מלחמת האזרחים במיאנמר (2021–הווה)
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
מלחמת האזרחים במיאנמר (בבורמזית: ၂၀၂၁-၂၀၂၃ မြန်မာနိုင်ငံ ပြည်သူ့ခုခံတွန်းလှန်စစ်) היא מלחמת אזרחים שפרצה במיאנמר בין כוחותיה של החונטה הצבאית שהשתלטה על המדינה ומכנה את עצמה "המועצה למנהל המדינה" (אנ'), לבין קואליציה של גורמים מורדים בהנהגת המפלגה שהודחה מהשלטון.
המלחמה החלה כתוצאה מהפיכה צבאית, בה בפברואר 2021 הדיחה החונטה הצבאית מהשלטון את מפלגת הליגה הלאומית לדמוקרטיה, שנבחרת בבחירות שנה קודם לכן. הדחתה של המפלגה מהשלטון הובילה להקמתה של ממשלת צללים בשם ממשלת האחדות הלאומית (אנ'), שאיגדה תחתיה מיליציות שונות המתנגדות לשלטון[1].
נכון לפברואר 2023 שולטת החונטה הצבאית על מוקדי הכוח המרכזיים של המדינה, בעוד צבא ההתנגדות שולט על כ־40–50% משטחי הפריפריה, והמלחמה נמצאת במצב של קיפאון[1].
רקע עריכה
מאבקים מזוינים בין קבוצות אוכלוסייה במיאנמר התקיימו באופן רציף מאז עצמאותה של המדינה בשנת 1948. במקרים מסוימים התקיים במדינה שלטון המבוסס על דמוקרטיה ייצוגית, אולם בתקופות רבות הייתה מיאנמר תחת משטר צבאי. לעיתים התקיימו גם תחת המשטר הצבאי בחירות לממשלה, אולם לעיתים המשטר הצבאי מנע מהמפלגה המנצחת לאחוז בשלטון בפועל, ולעיתים הוגבלה למפלגות האפשרות להתמודד[1].
בשנת 1990 מפלגת הליגה הלאומית לדמוקרטיה זכתה לרוב משמעותי בבחירות, אולם לא הצליחה לבסס את שלטונה בעקבות סירובה של ההנהגה הצבאית. בשנת 2015 ניצחה שוב המפלגה בבחירות, ובפעם הזו כן הצליחה המפלגה להחזיק בשלטון בפועל, וכוננה במיאנמר משטר עם אלמנטים מסוימים של דמוקרטיה מודרנית, לראשונה מזה עשרות שנים. גם בתקופה זו החירות במדינה הייתה מוגבלת[2][1], ונשמרה תמיד השפעה רבה של הצבא על הנעשה במוסדות השלטון[2]. אולם הפתיחות היחסית שהייתה במדינה בשנים אלו, איפשרה בשנים אלו לראשונה חשיפה של הציבור הרחב למינון גבוה של רעיונות ומידע ממדינות אחרות, ביניהן דמוקרטיות ליברליות מערביות. נסיבות אלו הובילו לכך שההפיכה הצבאית של שנת 2021 התקבלה בציבור בהתנגדות עזה יותר מהפיכות אחרות שהיו בהיסטוריה[1].
פרוץ המלחמה עריכה
לאחר שבשנת 2020 מפלגת הליגה הלאומית לדמוקרטיה זכתה בבחירות, הודחה המפלגה מהשלטון בהפיכה צבאית שהתרחשה בפברואר 2021. בהפיכה השתלטה על המדינה בכוח חונטה צבאית בשם המועצה למנהל המדינה (אנ'), והיא הכריזה על מצב חירום לאומי והשהיית הבחירות. המפלגה המודחת איבדה את השלטון הרשמי במוסדות המדינה, אולם הקימה ממשלת צללים שכונתה ממשלת האחדות הלאומית (אנ') והנהיגה את ההתנגדות לחונטה[1].
ההתנגדות הציבורית החלה בהפגנות רחוב מסיביות אך שלוות בעיקרן, והמצב החריף כאשר צבא החונטה השתמש באלימות מול ההפגנות, אקט אשר עורר לפעולה מוחים נוספים, לעיתים אף מאזורים עירוניים בלב אזורי שליטת החונטה, להצטרף לקבוצות גרילה חמושות ולהגדיל את כוח ההגנה העממי[2]. תוך זמן קצר הסלימה המחאה לכדי מלחמת אזרחים של ממש[2]. ממשלת האחדות הלאומית הקימה זרוע צבאית בשם כוח ההגנה העממי (אנ'). כוח ההגנה העממי התרחב במהירות כאשר מצטרפים אליו לא רק תומכיהם של המפלגה המודחת, אלא קבוצות נוספות באוכלוסייה שחברו למען המטרה המשותפת להדיח את המשטר הצבאי[1].
התפתחות המלחמה עריכה
ההתנגדות לשלטון לא הצליחה לשמור על מומנטום עקבי, אולם עוצמת ההתנגדות התגברה בשנת 2022. בתקופה זו התחזק שיתוף הפעולה בין הלוחמים מטעם ממשלת האחדות הלאומית (אנ') עם הארגונים האתניים החמושים של מאינמר (אנ'), המכונים בהכללה EAO, ומנהלים במשך עשרות שנים פעולות מיליציה כנגד השלטון. שיתוף הפעולה הזה חיזק את צבאם של המתנגדים לשלטון, "כוח ההגנה העממי", אולם יצרו צבא עם מבנה פיקוד ארעי וללא היררכיה ברורה[1].
