U2 (הרכבת התחתית של ברלין)

U2
	רכבת עילית (אנ') של קו זה בשדרות שנהאוזר שבשכונת פרנצלאואר ברג.
מידע כללי
מדינה	גרמניה
עיר	ברלין
שם המערכת	הרכבת התחתית של ברלין
מפעיל	(BVG) ‏Berliner Verkehrsbetriebe
מידע על ההקמה
פתיחת הקו	15 בפברואר 1902
מידע על הקו
אורך הקו	20.7 ק"מ
רוחב המסילה	1435 מ"מ
צבע על המפה	אדום
מספר התחנות	29
	האתר הרשמי
תרשים הקו
קווים נוספים
	U1 U2 U3 U4 U5 U6 U7 U8 U9

קו U2 הוא אחד מקווי הרכבת התחתית של ברלין. בקו זה, שאורכו 20.7 קילומטרים, פועלות 29 תחנות.

תיאור הקו ומסלולו עריכה

הקו מתחיל בצפון-מזרחה של ברלין, בפנקו. לאחר מכן הוא עובר במרכזה של ברלין, באלכסנדרפלאץ; ממשיך למרכז העיר העתיק דרך כיכר פוטסדאם ומרכזה של מערב ברלין (ויטנברגפלאץ וגן החיות של ברלין), ועובר גם באצטדיון האולימפי של ברלין לפני הגיעו לתחנתו האחרונה, רולבן (Ruhleben).

בדומה לקווי הרכבת U3, U1 ו- U4, גם קו U2 נבנה לפני שנת 1914. עד שנה זו, פעלה בברלין רכבת תחתית ראשית אחת בלבד. לאחר אותה שנה, נבנו ונפתחו בברלין קווי רכבת תחתית חדשים, שהיוו התפצלויות של מסלול הרכבת התחתית הראשית המקורית. באמצעותם הורחבה התשתית של רשת הרכבות התחתיות הברלינאית, וניתן היה להגיע באופן פשוט ונגיש הרבה יותר למגוון רחב של אתרים ושל יעדים נוספים בברלין, שלא היו נגישים דיים טרם בנייתם ופתיחתם של קווים אלו.

הקווים החדשים נבנו מתוך מחשבה ותכנון עתידי – למזער את השטח הכולל של רשת הרכבות התחתיות הברלינאית. בעקבות השקפה זו, נבנו רכבות צרות יותר, ובהתאם לכך – גם רוחב המנהרות בהן נסעו פחת באופן משמעותי. השקפה זו יצרה לבסוף את המונח: "רשת רכבות תחתיות בקנה מידה קטן" (בתרגום מגרמנית: "Kleinprofil-Netz", אשר משמעותו היא "רשת (רכבות) בעלת פרופיל קטן").

גלריית תמונות עריכה

ויטנברגפלאץ, מבט מחנות הכלבו "KaDeWe"
תחנת הרכבת התחתית הברלינאית "האצטדיון האולימפי".
אדריכל: אַלְפרֶד גְרֵנַאנְדֶר(אנ')
תחנת הרכבת התחתית "האצטדיון האולימפי", כולל חלק מאזור הפעילות של התחנה (רכבות ומסילות ברזל)

ראו גם עריכה

הרכבת התחתית של ברלין

קישורים חיצוניים עריכה

מדיה וקבצים בנושא U2 בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של U2 (בגרמנית)
אתר האינטרנט הרשמי של U2
מידע על קו זה באתר "ארכיון האו-באן הברלינאי" (Berliner U-Bahn-Archiv)
Paul Wittig: Zur Eröffnung der Untergrundbahn nach Westend. Berlin, 16. März 1908.
Paul Wittig: Vortrag über die Untergrundbahn vom Potsdamer Platz zum Spittelmarkt. מתוך Glasers Annalen, Berlin 1908.

