רוסלקה

רוסלקה
Rusalka
	Růžena Maturová כרוסלקה בהפקה המקורית
	Růžena Maturová כרוסלקה בהפקה המקורית
מלחין	אנטונין דבוז'אק
ליברטיסט	ירוסלב קוואפיל
מבוסס על	מעשייה עממית
סוגה	אופרה לירית-טראגית
מספר מערכות	3
שפה	צ'כית
שנה	1901
תפקידים
	רוסלקה (סופרן) - נימפת מים; הנסיך (טנור); וודניק, גנום המים (באס) - שליט האגם, אביה של רוסלקה; הנסיכה הזרה (סופרן); יז'יבאבא (מצו סופרן) - מכשפה; 3 רוחות יער (שתי סופרן וקונטראלטו); שומר יערות (טנור); נער מטבח (סופרן); ציד (בריטון); נימפות יער, אורחים בארמון הנסיך, פמליית הנסיך.;

רוסלקה (בצ'כית: Rusalka) היא אופרה מאת אנטונין דבוז'אק (אופוס 114) לפי ליברית שחיבר ירוסלב קוואפיל לפי מעשייה שפורסמה על ידי קרל ירומיר אֶרבּן (Karel Jaromír Erben) ובוז'נה נמצובה (Božena Němcová). רוסלקה היא דמות של נימפת מים במיתולוגיה הסלאבית המפתה, באמצעות יופייה הנדיר, גברים ההולכים לצד אגמים ונהרות, דייגים וספנים, ומושכת אותם אל מותם במעמקים. הדמות משלבת יופי ותמימות לצד סכנה ומצויה כולה בתחום העל טבעי. זו האופרה התשיעית שהלחין דבוז'ק (מתוך אחת-עשרה) והידועה ביותר שלו והאופרה הצ'כית המבוצעת ביותר, שהוכתרה כבר בבכורתה כאופרה צ'כית לאומית.^[1] האריה הידועה ביותר מהאופרה היא "שיר הירח" (Měsíčku na nebi hlubokém), המבוצעת על ידי רוסלקה במערכה הראשונה. לדברי מבקר האופרה חנוך רון, "'רוסלקה' מלאה במלודיות רומנטיות מופלאות. טבולה בפיוט נהדר. אבל יש לה חולשה: אין בה דרמה גדולה."^[2]

"שיר הירח", כאן גרסה בגרמנית. סופרן: אמי דשטין (Emmy Destinn), הופעה מ-1915

היסטוריה עריכה

ירוסלב קוואפיל חיבר את הליברית בטרם יצר קשר עם המלחין. העלילה, המבוססת בעיקר על המעשייה כפי שהיא מופיעה אצל ארבן ונמצובה, כוללת מרכיבים מן הפולקלור הסלאבי כמו גם מרכיבים הכלולים ב"בת הים הקטנה" מאת הנס כריסטיאן אנדרסן. כתיבת הליברית הסתיימה ב-1899. דבוז'ק, שביטא עניין בסיפורי המעשיות של קארל יארומיר ארבן (ההשראה לפואמה סימפונית בשם "וודניק" שחיבר ב-1896 (אופוס 107) נבעה גם היא מבלדה עממית של ארבן^[1]), שמח להלחין את הליברית וסיים את העבודה במהירות. הוא התחיל לעבוד על הטיוטה הראשונית ב-22 באפריל 1900 וסיים בנובמבר אותה שנה.

בכורת האופרה התקיימה בפראג, ב-31 במרץ 1901 וזכתה להצלחה גדולה הן בצ'כיה והן מחוצה לה. בשל המוטיבים העממיים הן בתוכן והן במוזיקה, זיקתה לרומנטיקה ושפת השירה (שאיננה גרמנית או איטלקית) הוכתרה האופרה בתואר "האופרה הצ'כית הלאומית".^[3] ב-1935 הוצגה בשטוטגרט בתרגום לגרמנית. הבכורה הבריטית של האופרה התקיימה רק ב-1953 והבכורה האמריקאית רק ב-1975 על ידי בית האופרה של סן דייגו. ההפקה הישראלית של האופרה עלתה ב-2004. ב-2014 הופקה האופרה על ידי המטרופוליטן אופרה עם רנה פלמינג כרוסלקה.^[4] החל מראשית המאה ה-21 צברה האופרה פופולריות רבה. בין עונת 2011/12 לעונת 2015/16 היא הועלתה ב-113 הפקות שונות ברחבי העולם.^[5]

תקציר העלילה עריכה

מערכה ראשונה עריכה

רוסלקה ואביה, גנום המים, הפקת המטרופוליטן אופרה, 2014

מקום: אחו ליד אגם.

האופרה נפתחת בנימפות יער המתגרות בוודניק, גנום המים, שליט האגם ואביה של רוסלקה ואחיותיה, נימפות האגם. רוסלקה (הנקראת תמיד "רוסלקה החיוורת") מספרת לאביה כי התאהבה בנסיך בן-תמותה הנוהג לצוד ליד האגם, אף שהוא אינו יכול להבחין בה. היא מוסיפה כי הייתה מעוניינת להפוך לאנושית בת-תמותה כדי לחוות אהבה בזרועות הנסיך (וכדי שנשמתה תעלה לאחר מותה לגן העדן). לאחר שהאב אינו מצליח להניא אותה מהרעיון, אותו הוא מגדיר כהרסני, הוא מפנה אותה למכשפה יז'יבאבא (דמות פולקלוריסטית סלאבית מוכרת, המקבילה הצ'כית לבאבה יאגה). לפני שרוסלקה מזמנת את המכשפה היא שרה את האריה "שיר הירח", בה היא מבקשת מן הירח שיגרום לנסיך לראותה בחלומותיו ולהתאהב בה.

