מלחמת האזרחים ברפובליקה המרכז-אפריקאית (2012–היום)

מלחמת אזרחים מתמשכת ברפובליקה המרכז אפריקאית

מלחמת האזרחים ברפובליקה המרכז-אפריקאית היא מלחמת אזרחים מתמשכת ברפובליקה המרכז אפריקאית (CAR) בה מעורבים הממשלה, מורדים מקואליציית "סלקה" (Séléka) המוסלמית ומיליציות "אנטי בלאקה" הנוצריות.

מלחמת האזרחים ברפובליקה המרכז אפריקאית
תאריך התחלה: 10 בדצמבר 2012
תאריך סיום: מתמשך
משך הסכסוך: 7 שנים ו-10 שבועות
מקום: הרפובליקה המרכז-אפריקאית
עילה: עימותים בין מיליציות אתניות
תוצאה: מיליציית סלקה משתלטת על רוב המדינה; הנשיא מישל דג'וטודיה מתפטר, המדינה מתפצלת לשטחים צפון מערבים הנשלטים על ידי מיליציית אנטי-בלאקה ושטחי דרום-מזרח בשליטת מיליציית סלקה.
Central African Republic 2012 Battles-en.svg

רקעעריכה

 
מורדים לממשלה בצפון המדינה. יוני 2007.

כח שמירת השלום הרב לאומי במרכז אפריקה (The peacekeeping force Multinational Force in the Central African Republic ,FOMUC) הוקם באוקטובר 2002 על ידי קהילת המטבע הכלכלית של מרכז אפריקה (CEMAC).[1][2] ונועדה לסייע בשמירה על הסדר לאחר מלחמת האזרחים שפרצה בשנת 2004.

הסכסוך התחיל ב-2012 כשמורדים מוסלמים הדיחו את הנשיא פרנסואה בוזיזה (Bozizé) והעמידו נשיא חדש, מוסלמי, במדינה שרובה נוצרית (90%). ב-2013 החלו מליציות מוסלמיות לתקוף קהילות נוצריות ללא מענה מצד הרשויות. הקהילות הנוצריות הקימו בתגובה מליציות משלהן בשביל להגן על עצמן. שתי הקבוצות, מוסלמים ונוצרים, תקפו אחת את השנייה תוך ביצוע של פשעי מלחמה נוראיים, הכוללים שריפת כפרים שלמים על יושביהם, עינוי עצורים ואונס. בין 2013 ל-2016 נהרגו במדינה כ-6,000 איש, ועוד 450 אלף איש הפכו פליטים.

במלחמה הקודמת (2004–2007), ממשלת הנשיא פרנסואה בוזיזה נלחמה עם מורדים בממשלו עד להסכם שלום שנחתם בשנת 2007. הסכסוך הנוכחי נוצר כאשר קואליציה חדשה של קבוצות מורדים מגוונות, המכונה "סלקה" (Séléka),[3] האשימה את הממשלה בכך שלא עמדה בהסכמי השלום וכבשה ערים רבות בסוף 2012. הבירה נתפסה על ידי המורדים במארס 2013, בוזיזה נמלט מהמדינה[4] ומנהיג המורדים מישל דג'וטודיה הכריז על עצמו כנשיא.[5] הלחימה המחודשת החלה בין סליקה למיליציות המכונות נגד בלאקה.[6] בספטמבר 2013 פירק הנשיא ג'וטודיה את קואליציית סלקה, שאיבדה את אחדותה לאחר עלייתו לשלטון ובינואר 2014 התפטר דג'וטודיה.[7][8] במקומו מונתה קתרין סמבה-פנזה לנשיאה,[9] אך הסכסוך נמשך.[10] ביולי 2014, פלגים לשעבר של סליקה ונציגי המיליציות נגד באלקה חתמו על הסכם הפסקת אש ברזוויל. בסוף 2014 חולקה המדינה בפועל בין האנטי-בלאקה השולטים בדרום ובמערב, ממנה פונו מרבית האוכלוסייה המוסלמית וקבוצות סלקה לשעבר ששולטות על צפון ומזרח המדינה.[11]

