣ ʦ
שורק ʒ ʃ z s
חוכך [ɣ] [ð] v f [β]
מקורב
(צדי)
w j
ʎ l
מקיש ɾ
רוטט r

* - פונמה נפרדת מ־/b/ בניבים באלֵאַרית, אלגורית,
ואלנסית ועוד
* - אלופוני /k ɡ/ בסופי מילים/לפני תנועות קדמיות בניב
באלארית[2]
* - יש המדייקים בקירוב למכתשי־חכי [ʨ ʥ ɕ ʑ]
* - אלופוני /b ɣ d/ בהתאמה בראשי הברות לאחר חוככים[3]

 
תנועות בקאטאלאנית

דקדוק עריכה

הדקדוק של הקטלאנית קרוב לזה של מרבית השפות הרומאניות, אך יש בו גם מספר מאפיינים ייחודיים.

שמות עצם ושמות תואר עריכה

לשמות עצם ושמות תואר יש שני מינים, זכר ונקבה. השמות נוטים במספר יחיד ורבים; סימן הרבים הוא לרוב הסיומת ‎-s‏.

מאפיין ייחודי של שמות קטלאניים הוא אובדן כמעט מוחלט של הסיומת ‎-n‏, אשר נעלמה לחלוטין בזכר יחיד, אך מופיעה בנקבה וברבים. למשל:

עברית קטלאנית ספרדית צרפתית לטינית
טוב bo bueno bon bonus
טובה bona buena bonne bona
טובים bons buenos bons boni
רומאי romà romano romain romanus
רומאים romans romanos romains romani
אובססיה obsessió obsesión obsession obsessio (פירוש מקורי - חסימה)
אובססיות obsessions obsesiones obsessions obsessiones

פועל עריכה

כמו בשפות רומניות אחרות, גם בקטלאנית יש מערכת עשירה של זמני פעלים פשוטים ומורכבים, עם מודוס אינדיקטיבי וסוביונקטיבי.

כמו בספרדית וצרפתית, זמני הפעלים הפרפקטיביים המורכבים נוצרים על ידי הפועל haver והפועל בבינוני (particip passat). בנוסף לזמנים אלה קיים בקטלאנית גם זמן עבר ייחודי, pretèrit perfet perifràstic, הנוצר על ידי הפועל anar (ללכת) בזמן הווה ובגוף מתאים בצירוף שם הפועל; למשל, מהפועל cantar (לשיר):

  • vaig cantar - אני שרתי
  • vas cantar - את/ה שרת

כינויי גוף עריכה

כמו באיטלקית ובספרדית, קיימים בקטלאנית כינויי גוף אנקליטיים, אשר מתחברים לפועל כאשר יש להם תפקיד של מושא ישיר או עקיף. הייחוד של הקטלאנית הוא בחוקים המורכבים שלפיהם מתחברים כינויים אלה לפועל וכאשר לפועל יש יותר מכינוי אחד. לכינויים יש אלומורפים רבים בהתאם לזמן והגוף של הפועל ובהתאם לצלילים הראשונים והאחרונים של הפועל.

ניבים קטלאניים עריכה

 
מפת הניבים הקטלאניים

השפה הקטלאנית מורכבת ממספר ניבים, שאותם נהוג לחלק לשתי קבוצות עיקריות, על פי חלוקה שהציע מנואל מילה איפונטאנאלס ב־1861.

הקבוצה המזרחית כוללת את הניבים המדוברים בקטלוניה ובאנדורה, והקבוצה המערבית כוללת את הניבים המדוברים בוולנסיה ובחלק המזרחי של אראגון. בין הקבוצות קיימת השפעה הדדית, וכך הניבים המדוברים בוולנסיה אופייניים יותר לקבוצת הניבים המערבית ואילו הניבים המדוברים באראגון מכילים גם השפעות מזרחיות.

אוצר מילים בסיסי עריכה

  • שלום: Hola
  • בוקר טוב: Bon dia
  • ערב טוב: Bona tarda, Bon vespre, Bona vesprada
  • לילה טוב: Bona nit
  • להתראות: Adéu, arreveure, adéu-siau
  • להתראות בקרוב: Fins després!
  • בבקשה: Per favor, si us plau
  • מה נשמע?: Com va això?, Què tal?
  • טוב, ואצלך?: Bé, i tu?
  • תודה: Gràcies/mercè
  • תודה רבה: moltes gràcies/mercès
  • סליחה, אני מצטער/ת: Perdó, ho sento

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה


הערות שוליים עריכה

  1. ^ רויטרס, בית המשפט בספרד השעה את כינוס הפרלמנט בקטלוניה, באתר תאגיד השידור הישראלי, ‏5 באוקטובר 2017
  2. ^ בחלק מהניבים האחרים האפשרות מתרחבת לכל מצב מלבד לפני עיצורים נזילים/תנועות אחוריות
  3. ^ יוצאים מן הכלל הם /d/ לאחר צדיים ו-/b/ לאחר /f/