מיכאל לויט
מיכאל (מייק) לֶוִיט (באנגלית: Michael Levitt; נולד ב-9 במאי 1947) הוא ביופיזיקאי אמריקאי-ישראלי יליד דרום אפריקה, פרופסור לביולוגיה חישובית ולביולוגיה מבנית באוניברסיטת סטנפורד שבקליפורניה, וחבר האקדמיה הלאומית למדעים בארצות הברית והחברה המלכותית הבריטית למדעי הטבע. חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2013 ביחד עם מרטין קרפלוס ואריה ורשל על "פיתוח מודלים מרובי-סקאלות (אנ') להבנת מערכות כימיות מורכבות".
מיכאל לויט, דצמבר 2013 | |
לידה |
9 במאי 1947 (בן 77) פרטוריה, דרום אפריקה |
---|---|
ענף מדעי | כימיה |
מקום לימודים |
|
מנחה לדוקטורט | בוב דיאמונד, שניאור ליפסון |
מוסדות | |
תלמידי דוקטורט | כריסטופר ג'ון לי |
פרסים והוקרה |
|
csb | |
קורות חיים
עריכהלויט נולד למשפחה יהודית בפרטוריה, דרום אפריקה וכשהיה בן 15 היגרה משפחתו לאנגליה. ב-1967 סיים תואר ראשון בפיזיקה בקינגס קולג' לונדון, והגיע לישראל בגיל 21 כדי לשרת בצה"ל ולהתחיל בעבודת הדוקטורט בהנחייתו של שניאור ליפסון עד שיתפנה תקן באוניברסיטת קיימברידג'. בישראל הכיר את אשתו רינה, אמנית ופסלת, שאיתה חזר לאנגליה וב-1971 סיים את הדוקטורט בביולוגיה חישובית באוניברסיטת קיימברידג'. בין השנים 1979–1987 חזר לישראל וכיהן כפרופסור במכון ויצמן למדע. ב-1986 עבר לאוניברסיטת סטנפורד. עד היום הוא משמש פרופסור אורח במכון ויצמן.
ללויט יש אזרחות ישראלית ולו שלושה בנים, שניים מהם גרים בישראל.[1] היה נשוי לרינה לויט לבית הרשברג עד מותה ב-2017.
פועלו המדעי
עריכהלויט הוא מראשוני המפתחים של סימולציות הדינמיקה המולקולרית של התנהגות ה-DNA, החלבונים, והיה הראשון שפיתח תוכנה למטרה זו. כמו כן, הוא פיתח גישות לניבוי של מבנים של מאקרומולקולות. עבודתו עוזרת לתכנון של תרופות באמצעות הדמיית מחשב, המראה את הדרך בה החלבון מתקפל.
מאז 2001 הוא חבר בחברה המלכותית.[2] ב-9 באוקטובר 2013 הוכרז לויט כזוכה בפרס נובל לכימיה יחד עם מרטין קרפלוס ואריה ורשל על "פיתוח מודלים ממוחשבים (Multiscale modeling) להבנת מערכות כימיות מורכבות". הפרס הוענק לשלושת הזוכים בעשרה בדצמבר 2013.
הוא משתף פעולה עם חברת סטמראד ליצירת מגן מפני קרינה.
בתחילת 2020, בעיצומה של התפרצות נגיף קורונה-ווהאן, תמך באמצעי הזהירות הננקטים, אך העריך שהמגפה תיבלם ותיעלם. הוא תיאר כי ארגון הבריאות העולמי מציג נתונים באופן לא מדעי וכי יש לו היסטוריה של עוות נתונים[3]. בין היתר, טען לויט כי "יופתע מאוד אם ימותו יותר מעשרה אנשים בישראל".[4][5] בפועל נפטרו מעל שנים-עשר אלף.
קישורים חיצוניים
עריכה- מיכאל לויט, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- מיכאל לויט, באתר פרס נובל (באנגלית)
- מיכאל לויט, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- מיכאל לויט, באתר גוגל סקולר
- מייקל לויט, באתר אוניברסיטת סטנפורד (באנגלית)
- מיכאל לויט, המחלקה לביולוגיה מבנית, הפקולטה לכימיה, באתר מכון ויצמן
- אבי בליזובסקי, בלעדי: העבודה של זוכי פרס נובל לכימיה ובהם פרופ' אריה ורשל קשורה קשר הדוק למכון ויצמן, באתר "הידען", אוקטובר 2013
- ד"ר משה נחמני, העברת הניסויים למרחב הממוחשב – הסבר פופולארי על המדע של זוכי נובל בכימיה לשנת 2013, באתר "הידען", 9 באוקטובר 2013
- איתי נבו, כשמחשבים וכימיה נפגשים בישראל, המאור הקטן, רשת ב', אוקטובר 2013
- עומר שוברט, מייקל לויט: "ישראל מייצאת מדענים. אין בה מקום לכולם ואין בזה רע", באתר הארץ, 10 באוקטובר 2013
- אבי בליזובסקי, חתן פרס נובל לכימיה, פרופ' מיכאל לויט, בריאיון לאתר הידען: "פרס נובל הוא לא רק לשלושתנו אלא גם פרס לחשיבות של מחשבים וסימולציה.", באתר "הידען", 16 באוקטובר 2013
- דפנה מאור, "כל עניין פרס הנובל הזה הוא די שטויות", באתר TheMarker, 20 בפברואר 2015
- ארי ליבסקר, "הקורונה במגמת בלימה. האנושות לא תיכחד", באתר כלכליסט, 12 במרץ 2020
- מיכאל לויט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ זוכה פרס נובל לוויט: "אין לי טענות לגבי התנאים בארץ", אתר נענע10, 9 באוקטובר 2013
- ^ רשימת חברי החברה המלכותית
- ^ Unmasking The Science You Aren’t Hearing On TV, יוטיוב, מאי 2020
- ^ ארי ליבסקר, "הקורונה במגמת בלימה. האנושות לא תיכחד", באתר כלכליסט, 12 במרץ 2020
- ^ חתן פרס נובל לכימיה: ״אופתע מאוד אם בישראל ימותו מעל עשרה אנשים״, באתר מעריב אונליין, 18 במרץ 2020