על פי הערכת מכון ברוקינגס בשנת 2022 כוח ההגנה העממי כלל למעלה מ־250 יחידות שכללו כ־65,000 חיילים, ונכון לפברואר 2023 מחזיקים כוחותיו, ככל הנראה, בשליטה על כ־40–50% משטחי המדינה. על פי מרבית ההערכות, השטחים בהם מחזיקים המורדים כוללים בעיקר אזורים כפריים ושטחי ג'ונגל, בהם המשילות של החונטה הצבאית חלשה יחסית, בעוד החונטה הצבאית שולטת בעיקרם של המרכזים העירוניים ומוקדי האוכלוסייה[1].
לאורך תקופת המלחמה ביצעו מפעם לפעם כוחות החונטה הצבאית השלטת קמפיינים במטרה למגר את ההתנגדויות, אולם נכון לפברואר 2023, קמפיינים אלו לא הצליחו להשיג תוצאות משמעותיות. במקביל כוח ההגנה העממי מבצע מפעם לפעם מתקפות על בסיסים של הצבא והמשטרה, שקרובים לאזורים שבשליטתו[1].
בשלב זה נכנסה המלחמה במצב של קיפאון. על אף גדילתו של כוח ההגנה העממי (אנ'), פערי הכוחות והעוצמה לטובת החונטה הצבאית נותרו גדולים מאוד. בעוד השלטון משתמש במשאבי המדינה למימון המלחמה וקניית אמצעי לחימה מרוסיה וסין, כוח ההגנה העממי מתבסס בעיקר על תרומות, וטיב גיוסן של התרומות אינו קבוע[1].
ב-27 באוקטובר 2023 פתחו שלושה אירגוני אופוזיציה במבצע צבאי (אנ') במהלכו התקיפו בו-זמנית מספר עיירות בצפון מדינת שאן (אנ'), כשהן מכוונות לצבא מיאנמר, למשטרת מיאנמר ולמתקני מיליציות פרו-צבאיות בקוטקאי, קיאוקמה, מיוז, נאמחאם, נאונג'קיו, לאשיו וצ'נשווהו. בהמשך הרחיבו המורדים את המתקפה אל מחוץ למדינת שאן לאזור סאגאינג, ביצעו התקפות במוגוק, מנדליי והטיגאינג, וכבשו את קאולין. עד סוף ה-8 בנובמבר, טענה "ברית האחים" כי כבשה בסך הכל 125 מוצבים צבאיים ברחבי האזור. קבוצות התנגדות אחרות, כמו כוח ההגנה העממי (PDF), הבטיחו את תמיכתן והשתתפותן במבצע[דרושה הבהרה], תוך ביצוע התקפות נוספות על המשטר.
מצב החירום הלאומי והשהיית הבחירות עריכה
כאשר החונטה הצבאית השתלטה על המדינה, הם השהו את הבחירות במדינה באמצעות הכרזה על "מצב חירום לאומי". על פי חוקי המדינה, ניתן להאריך מצב חירום לאומי פעמיים בלבד, ובשנה אחת כל פעם. כתוצאה מכך, מצב החירום הלאומי עליו הכריזה החונטה הצבאית אמור היה לפוג בינואר 2023, ועל פי חוקי המדינה אמורות להתקיים בחירות שישה חודשים לאחר מכן. בינואר 2023 האריכה החונטה את מצב החירום הלאומי בשישה חודשים נוספים, תוך ציון "נסיבות חריגות". במקביל החל הממשל לבצע מספר הכנות שנתנו לגורמים בינלאומיים את הרושם שהוא מתכונן לקיום בחירות בשלב כלשהו של שנת 2023, אם כי נכון לתחילת השנה טרם ברור עד כמה הבחירות יהיו חופשיות[1].
מעורבות בינלאומית במלחמה עריכה
מראשית המלחמה קראו גורמים שונים – ביניהם איגוד מדינות דרום-מזרח אסיה והאו"ם – לעצירת המלחמה[1].
שני הצדדים הלוחמים ביקשו להסתייע בשותפים בינלאומיים. בעוד החונטה הצבאית משתמשת בקופת האוצר הלאומית כדי לרכוש נשק מרוסיה וסין, כוח ההגנה העממי קיבל בעיקר "סיוע לא קטלני" מארצות הברית[1].
בדצמבר 2022 העבירה מועצת הביטחון של האו"ם את החלטה 2669, לפיה יש להגביר את הלחץ הבינלאומי על צבא מיאנמר להפסקת המלחמה, וכן את הלחץ על רוסיה וסין לחדול מאספקת נשק למלחמה. בסוף דצמבר 2022 הגיע למיאנמר נציג מיוחד מסין שמטרתו לבחון את הצורך במעורבות סינית לעצירת המלחמה[1], ובמקביל הפעילה סין לחצים על מדינות האזור לקבל את השלטון החדש במדינה[2]. המעורבות של סין בנעשה במיאנמר נמצאת בניגוד לעמדתו של איגוד מדינות דרום-מזרח אסיה, שחרת על דגלו למנוע השתלטות של המעצמות הגדולות על מדינות האזור, ומצב זה יצר קונפליקט דיפלומטי[2].
קישורים חיצוניים עריכה
פודקאסט "חוץ לארץ" עם עמנואל אלבז פלפ, כבר 75 שנה שנלחמים שם על דמוקרטיה – שיחה עם ד"ר חן ברם על הסכסוך בבורמה, באתר הארץ, 4 במאי 2023 (גם בספוטיפיי)- מלחמת האזרחים במיאנמר, באתר מכון ברוקינגס
