מייק בראון

מאמן כדורסל אמריקאי

מייק בראוןאנגלית: Mike Brown; נולד ב-5 במרץ 1970 בקולומבוס שבאוהיו) הוא מאמן כדורסל אמריקאי המשמש כמאמן הראשי של סקרמנטו קינגס.

מייק בראון
Mike Brown
לידה 5 במרץ 1970 (בן 54)
קולומבוס שבאוהיו
גובה 1.91 מטרים
קבוצות כמאמן
1997–1999
2000–2003
2003–2005
2005–2010
2011–2012
2013–2014
2016–2022
2022–
וושינגטון ויזארדס (עוזר מאמן)
סן אנטוניו ספרס (עוזר מאמן)
אינדיאנה פייסרס (עוזר מאמן)
קליבלנד קאבלירס
לוס אנג'לס לייקרס
קליבלנד קאבלירס
גולדן סטייט ווריורס (עוזר מאמן)
סקרמנטו קינגס
הישגים כמאמן
כמאמן ראשי:
2 זכיות בפרס מאמן העונה (2009, 2023)
כעוזר מאמן:
4 זכיות באליפות ה-NBA‏ (2003, 2017, 2018, 2022)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קריירה עריכה

לאחר סיום לימודיו בבית הספר וירצבורג שבגרמניה, התקבל בראון לנבחרת הכדורסל של מכללת קהילת מסה, בה למד ושיחק במשך שנתיים. לאחר מכן נרשם לאוניברסיטת סן דייגו, במדיה שיחק שנתיים שלאחריהם קיבל תואר בעסקים. בשנת 1992 מונה לחמש עונות לסקאוט קבוצת דנוור נאגטס מליגת ה-NBA,‏[1] במה שהייתה למשרתו הראשונה בליגה.

בשנת 2000, מונה בראון לתפקיד עוזר המאמן של גרג פופוביץ' בקבוצת סן אנטוניו ספרס ובמהלך כל שנותיו בה, לא ירדה הקבוצה מ-58 ניצחונות בעונה. הוא תיפקד גם כמאמן הראשי של הספרס בליגת הקיץ של ה-NBA. לאחר זכייתה של סן אנטוניו באליפות בשנת 2003, מונה לעוזרו של ריק קרלייל בקבוצת אינדיאנה פייסרס ובעונתו היחידה בקבוצה, העפיל עימה לגמר המזרח. את הקריירה כעוזר מאמן סיים בראון כשלזכותו 341 ניצחונות לעומת 201 הפסדים בתפקיד.[1]

ב-2 ביוני 2005 מונה בראון לתפקיד המאמן הראשי של קבוצת קליבלנד קאבלירס[2] כמחליפו של ברנדן מלון, והפך למאמן השני הצעיר בהיסטורית הליגה, מבוגר רק מלורנס פרנק שאימן את ניו ג'רזי נטס.[1]

ב-2 ביוני 2007 ניצחו הקאבלירס בהובלתו של בראון את דטרויט פיסטונס בגמר המזרח והעפילו לראשונה בהיסטוריה גמר ה-NBA, אך הפסידו בסדרת הגמר לקבוצתו הקודמת של בראון, סן אנטוניו ספרס. ב-1 בפברואר 2008, זכה בתואר מאמן החודש באזור המזרחי של ינואר 2008.‏[3]

בינואר 2009, נבחר בראון לאמן את נבחרת המזרח לקראת משחק האולסטאר.‏[4] בכך הפך למאמן השני בהיסטוריה של קליבלנד שנבחר לתפקיד, אחרי לני וילקינס ב-1989.

ב-20 באפריל 2009, זכה בראון בתואר מאמן השנה ב-NBA, לאחר שהוביל את קליבלנד למאזן הטוב בליגה עם 66 ניצחונות לעומת 16 הפסדים בלבד.[4] עם זאת לא הצליח להוביל את קליבלנד לגמר ה-NBA, לאחר שהפסיד בסדרת גמר המזרח לאורלנדו מג'יק.

בעונת 2009/2010 שוב הוביל את קליבלנד למאזן הטוב בליגה (21-61).[4] עם זאת, קליבלנד נכשלה שוב בניסיונה להעפיל לגמר הפלייאוף לאחר שהודחה כבר בשלב חצי גמר המזרח על ידי בוסטון סלטיקס. בעקבות הכישלון שוחרר בראון מהקבוצה, על אף שהיה לו חוזה לעונה נוספת.[5]

במאי 2011 מונה למאמן לוס אנג'לס לייקרס. לקראת עונת 2012/2013 הובאו כוכבים כסטיב נאש ודווייט הווארד לקבוצה, אולם במשחקי קדם העונה הפסידה הלייקרס שמונה משחקים רצופים, ובנובמבר 2012, בעקבות פתיחת עונה של ארבעה הפסדים מול ניצחון בודד, פוטר בראון מהקבוצה.[6]

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא מייק בראון בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 דף הפרופיל של בראון באתר nba.com
  2. ^ .כתבה באתר nba.com
  3. ^ .כתבה באתר nba.com
  4. ^ 1 2 3 כתבה באתר הרשמי של קליבלנד קאבלירס
  5. ^ כתבה באתר Yahoo!
  6. ^ לוס אנג'לס לייקרס פיטרה את מייק בראון, באתר וואלה!‏, 9 בנובמבר 2012