ז'ירונד (שפך נהר)
שפך נהר הז'ירונד (בצרפתית: Gironde, באוקסיטנית: Gironda) הוא שפך נהר בדרום-מערב צרפת שנמצא בגבול בין פואטו-שראנט מצפון וממזרח ואקיטן מדרום וממערב.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| אורך | 75 ק"מ |
| ספיקה ממוצעת |
1,000 מ"ק לשנייה  |
| מוצא | התלכדות הנהרות גארון ודורדון |
| יובלים |
דורדון, Taillon, Juliat, Riveau de Boube, Jalle de Tiquetorte, Rivau de Chenaumoine, גארון |
| שפך |
האוקיינוס האטלנטי (45°35′23″N 1°2′57″W) |
| מדינות באגן הניקוז |
 צרפת |
  | |
הז'ירונד נוצר מהתלכדות שני נהרות הגארון והדורדון (Dordogne) בבק ד'אמבז (Bec d'Ambès) ונשפך אל מפרץ ביסקאיה. הנהר נתן את שמו למחוז ז'ירונד.
אורכו של השפך 75 ק"מ ובשפך רוחבו מגיע ל-12 ק"מ בכך הוא שפך הנהר הגדול ביותר במערב אירופה ומשתרע על שטח של 635 קמ"ר. רוחבו הרב של שפך הנהר איפשר בהיסטוריה את התפתחות המסחר הימי הנרחב באזור כולו ואת בניית העיר בורדו והתפתחותה על גדות הגארון. כך שכלכלת האזור לא כוללת רק דיג אלא גם איפשר את התפתחות כלכלת הנפט והאלקטרוניקה בזכות נמל הנפט בבק ד'אמבז והקמת תחנת כוח גרעינית בבלאי.
איים בז'ירונד עריכה
בכל אורך שפך הנהר יש איים הממוקמים בו. האיים השתנו עם הזמן בעקבות שימושים שונים של בני האדם וכן בגלל החולות ששינו מקומם בהתאם לזרמים השונים. להלן רשימת האיים הגדולים מצפון לדרום:
- אי בלי שם - האי נמצא במפגש של הנהר עם האוקיינוס האטלנטי ובו ממוקם מגדלור קורדואן.
- אי פאטירה (Île de Patiras) - האי בגודל של 2000 דונם, נמצאים בו מגדלור וכן גדלים בו תירס וכרמים.
- אי נובל (île Nouvelle) - אי זה נוצר מלאכותית מאיחוד של שני איים, אי סן-פן (Île Sans-Pain) ואי בושו (Île Bouchaud). האי כולו הוגדר כשמורת טבע ב-1991.
- אי פאטה - על האי ממוקם פור פאטה שנבנה על ידי וובאן ב-1690 על מנת להגן על העיר בורדו שנמצאת במעלה השפך.
- אי ירוק - זהו האי הגדול ביותר בשפך הנהר ומורחב משלושה איים, האי הירוק, האי הצפוני ואי קאזו (Île Cazeau). שטח האי הוא 7900 דונם ונמצאו בו הריסות של עיירה קדומה. 400 דונם משטח האי הוכנס כשמורה טבע ב-2001.
- אי מארגו (Île Margaux) - אי קטן הממוקם בין הגדה הדרומית לאי הירוק.
היווצרות שפך הנהר עריכה
שפך הנהר זורם על משטח גירי מתקופת הקרטיקון. הרי האלפים והרי הפירנאים נוצרו כתוצאה מהקימוט האלפיני לפני 60 מיליון שנה, והקימוט ייצר קמר בז'ונזה (Jonzac) וצוקים בדרום מאדוק. זרמי המים שפגעו בצוקים יצרו את שפך הנהר. באותה תקופה כל האזור היה מוצף ים ורק לקראת סוף תקופת השלישון הייתה ירידה במפלס המים. תחילת הרביעון אופיין בתקופת קרח וחום מחזוריות, ושינויים אלו הם שעיצבו את שפך הנהר בצורתו הנוכחית. לפני כ-2,000 שנה נוצרו הביצות בגדות השפך, ולפני כ-1,000 שנה נוצרו הדיונות והחופים. כיום הביצות כולן יבשו אך הז'ירונד ממשיך להתחדש כל העת. כך למשל ב-1999 שקע האי קרוט (île de la Croute) מתחת למים, וכך העיירה בורג' מצאה את עצמה מול נהר הדורדון ולא מול הז'ירונד.
ימאות עריכה
וובאן והשפך עריכה
סבסטיאן דה וובאן שהיה אחראי הביצורים של לואי הארבעה עשר, בנה מערכת ביצורים לאורכי חופי צרפת על מנת להגן על צרפת ממתקפות של יורדי ים ובפרט ההולנדים והאנגלים. במסגרת הביצורים על וובאן הוטל להגן על הז'ירונד כנתיב שיט חשוב למסחר של צרפת כאשר במעלה השפך ממוקם נמל בורדו שהיה הנמל העיקרי של צרפת. וובאן החל את בניית הביצורים בסוף המאה ה-16 כאשר המיקום שהוא בחר למיקום הביצורים היה העיר בלאי. הוא בנה את מצודת בלאי אולם לאחר בניית הוא גילה כי המצודה עצמה אינה מספקת מענה לשליטה על כל המעבר בז'ירונד משום שהארטילריה שישבה במבצר לא יכלה להגיע עד לצידו השני של הנהר.
בעקבות כך בין 1690 ל-1693 בנה וובאן את פור מדוק מצידו השני של השפך ואת פור פאטה על אי במרכז השפך כך שבסוף המאה ה-17 הז'ירונד נסגר לתנועה של כוחות עוינים. הביצורים האלו הועמדו למבחן רק ב-1814 במהלך המלחמה של הקואליציה האנטי-צרפתית השישית בפירנאים.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- ז'ירונד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)