מירוסלב קרלז'ה

סופר קרואטי
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.

מירוסלב קרלז'הקרואטית: Miroslav Krleža;‏ 7 ביולי 1893 - 29 בדצמבר 1981) היה סופר קרואטי שחי ופעל רוב חייו ביוגוסלביה, מחבר רומנים, נובלות, דרמות, פואמות ומסות. קרלז'ה נחשב לסופר הקרואטי החשוב ביותר במאה ה-20.

מירוסלב קרלז'ה
Miroslav Krleža
לידה 7 ביולי 1893
זאגרב, ממלכת קרואטיה-סלבוניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 בדצמבר 1981 (בגיל 88)
זאגרב, הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת הונגריה, יוגוסלביה הדמוקרטית-פדרלית, ממלכת יוגוסלביה, הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות מירוגוי עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האקדמיה הצבאית לודוויקה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה קרואטית, סרבו-קרואטית עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם ספרותי מודרניזם, אוונגרד עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות Messrs. Glembay, The Return of Philip Latinowicz, Ballads of Petrica Kerempuh, Croatian God Mars, Flags עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1915 עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Bela Krleža עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • star on Croatian Walk of Fame (2005)
  • זר הזהב (1979)
  • פרס הרדר (1968)
  • פרס נין (1962)
  • פרס בוטיוב הבינלאומי (1981)
  • פרס אוסטריה לספרות אירופית (1975)
  • מסדר הכוכב היוגוסלבי הגדול
  • המסדר הגדול של המלך דמיטאר זבונימיר
  • מסדר האחווה והאיחוד
  • Vladimir Nazor Award
  • מסדר גיבור העמל הסוציאליסטי
  • בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מירוסלב קרלז'ה, צילום משנת 1929

יצירתו הושפעה תחילה על ידי איבסן וסטרינדברג, ומאוחר יותר על ידי קרל קראוס, רילקה, דוסטויבסקי ופרוסט. עם ספריו הידועים ביותר נמנים "שובו של פיליפ לטינוביץ", "אינני משחק יותר" או "הלווייה בתרזינבורג"[דרושה הבהרה].

הוא ייסד את המכון הלקסיקוגרפי בזאגרב, הנושא בימינו את שמו. נודע ביזימת מספר אנציקלופדיות ולקסיקונים ובעריכתם, לרבות "האנציקלופדיה היוגוסלבית". קרלז'ה כיהן כסגן יושב ראש האקדמיה היוגוסלבית למדעים ולאמנויות וכמזכיר הכללי שלה.

חייו עריכה

שנות ילדותו וצעירותו עריכה

מירוסלב קרלז'ה נולד בזאגרב, אז "ממלכת קרואטיה-סלבוניה" במסגרת האימפריה האוסטרו-הונגרית, למשפחה מן המעמד הבינוני. למשפחתו היו אבות בעלי מוצא אצילי בצפון קרואטיה. אחרי שסיים חטיבת ביניים בבית ספר תיכון בזאגרב, בשנת 1908 נרשם לבית הספר לפרחי קצונה בעיר ההונגרית פץ'. החל משנת 1911 המשיך את הלימודים באקדמיה הצבאית לוביצאום בבודפשט.

בימי מלחמת הבלקן הראשונה של מדינות הבלקן נגד האימפריה העות'מאנית ניסה להגיע לבלגרד דרך פריז וסלוניקי בכוונה להתנדב לצבא הסרבי. אולם הסרבים דחו את בקשתו מתוך חשד שהוא מרגל וגירשו אותו חזרה לשטח אוסטרו-הונגריה. שם נחשב לעריק, וכעונש הורדה לו הדרגה ונאסר עליו ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה. בתקופה זו עבד בהוצאה לאור ופרסם יצירות ספרותיות ראשונות. אחרי פרוץ מלחמת העולם הראשונה בסוף שנת 1915 גויס כחייל מן השורה לצבא האוסטרו-הונגרי ובשנת 1916 נשלח לחזית המזרחית בגליציה. בגלל מחלה שוחרר בסופו של דבר מהשירות הצבאי הקרבי ובסוף 1917 חזר לזאגרב. פרסם מאמרים על המצב העניינים בחזיתות המלחמה ופרסם ספרים. יחד עם מספר חברים מאוכזבים ממצוקת ארצם ומהישגי התנועה הסוציאל-דמוקרטית, השתתף בהקמת מסגרות ראשונות של התנועה הקומוניסטית בקרואטיה.