הערות שוליים עריכה

^ רכבת עילית, או רכבת מוגבית, היא רכבת מהירה, בעלת נתיבים מוגבהים, העוברים מעל פני הקרקע, כגון מפלס רחוב עירוני או מאגר מים כלשהו (נהר, למשל). אמצעי ההגבהה המשמשים לתמיכת מסלול הרכבת המוגבה, מורכבים לרוב מקורות פלדה, בטון או לבנים. רכבת עילית עשויה להתאפיין ברוחב מסילה משתנה (רחב או צר)- כתלות ברוחב הרכבת, רכבת קלה, מונורייל או רכבת תלויה(אנ'). ברכבות עיליות נעשה שימוש, בדרך כלל, באזורים עירוניים, כתחליף הולם לרכבות במפלס הרחוב העירוני. במצב כזה היו נדרשים מחסומי רכבת(אנ') רבים במפלס הרחוב, עניין שהיה יוצר בעיות קשות רבות, כגון: הפרעה למעבר מכוניות והולכי רגל, "פקקי תנועה", צפיפות רבה של כלי רכב, העלאת הסיכוי לתאונות דרכים ועוד. ברוב המקרים, הרכבות העיליות אשר נתמכות על ידי קורות פלדה, נראות על נקלה ממפלס הרחוב.
^ יש לשים לב לניואנס המבלבל, בהקשר של הגדרת שמות הרכבות: לעיתים גם רכבת עילית עשויה להיכלל במסגרת קו של רכבת תחתית. כלומר, "רכבת עילית" ו"רכבת תחתית" יכולות להוות, בתנאים מסוימים, חלק מאותו מסלול כלשהו של רכבת תחתית, כדוגמת קו הרכבת של ערך זה.
כמו כן, רכבות בעלות שני המאפיינים הבאים עשויות אף הן להיקרא "רכבת תחתית":
א. רכבת הנוסעת על מסילה בשטח פתוח (ללא שימוש במנהרה), אך מתחת למפלס הקרקע.
ב. רכבת הנוסעת במפלס הקרקע, ולא מתחת לאדמה (בניגוד לשמה: "רכבת תחתית"), בשטח שאינו מיושב, או שהוקצה עבורה מסלול מעבר מיוחד בתוך שטח מיושב, אך תנועת כלי הרכב והולכי הרגל אינה נפגעת בעטיה (דוגמה להמחשה בישראל: רכבת ישראל, העוברת במספר תחנות בגוש דן, אך תוואי מסלולה אינו פוגע בתנועת כלי הרכב היוצאים מאזור זה או נכנסים אליו, וגם אינו פוגע בתנועת הולכי הרגל).

[1] רכבת עילית, או רכבת מוגבית, היא רכבת מהירה, בעלת נתיבים מוגבהים, העוברים מעל פני הקרקע, כגון מפלס רחוב עירוני או מאגר מים כלשהו (נהר, למשל). אמצעי ההגבהה המשמשים לתמיכת מסלול הרכבת המוגבה, מורכבים לרוב מקורות פלדה, בטון או לבנים. רכבת עילית עשויה להתאפיין ברוחב מסילה משתנה (רחב או צר)- כתלות ברוחב הרכבת, רכבת קלה, מונורייל או רכבת תלויה(אנ'). ברכבות עיליות נעשה שימוש, בדרך כלל, באזורים עירוניים, כתחליף הולם לרכבות במפלס הרחוב העירוני. במצב כזה היו נדרשים מחסומי רכבת(אנ') רבים במפלס הרחוב, עניין שהיה יוצר בעיות קשות רבות, כגון: הפרעה למעבר מכוניות והולכי רגל, "פקקי תנועה", צפיפות רבה של כלי רכב, העלאת הסיכוי לתאונות דרכים ועוד. ברוב המקרים, הרכבות העיליות אשר נתמכות על ידי קורות פלדה, נראות על נקלה ממפלס הרחוב.

[2] יש לשים לב לניואנס המבלבל, בהקשר של הגדרת שמות הרכבות: לעיתים גם רכבת עילית עשויה להיכלל במסגרת קו של רכבת תחתית. כלומר, "רכבת עילית" ו"רכבת תחתית" יכולות להוות, בתנאים מסוימים, חלק מאותו מסלול כלשהו של רכבת תחתית, כדוגמת קו הרכבת של ערך זה.
כמו כן, רכבות בעלות שני המאפיינים הבאים עשויות אף הן להיקרא "רכבת תחתית":
א. רכבת הנוסעת על מסילה בשטח פתוח (ללא שימוש במנהרה), אך מתחת למפלס הקרקע.
ב. רכבת הנוסעת במפלס הקרקע, ולא מתחת לאדמה (בניגוד לשמה: "רכבת תחתית"), בשטח שאינו מיושב, או שהוקצה עבורה מסלול מעבר מיוחד בתוך שטח מיושב, אך תנועת כלי הרכב והולכי הרגל אינה נפגעת בעטיה (דוגמה להמחשה בישראל: רכבת ישראל, העוברת במספר תחנות בגוש דן, אך תוואי מסלולה אינו פוגע בתנועת כלי הרכב היוצאים מאזור זה או נכנסים אליו, וגם אינו פוגע בתנועת הולכי הרגל).

[1]

[2]