רופא צבאי
רופא צבאי הוא בוגר בית ספר לרפואה שסיים בהצלחה שנת סטאז', ועבר הכשרה צבאית בקורס קציני-רפואה לקראת הסמכתו כרופא צבאי. בהתאם, מקובל לכנות רופא צבאי גם קצין רפואה (אם כי לא כל קצין רפואה הוא בהכרח רופא[1]).
הכשרה עריכה
לאחר שסיים קורס קציני רפואה מוצב הרופא ביחידה צבאית, עורפית או קדמית, בהתאם לפרופיל הרפואי שלו ולצורכי הצבא. הרופא הצבאי מתפקד במסגרת סדיר, קבע או מילואים.
קיימת אפשרות להירשם למסגרת העתודה האקדמית, במסלול לימודי רפואה, ובסיום בית ספר לרפואה ושנת הסטאז' הבוגר מתחייב על מספר שנות שרות קבע בצה"ל, כרופא צבאי.
בהמשך לתפקידו כ"רופא גדודי" או תפקיד אחר של קצין מטה (רפואי), בוחר התמחות, ומשלב את מספר השנים של ההתמחות הספציפית בתפקידים צבאיים. בסיום ההתמחות יוכל להתקדם לתפקיד של "רופא חטיבתי", "רופא אוגדתי" וכו'. רופא צבאי יכול לבחור להתמחות בכל תחום מן המקצועות הרפואיים.
בקורס קציני רפואה מכשירים את החניכים במגוון נושאים שיעזרו להם כרופאים צבאיים, ביניהם: החייאה בסיסית, החדרת צינור תוך קני, קוניוטומיה, צינתור ורידי מרכזי, החדרת נקז חזה, טיפול בהלם, פציעת ראש, פציעת חזה, פציעת בטן, פציעת אגן,[2] צינתור שלפוחית השתן, פציעות גפיים, כוויה, פציעת עין, טביעה, שאיפת עשן, תסמונת תגובת קרב, אב"כ, ודיני משפט צבאי (הבוגר מוסמך כ"קצין שיפוט זוטר").
הקורס נמשך כ-12 שבועות, מלבד לעתודאים העוברים בנוסף "הכשרה בסיסית" בבה"ד 1.
בסיום הקורס מוענקת לחניך דרגת סגן,[3] והחניך מוצב ביחידת הקבע.
תפקידי הרופא הצבאי עריכה
לרופא הצבאי מספר תפקידים:[4]
- הגשת טיפול רפואי לחולים ולנפגעים כדי לאפשר החלמתם והחזרתם לשירות, בתוך זמן קצר ככל האפשר.[5]
- קביעת פעולות מנע כגון חיסונים וביצועם, הדרכת חובשים וכדומה.
- מיון רפואי (לפני שיבוץ החייל ליחידה המתאימה) - כדי להבטיח שכח האדם המיועד ליחידות השונות יהיה מסוגל לשאת במאמץ שיידרש מבחינה גופנית ונפשית.
- ייעוץ מקצועי בנושאי הרפואה (מיון וטיפול רפואי, לרבות אשפוז, רפואה מונעת ופינוי נפגעים).
- אחראי על ה"מרפאה הגדודית" בעתות שלום ועל "תחנת האיסוף הגדודית" בעתות מלחמה.
- רופא צבאי מתפקד כמפקד מרפאה צבאית על סגל אנשיה וציודה.
רופאים צבאיים בצבאות העולם עריכה
ברוב הצבאות המודרניים קיימים רופאים צבאיים. בתקופת צבא נפוליאון התפרסם המנתח הראשי של צבא נפוליאון בארץ ישראל דומיניק ז'אן לארה וידועים סיפורי גבורה על רופאים צבאיים מתקופת מלחמת העולם הראשונה ומלחמת העולם השנייה שחיילים לא מעטים חייבים להם את חייהם.
ידוע על 49 הרופאים הצבאיים היהודים ששירתו במלחמת העולם השנייה בצבא אנדרס.[6][7]
בצבא ארצות הברית הדרג הנמוך ביותר להימצאות רופא הוא החטיבה.
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- ד"ר אשר (קרלוס) פורת, "חלוק לבן כומתה שחורה" - סיפורו של רופא צבאי במלחמות ישראל, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2011, (368 עמודים).
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ קיימים קציני רפואה בתפקידים פיקודיים-ניהוליים, למשל קציני ארגון רפואה בצה״ל, שעל אף שלרובם יש רקע מקצועי רפואי או פארא-רפואי, הם אינם בהכרח רופאים בהכשרתם (ע״ע חיל הרפואה). מכיוון שהם אחראים על הפן הניהולי של הרפואה, נפוץ למצוא תחת פיקודם רופאים צבאיים. בנוסף, כמו במקצועות צבאיים רבים אחרים, ככל שקצין מתקדם בתפקידים ובדרגות, הוא עוסק פחות בצד המקצועי (במקרה זה - הגשת טיפול רפואי) ויותר בצד הפיקודי, כך שנפוצים למדי קציני ארגון רפואה שבעברם היו רופאים צבאיים.
- ^ "פציעת אגן במהלך פעילות מבצעית", "הרפואה הצבאית" – כרך 2, חוברת מס' 2, יולי 2005, אורלי ווינשטיין - מרכז רפואי דרום, מנור שפריץ - רפואה פיקוד דרום, גדי שקד - טראומה, מרכז רפואי אוניברסיטאי "סורוקה".
- ^ דרגת סגן מוענקת בצה"ל בסיום : קורס קציני רפואה קורס חובלים וקורס טיס.
- ^ זאב שיף, איתן הבר, (עורכים), אריה חשביה, (עורך משנה), "לקסיקון לביטחון ישראל", זמורה ביתן מודן הוצאה לאור, מהדורת דבר, 1976, ערך : רפואה, חיל (חר"פ), עמודים 492-493
- ^ הפקודה הרלוונטית אשר מפרטת את חובותיהם של גורמי הרפואה כלפי חיילי צה"ל – היא פקודת מטכ"ל 61.0104 - טיפול רפואי בחייל
- ^ פרופ' נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ ישראל 1948-1799", איתי בחור הוצאה לאור, מהדורה שנייה, מרץ 2012, "הצבא הפולני במלחמת העולם השנייה ועליית רופאיו היהודים לארץ ישראל", עמודים 66-69
- ^ י. גוטמן "יהודים בצבא אנדרס בברית-המועצות, יד ושם, קובץ מחקרים י"ב, 1972, עמודים 171-213.