דומיניק ז'אן לארה

דומיניק ז'אן לארֵהצרפתית: Dominique-Jean Larrey;‏ 8 ביולי 176625 ביולי 1842) היה מנתח צרפתי בצבאו של נפוליאון בונפרטה, שתרם רבות לפיתוח הרפואה הצבאית.

דומיניק ז'אן לארה
Dominique-Jean Larrey
דיוקן מאת אן-לואי ז'ירודה דה רוסי-טריוזון, מוזיאון הלובר
דיוקן מאת אן-לואי ז'ירודה דה רוסי-טריוזון, מוזיאון הלובר
לידה 8 ביולי 1766
Beaudéan, ביגור, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 ביולי 1842 (בגיל 76)
ליון, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי כירורגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Vault of Governors עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים Brest School of Naval Medicine עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מפקד בלגיון הכבוד
  • שמות החקוקים בשער הניצחון בפריז עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Marie-Élisabeth Laville-Leroux עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Félix Hippolyte Larrey עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
פסל של לארה בחצר כנסיית ואל דה גראס

חייו

עריכה

לארה נולד בכפר בודאן שבהרי הפירינאים להורים בורגנים. הוא גדל בבורדו, והתייתם מהוריו בגיל 13. לאחר מות הוריו התחנך אצל דודו, אלכסיס, מנתח בכיר בעיר טולוז. לאחר ששימש שוליה במשך שש שנים, נסע לפריז ללמוד אצל הרופא פייר-ז'וזף דסו, שהיה המנתח הראשי באוטל דיו, בית החולים המרכזי והוותיק ביותר בפריז.

לארה היה המנתח הבכיר בצבאו של נפוליאון בונפרטה. בתקופת שירותו, מ-1797 עד 1815, הוא פיתח את השיטה המודרנית לכירורגיה צבאית ויזם הקמתם של בתי חולים שדה ומערכת של אמבולנסים צבאיים, שהוסבו לצורך כך מכלי רכב מלחמתיים. כמו כן, הוא קבע את כללי המיון (טריאז') של הפצועים בקרב, לפיהם הפצועים טופלו לפי חומרת פציעתם ודחיפותה, ללא קשר לדרגתם או אזרחותם. חיילי אויב גם כן טופלו, במקביל לחיילים הצרפתים או בני בריתם.

לארה היה מהאנשים האהובים על נפוליאון, אשר אף אמר עליו: "אם הצבא אי פעם יקים אנדרטה להביע את תודתו, הוא צריך לעשות זאת לכבוד לארה". הוא העניק ללארה את התואר ברון בשנת 1809 בשדה הקרב של וגראם. בשנת 1811 עמד לארה בראשו של צוות כירורגי אשר ביצע כריתת שד ללא הרדמה בפרנסס ברני בפריז. תיאורה את הניתוח שופך אור על יחסי רופא-מטופל במאה ה-19 ועל שיטות ניתוח מוקדמות בבית החולה.

בקרב ווטרלו ב-1815 הורה הדוכס מוולינגטון לחייליו לא לירות בכיוונו של לארה על מנת "לתת לאיש האמיץ הזה זמן לאסוף את הפצועים", והצדיע "לאומץ לבו ולמסירותו בעידן שכבר איננו שלנו". באותו קרב נשבה לארה בידי הפרוסים ונדון למוות. אולם, הוא זוהה על ידי אחד מהמנתחים הגרמנים, שביקש לחוס על חייו. ייתכן שמשום שלארה הציל את חייו של בנו של גבהרט לברכט פון בליכר כשהיה פצוע ונשבה בידי הצרפתים, הוא נחון ונלקח לצרפת תחת ליווי. את שארית חייו הקדיש לכתיבה ולעבודה כרופא אזרחי. הוא מת ב-1842 בליון.

לארה נחשב לאבי הכירורגיה הצבאית המודרנית, וכתביו, שתורגמו לשפות רבות, הם עדיין מקורות בעלי ערך בתחום הרפואה והכירורגיה.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא דומיניק ז'אן לארה בוויקישיתוף

לקריאה נוספת

עריכה