אצל יז'יבאבא עריכה

יז'יבאבא לועגת לרוסלקה על יומרתה לערבב את העולם העל-טבעי עם עולמם של בני האדם ומזהירה אותה שהיא תאבד את קולה (קולה לא יישמע באוזני בני תמותה, אך היא תהיה בעלת כושר ביטוי בעולם המים) ושאם הנסיך יבגוד בה, שניהם ידונו לחיות לנצח בממלכת המתים. רוסלקה מסכימה לתנאים ושותה שיקוי המצמיח לה רגלי-אנוש.

באחו עריכה

הנסיך מגיע לאחו במצוד אחר איילה לבנה. הוא מבולבל מהיעלמותה של האיילה ושוכב לנוח. רוסלקה מופיעה לראשונה כבת-אנוש. תפקידה מבוצע באופן כלי בלבד (אינסטרומנטלי, ללא שירה), משום שאינה מסוגלת לדבר. הנסיך נדהם מיופייה, עליו חלם, ונושא אותה מן הבמה על זרועותיו לקול קינתם של אביה של רוסלקה ואחיותיה.

מערכה שנייה עריכה

הנסיך עם הנסיכה הזרה

מקום: בארמון הנסיך.

צייד ונער מטבח מדברים ביניהם ומשיחתם נודע כי הנסיך השתגע ומעוניין לשאת לאשה נערה אילמת ומוזרה אותה מצא באחו. הם מספרים כי אין לחשוש, נסיכה זרה אקזוטית ויפהפייה מעוניינת בנסיך ותשבה את ליבו. במסגרת השיחה, מספר הציד לנער המטבח את סיפורן של נימפות המים המפתות נערים תמימים באגם שביער.

הנסיך מאוכזב משום שרוסלקה, יפהפייה אמנם, אך קרה וחסרת תשוקה, אינה משיבה לו אהבה. במקביל מופיעה הנסיכה הזרה, המצהירה שהיא תכבוש את לב הנסיך וגורמת לו להתאהב בה. במערכה משולבת סצנת נשף ריקודים ארוכה, המבטאת את כישלונה של רוסלקה להשתלב בחיי החברה. גנום המים מופיע ולוקח את רוסלקה, הנדחית על ידי הנסיך ואינה מוצאת את מקומה, חזרה אל האגם.

באופן נדיר בעולם האופראי, הגיבורה הראשית נמצאת על הבמה לכל אורך המערכה כמעט ואינה מוציאה הגה מפיה.

מערכה שלישית עריכה

נשיקת המוות

אצל יז'יבאבא; ליד האגם.

רוסלקה מבקשת מיז'יבאבא לתקן את המשגה שעשתה. יז'יבאבא מציעה לרוסלקה להרוג את הנסיך באמצעות פגיון, אך רוסלקה דוחה את ההצעה ומשליכה את הפגיון לאגם. רוסלקה הופכת לרוח-מוות (bludička). שומר היערות ונער המטבח מגיעים אל יז'יבאבא ומספרים לה שרוסלקה בגדה בנסיך שאיבד את שפיות דעתו ומנסים לקבל ממנה עצה מה לעשות בו. באותה עת מופיע וודניק ומסביר שהנסיך הוא זה שבגד ברוסלקה. הנסיך מגיע לאגם קרוע-בגדים וטרוף-דעת, בחיפושיו אחר רוסלקה. רוסלקה עולה לקראתו מן המים. הנסיך מבקש ממנה שתחבק ותנשק אותו. רוסלקה מבהירה לו שבכך תביא עליו את מותו. הנסיך אומר שחייו גם כך אינם חיים ומפציר בה שיתחבקו ויתנשקו (זהו הדואט היחיד של השניים; ה"דואט" הקודם היה בין הנסיך לבין תפקיד כלי בלבד שסימן את רוסלקה האילמת). השניים מתנשקים והנסיך מת. רוסלקה נושאת תפילה לעילוי נשמתו לגן העדן וחוזרת אל המעמקים האפלים והקרים.

המוזיקה עריכה

האופרה מולחנת ברצף, אך כוללת גם אריות מוגדרות. מבקרים מציינים כי היא מושפעת מן האופרות של ריכרד וגנר, אך אין לטעות בהיותה נטועה בעולמו המוזיקלי של דבוז'ק ("היער, החושך המסתורי, האגם הנוצץ לאור הירח הכסוף – כל אלה מתוארים בתזמור עשיר וצבעוני, בהרמוניות מורכבות על גבול האימפרסיוניזם ובמלודיות קסומות וליריות"). בפרט יוצר דבוז`ק הבחנה מוזיקלית בין עולמם הקסום של רוסלקה, אביה, המכשפה והנימפות, לבין עולמם של בני-האדם: הנסיך, הנסיכה הזרה, שומר היער ונער המטבח.^[1] הלייטמוטיב של רוסלקה בהופעתה כנימפה מנוגן בנבל, הנעדר מהופעתה כבת-אנוש.

התזמור הוא 2 חליל צד, פיקולו, 2 אבובים, קרן אנגלית, 2 קלרינטים, קלרינט בס, 2 בסונים, 4 קרנות צרפתיות, 3 חצוצרות, 3 טרומבונים, טובה, כלי הקשה, נבל וחטיבת כלי קשת.