מי ורדים

מי ורדים (בפרסית: گلاب; גולב) הם תרחיף המופק כתוצר לוואי של זיקוק עלי כותרת של ורדים. מקור מי הוורדים במטבח הפרסי.

מי ורדים

מאכלים
סוג	משקה ללא אלכוהול

מפעל לייצור מי ורדים בעיר כאשאן באיראן

שימושים

מי הוורדים ניחנים בארומה חזקה ומשמשים במזרח הרחוק ובמזרח התיכון כתבלין למאכל – בעיקר בקינוחים מתוקים כגון מעמול, מלבי, סחלב, פלודה, לאסי, רחת לוקום, דונדורמה (גלידה טורקית), גלידה פרסית, בוזה (גלידה סורית), פודינג אורז טורקי (Sütlaç), ועוד. מי הוורדים משמשים גם לצורכי דת בהינדואיזם ובאסלאם. במערב מי הוורדים משמשים בעיקר כתחליף זול לשמן ורדים שמשמש בתעשיית הקוסמטיקה.

בישראל

בישראל משווקים מי ורדים שבחלקם מייצור מקומי ובחלקם מיובאים בשווקים, בחנויות ייחודיות, בבתי הטבע והקוסמטיקה. בחנויות התבלינים ניתן להשיג מי ורדים מהולים במים או בתמצית מרוכזת יותר בדיוק כמו מי זהר.

במקורות היהודיים

מבחינת ההלכה היהודית, הרחת מי הוורדים חייבת בברכת "בורא מיני בשמים" ושימשו גם במנהגי אבלות בקהילות מסוימות כמו בציטוט הזה:

...דזהו הטעם דנוהגין פה עירנו בגדאד יע"א שבתוך י"ב חודש מביאים יורשי הנפטר מי ורדים או שושנים או מיני עשבים שיש להם ריח טוב, ואוחזים אותם ועומדים בפתח בית הכנסת כדי שיברכו הנכנסין והיוצאים...

— הבן איש חי מבגדאד^{[דרוש מקור: דרוש מקור מפורט יותר]}

ראו גם

• מי זהר

ביאורים

ערך זה הוא קצרמר בנושא מזון. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.