מיכאל אלמוג

יושב ראש ההתאחדות לכדורגל בישראל בשנים 1973-1982. כמו כן, כיהן כמנכ״ל מרכז השלטון המקומי בישראל בשנים 1980-1991 וכן כסגן ראש העיר כפר סבא בשנים 1970-1978

מיכאל (מיכה) אלמוג (אברוצקי) (27 בנובמבר 19232 בנובמבר 1991) כיהן כיושב ראש ההתאחדות לכדורגל בישראל בשנים 1973–1982. כמו כן, כיהן כמנכ"ל מרכז השלטון המקומי בישראל בשנים 1980–1991 וכן כסגן ראש העיר כפר סבא בשנים 1970–1978.

מיכאל אלמוג
לידה 27 בנובמבר 1923
כפר סבא, פלשתינה (א"י)
פטירה 2 בנובמבר 1991 (בגיל 67)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה קצונה, חינוך ומדע המדינה
מקצוע פוליטיקאי, איש ציבור
תפקיד
מפלגה מפא"י, המערך
פרסים והוקרה יקיר העיר כפר סבא
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

מיכאל אלמוג נולד וגדל בכפר סבא למשפחת אברוצקי, ממייסדי העיר, והיה הבכור מבין חמישה אחים וביניהם סא"ל זאב אלמוג (אברוצקי). הוא למד מדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן וכן חינוך במכללת בית-ברל. אלמוג נישא לניצה, בת למשפחת מילר, ולהם נולדו שלושה ילדים.

בעת מאורעות תרצ"ותרצ"ט (1936–1939) גויס לכיתת הנוער הראשונה שגויסה להגנת המולדת ובהיותו כבן 18 היה מפקד גדוד הנוער הראשון "נעורים" ולאחר מכן פיקד על שבט הצופים, שבוגריו הקימו את קיבוץ מעגן מיכאל. במלחמת השחרור שימש כמפקד גדוד בחטיבה 9 ואחר כך כסגן מפקד-חטיבה. במהלך המלחמה השתתף בקרבות שחרור הגליל. היה בין מקימי משמר הגבול, וראש מטה הגדנ"ע בארץ.

אלמוג שימש כמזכיר הראשון של הפועל כפר סבא. כעשר שנים ניהל את המחלקה המוניציפלית במרכז מפא"י ובשנים 1970–1978 שימש כסגן וממלא מקום ראש העיר כפר סבא, זאב גלר, וכיו"ר ועדת החינוך של העירייה.

החל משנת 1980 עד יום פטירתו, בשנת 1991, היה מנהל כללי של מרכז השלטון המקומי. אלמוג סייע רבות במאמצים לבניית מערכת היחסים בין ישראל וגרמניה בכל הנוגע לשלטון המקומי. לצד כל אלה היה פעיל בתחום הספורט בישראל ומילא מגוון רחב של תפקידים: יו"ר ההתאחדות לכדורגל, חבר הוועד המנהל של מכון וינגייט, חבר מועצת ההימורים בספורט, חבר הוועד האולימפי.

על פועלו הרב, הוענק לו תואר יקיר העיר כפר סבא.[1] בנוסף, נבחר אלמוג כאחד ממאה המשפיעים על העיר כפר סבא בכל הזמנים.[2]

יושב ראש ההתאחדות לכדורגל

עריכה

אלמוג כיהן במשך הזמן הארוך ביותר בתפקיד יו״ר ההתאחדות לכדורגל ועמד בראש ההתאחדות כ-9 שנים, בין השנים 1973–1982.

אלמוג לקח חלק בשני חידושים משמעותיים במשחק הכדורגל. הראשון היה השימוש בכרטיסים אדומים (לציון הרחקה) וצהובים (לציון אזהרה), אשר בהם נעשה שימוש לראשונה במונדיאל 1970.

בנוסף, לקח חלק אלמוג בהמצאת הכרעת משחק בדו-קרב בבעיטת עונשין. אלמוג שלח יחד עם מנכ"ל ההתאחדות יוסף דגן מכתב לפיפ"א, בשנת 1969, לאחר שנבחרת ישראל הפסידה בהטלת מטבע לנבחרת בולגריה ברבע גמר אולימפיאדת מקסיקו, בו הציעו להכריע את משחקי הכדורגל בבעיטות עונשין מאחד עשר מטרים.[3] בספרו ״הוא תמיד בועט לצד ימין״[4] של קלארק מילר האנגלי, הסוקר את ההיסטוריה של הפנדלים, מצוין כי מיכאל אלמוג היה זה שהעלה את הרעיון לראשונה, אלמוג פרסם את הצעתו באוגוסט 1969 במגזין הרשמי של פיפ״א שם הציע כי משחקים שחייבים להסתיים בהכרעה יתסיימו במקרה של תיקו בחמש בעיטות עונשין. המשחק הראשון שהוכרע בדו-קרב בעיטות עונשין היה באנגליה, בחצי גמר גביע ווטני, והשחקן הראשון בעולם שהבקיע היה ג׳ורג׳ בסט בניצחונה של מנצ׳סטר יונייטד את האל סיטי. העיתונות האנגלית שיבחה את ההמצאה אשר התפשטה מאז בכל רחבי העולם.[5]

גלריה

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא מיכאל אלמוג בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ יקירי העיר כפר סבא, מיכאל (מיכה) אלמוג https://www.kfar-saba.muni.il/?CategoryID=653&ArticleID=558
  2. ^ אנשי המאה המשפיעים בכל הזמנים בכפר סבא: מיכאל אלמוג ז"ל https://www.hasharon-post.co.il/hpnews/80607
  3. ^ Israel’s Little-known Contribution to Soccer History - Penalty Shootouts https://www.haaretz.com/israel-news/sports/.premium-israels-little-known-contribution-to-soccer-history-1.5626667
  4. ^ Book of the week: Applying the science of the shoot-out https://www.independent.co.uk/sport/book-of-the-week-applying-the-science-of-the-shoot-out-1177857.html
  5. ^ Why the penalty shoot-out was introduced and how it has changed the game for good https://www.sportskeeda.com/football/the-history-of-penalties-and-penalty-shoot-outs
יושבי ראש ההתאחדות לכדורגל בישראל
אורי נדב בן ציון פט חיים גלובינסקי יצחק זאבי יוסף ענבר יצחק זאבי יצחק פנאי מנחם הלר יצחק זאבי זאב בר-סבר מיכאל אלמוג
1950–1954 1954–1956 1954–1956 1957–1959 1959 1959–1963 1964 1964–1970 1970–1972 1972–1973 1973–1982
חיים הברפלד שאול סווירי חיים הברפלד עזריקם מילצ'ן גברי לוי איצ'ה מנחם אבי לוזון עופר עיני משה זוארץ אורן חסון משה זוארץ
1980–1985 1985–1992 1992–1993 1993–1996 1996–2003 2003–2007 2007–2014 2014–2018 2018–2019 2019–2022 2022–