חלק גדול מהמתח נובע מהזהות הדתית בין לוחמי סלקה המוסלמים לבין אנטי-בלאקה נוצרים. גורמים אחרים כוללים הבדלים אתניים בין סיעות סלקה לשעבר והיריבות ההיסטורי בין חקלאים, המרכיבים ברובם את אנטי-בלאקה, וקבוצות נוודים, המהווים את מרבית לוחמי סלקה.[12] יותר מ-1.1 מיליון בני אדם ברחו מבתיהם במדינה של כ-5 מיליון איש, הגבוה ביותר שנרשם אי פעם במדינה.[13]

הסכסוךעריכה

מעורבות מדינות זרותעריכה

צרפתעריכה

רוסיהעריכה

משרד ההגנה הרוסי חתם על הסכמי שיתוף פעולה עם משרד ההגנה המקומי, במסגרת הסכמים אלה רוסיה סיפקה לצבא המקומי נשק (לאחר שקיבלה אישור מהאו"ם לעשות זאת וסיפקה גם את שירותי אבטחת הנשיא.[14] רוסיה שלחה חמישה קציני צבא ו-170 חיילים לרפובליקה, כמדריכים בצבא המקומי.[14] מומחים שונים טוענים שרוסיה מסייעת לצבא המקומי באמצעות תגבור של קבוצת וגנר, קבלנית צבא פרטי שפועלת בחוזה עם משרד ההגנה הרוסי.[15]

גלריהעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ HISTORIQUE DE L'OPÉRATION MICOPAX
  2. ^ Central African Republic
  3. ^ "Séléka rebels agree on unconditional talks". CAR govt.. 29 בדצמבר 2012. אורכב מ-המקור ב-24 January 2015. בדיקה אחרונה ב-30 בדצמבר 2012. 
  4. ^ "CAR rebels 'seize' presidential palace". Al Jazeera. 24 במרץ 2013. אורכב מ-המקור ב-24 March 2013. בדיקה אחרונה ב-24 במרץ 2013. 
  5. ^ "Centrafrique: Michel Djotodia déclare être le nouveau président de la république centrafricaine" (בצרפתית). Radio France International. 24 במרץ 2013. אורכב מ-המקור ב-24 March 2013. בדיקה אחרונה ב-24 במרץ 2013. 
  6. ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-20 September 2013. בדיקה אחרונה ב-20 בספטמבר 2013. 
  7. ^ "Central African Republic president, PM resign at summit: statement". Reuters. 10 בינואר 2014. אורכב מ-המקור ב-13 October 2015. בדיקה אחרונה ב-10 בינואר 2014. 
  8. ^ "CAR president Djotodia and PM Tiangaye resign". RFI. אורכב מ-המקור ב-11 January 2014. בדיקה אחרונה ב-13 בינואר 2014. 
  9. ^ RFI (20 בינואר 2014). "Centrafrique: Catherine Samba-Panza élue présidente de la transition". RFI. אורכב מ-המקור ב-21 January 2014. בדיקה אחרונה ב-20 בינואר 2014. 
  10. ^ "New CAR PM says ending atrocities is priority". Al Jazeera. אורכב מ-המקור ב-5 February 2015. בדיקה אחרונה ב-28 בינואר 2014. 
  11. ^ "One day we will start a big war". Foreign Policy. אורכב מ-המקור ב-5 February 2017. בדיקה אחרונה ב-13 בפברואר 2017. 
  12. ^ "Displaced and forgotten in Central African Republic". Al Jazeera. אורכב מ-המקור ב-15 February 2017. בדיקה אחרונה ב-14 בפברואר 2017. 
  13. ^ "Concert Blast Shows Central African Republic Religious Rift". Bloomberg. 21 בנובמבר 2017. אורכב מ-המקור ב-1 December 2017. בדיקה אחרונה ב-26 בנובמבר 2017. 
  14. ^ 14.0 14.1 https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5328790,00.html הקאמבק של רוסיה: פוטין מתחזק באפריקה]
  15. ^ רוסיה מקדמת את מדיניות החוץ שלה במרכז אפריקה - באמצעות שכירי חרב