משורר בניו יורק
משורר בניו יורק הוא שמו של קובץ שירים מאת המשורר הספרדי פדריקו גארסיה לורקה. הקובץ כולל שירים שנכתבו על ידי לורקה בעת שהותו באוניברסיטת קולומביה שבניו יורק ובזמן ביקורו בקובה בין השנים 1930-1929, ופורסם בפעם הראשונה לאחר מותו, בשנת 1940.
 | |
| |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
פדריקו גארסיה לורקה  |
| שפת המקור |
ספרדית |
| סוגה |
שירה |
| הוצאה | |
| מקום הוצאה |
ספרד, קולומביה |
| תאריך הוצאה |
1936 |
  | |
אופי הקובץ עריכה
שירי הקובץ מתארים את תחושות החרדה והאימה שחש לורקה מול הדה-הומניזציה של החברה המודרנית. לורקה, ששהה בניו יורק בעת קריסת וול סטריט 1929 תיאר את המראות כך: "מראה של אנשים מתאבדים, של אנשים היסטריים, של חבורות מעולפות. מראה נורא אך חסר גדולה. איש לא יכול להבין את הבדידות שחש שם ספרדי, ויותר מכך איש הדרום"[1]. מראות אלו הגבירו חרדתו של לורקה מהעיר הגדולה ומהכלכלה הקפיטליסטית שביטויה הקיצוני התגשם בניו יורק. חוויה זו ניכרת בשירי הקובץ המציגים "תמונה מסוייטת ומזוויעה של עולם חומרני, ממוסחר, קר, מנוכר ואכזרי, שבו נאלץ האדם המודרני, המנותק אחת ולתמיד מהאל ומהטבע, לסבול מבדידות חריפה בג'ונגל הבטון של הכרך האימתני"[2].
נושא חברתי נוסף שנידון בקובץ הוא היחס למיעוטים באמריקה. לורקה נפגש עם צוענים, יהודים ואפרו-אמריקנים וחש סימפתיה גדולה כלפיהם. בעלי חשיבות מיוחדת עבורו הם האפרו-אמריקנים, איתם הוא נפגש בהארלם. המתח בין הכוח החיוני הקמאי שהוא מזהה בהם לבין דיכויים החברתי נידון בפרק המוקדש להם (השחורים) בו הוא מבכה את הרלם ומודיע כי אין יגון שישווה "למלכך הגדול הכלוא, הלבוש במדי שוער"[3].
לצד העיסוק בנושאים חברתיים אקטואליים, ניו יורק משמשת עבור לורקה גם סמל לתחושות אישיות כמו בדידות ואהבה נכזבת, ונושאים כלל אנושיים כמו הפחד מהמוות וכמיהה דתית.
סגנון השירים בקובץ שונה באופן מהותי מהסגנון שאפיין את שירתו המוקדמת של לורקה בקבצים שירת הזמר העמוק ורומנסרו צועני, בהם התבסס על מבנים מסורתיים כמו בלדה ורומאנסה. לורקה, שהושפע מתנועת הסוריאליזם האירופית, עוזב בקובץ זה את המסורת השירית האנדלוסית לטובת שפה מטאפורית חדשה שתבטא מציאות מעבר לטבע ומעבר לתודעה. שפה זו מתארת חפצים, תחושות ורגשות באופן ספונטני, בעזרת דימויים חדשניים ומפתיעים ושבירת מבנים תחביריים מוכרים. המעבר לשפה זו ניכר גם בשבירת המבנים הצורניים ושימוש נרחב בשורה חופשית. יחד עם זאת, קובץ זה ממשיך לעסוק בנושאים שהטרידו את לורקה בשירתו המוקדמת, כמו פחד המוות והמשיכה אליו, אהבות אבודות, חריגות, החמצה וכמיהה לילדות[4].
מבנה הקובץ עריכה
מאחר שמרבית כתב היד המקורי אבד ולורקה עיבד ושינה שירים שונים לאורך חייו, קשה לקבוע את הנוסח המדויק של השירים ואת המבנה המדויק של הקובץ. בכל אופן, המהדורה המקובלת מכילה שלושים וחמישה שירים המתחלקים לעשרה פרקים:
א. שירי הבדידות באוניברסיטת קולומביה
ב. השחורים
ג. רחובות וחלומות
ד. שירי ימת אדן מילס
ה. בצריף האיכר
ו. מבוא למוות
ז. שיבה העירה
ח. שתי אודות
ט. בריחה מניו יורק (שני ולסים לעבר התרבות)
י. המשורר מגיע להוואנה
תרגום עריכה
הקובץ תורגם לעברית על ידי רמי סערי בשנת 1999.