פעילותו הספרותית, העיתונאית והפוליטית עריכה

 
פסל של הסופר בזאגרב

אחרי המלחמה עסק בכתיבה ספרותית, עבד כעיתונאי וכעורך בהוצאות לאור. בלט כאחד הנציגים החשובים של המודרניזם בספרות עמי הבלקן, תוך פיתוח מסורות מן המחזאות הסקנדינבית מסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, מן הסימבוליזם הצרפתי והאקספרסיוניזם האוסטרי והגרמני. בשנת 1919 יחד עם אוגוסט צסארץ, קרלז'ה ייסד וערך את העיתון האוונגרדי "פאלמן" (להבה) שהטיף לרעיונות מהפכניים שמאליים ודחה את המיתוסים של התרבות השלטת בקרב הקרואטים והסרבים (כולל "תסביך וידובדאן"). שמו היה קשור גם לכתבי עת נוספים של השמאל הפוליטי והתרבותי הקרואטי - "קניז'בנה רפובליקה" (הרפובליקה הספרותית) (1927-1923), "דאנאס" (היום) (1934), ו"פצ'אט" (חותם) (1940-1939). בשנים 1939-1918 היה קרלז'ה חבר במפלגה הקומוניסטית היוגוסלבית. בשנת 1939 אחרי פולמוס ממושך בנושאים ספרותיים ופוליטיים (פולמוס שנודע בשם "הסכסוך בשמאל הספרותי") עם עמיתים רבים למקצוע, שבראשם עמד מילובאן ג'ילאס[1], סולק משורות המפלגה בגלל השקפותיו הלא אורתודוקסיות ששללו את הריאליזם הסוציאליסטי ולא יכלו להתפשר עם הטיהורים הגדולים הסטליניסטים בברית המועצות. מי שניסה באותה תקופה לתווך מטעם המפלגה בין קרלז'ה ובין יריביו היה ה"קומיסר" יוסיפ ברוז טיטו.

במלחמת העולם השנייה שהה קרלז'ה בזאגרב, במדינה העצמאית של קרואטיה. הוא סירב לשתף פעולה עם ממשלת האוסטאשה הפשיסטית של אנטה פאבליץ', לא פרסם דבר ולא יצא להופעות פומביות. אחרי שנודע לו גורל חברו אוגוסט צסרץ שהוצא להורג בבית הכלא קרסטינץ, החליט שלא להצטרף לצבא הפרטיזנים בראשות טיטו.

אחרי המלחמה, הקרע בשנת 1948 בין המשטר של טיטו ובין ברית המועצות איפשר החזרת השפעתו של קרלז'ה בזירה התרבותית של יוגוסלביה המחודשת. אף שמילובן ג'ילס המשיך לראות בו "רוויזיוניסט", טיטו העניק לו את תמיכתו. בשנת 1947 קרלז'ה נבחר לסגן יושב ראש האקדמיה למדעים ולאמנויות של יוגוסלביה ובשנים 1961-1958 כיהן כיושב ראש איגוד הסופרים של יוגוסלביה. בשנת 1951 קרלז'ה ייסד את המכון הלקסיקוגרפי בזאגרב שפרסם שורה של אנציקלופדיות ולקסיקונים.

 
קברם של מירוסלב קרלז'ה ואשתו בלה במירוגוי, זאגרב

פרסים ואותות כבוד עריכה

  • 1947 - סגן יושב ראש האקדמיה למדעים ולאמנויות של יוגוסלביה
  • 1958-1961 - יושב ראש איגוד הסופרים של יוגוסלביה
  • 1960 - יקיר העיר זאגרב
  • 1979 - הפרס "עטרת הזהב" של הפסטיבל לשירה בסטרוגה, מקדוניה
  • עיטור מסדר הכוכב הגדול של יוגוסלביה הסוציאליסטית
  • תואר של גיבור העמל הסוציאליסטי של יוגוסלביה
  • עיטור המסדר "אחווה ואחדות" של יוגוסלביה הסוציאליסטית
  • עיטור המסדר על שם דמיטר זבונימיר של הרפובליקה הקרואטית (אחרי מותו)

הנצחה עריכה

  • 1986 הוקם פרס יוגוסלבי לספרות על שם מירוסלב קרלז'ה
  • המכון הלקסיקוגרפי הקרואטי בזאגרב קיבל את שמו

יצירות עריכה

 
המכון הלקסיקוגרפי על שם "מירוסלב קרלז'ה" בזאגרב

שירים עריכה

  • Lirika (1918 (ליריקה)
פאן
שלוש סימפוניות
  • Knjiga Lirike (1932) (ספר ליריקה)
  • Balade Petrice Kerempuha (1936) (בלדה של פטריצה קרמפוך)

נובלות עריכה

  • Hrvatski bog Mars (1922) (האל הקרואטי מארס) מחוזר אנטי-מלחמתי
  • Novele (1937) (נובלות)

רומנים עריכה

  • Povratak Filipa Latinovicza (1932) (שובו של פיליפ לטינוביץ')
  • Na rubu pameti (1938) (על קצה השפיות)
  • Banket u Blitvi (1939) (משתה בבליטבה)
  • Zastave (1969) (דגלים)

מחזות עריכה

  • 1914) Legenda (אגדה) דרמה -feerie
  • 1914) Maskarad
  • Kristofor Kolumbo (1917 (כריסטופור קולומבו)
  • 1918 Kralevo
  • Michelangelo Buonarroti (1918) (מיכלאנג'לו בואונרוטי)
  • Golgota (1922) (גולגולתא)
  • Gospoda Glembajevi (1928) גברת גלמבאי
  • U agoniji (1928) בגסיסה
  • Leda (1930) (לדה)

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא מירוסלב קרלז'ה בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה