ציידי האלפים

ציידי האלפים (באיטלקית: Cacciatori delle Alpi) הייתה יחידה צבאית של מתנדבים איטלקים שהוקמה על ידי ג'וזפה גריבלדי בקונאו ב-20 בפברואר 1859, חודשיים לפני שפרצה מלחמת העצמאות האיטלקית השנייה, על מנת לסייע בידי הצבא הסדיר של ממלכת סרדיניה לשחרר את חלקה הצפוני של איטליה משלטונה של האימפריה האוסטרית.

מרבית המתנדבים ליחידה הגיעו מהשטחים שבשליטה אוסטרית בממלכת לומברדיה-ונציה לטורינו בירתה של ממלכת סרדיניה, תוך שהם גונבים את הגבול לקנטון טיצ'ינו בשווייץ שממשלתה שיתפה פעולה בסתר עם ממלכת איטליה. את הנשק והמדים ספקה ממלכת סרדיניה. כפי ששמה מרמז פעלה היחידה בהרי האלפים. בין הניצחונות שנחלה במלחמה על האוסטרים היו בקרב וארזה ובקרב סן פרמו באזור קומו.

היחידה פעלה גם במהלך מלחמת העצמאות האיטלקית השלישית בשנת 1866, שעה שצבא ממלכת איטליה (שמה של ממלכת סרדיניה מ-1861) ניסה לכבוש את ונציה מידי האוסטרים. במקרה זה הצליחו 40,000 המתנדבים להשיג את הניצחון האיטלקי היחיד במלחמה בקרב בזקה שנערך ב-21 ביוני 1866 והתקרבו לעיר טרנטו, שאותה לא כבשו לבסוף בשל הסכם שביתת הנשק שסיים את המלחמה.

קישורים חיצוניים עריכה

מדיה וקבצים בנושא ציידי האלפים בוויקישיתוף