פתיחת התפריט הראשי

מלט משמש היום במרבית הבנייה המודרנית, כחומר המקשר בייצור בטון, ובעל שימושים רבים נוספים בבנייה.

על המלט בישראל מוטלת רגולציה חריפה, אשר גורמת לכך שהוא נשלט כולו על ידי חברת נשר, המהווה מונופול בתחום בישראל. החקיקה בישראל מונעת הקמת תחרות לנשר, הן בייצור מקומי אלטרנטיבי, והן בייבוא מלט מחו"ל, על בסיס פקודת המלט משנת 1944[1].

נשר מפעלי מלט ישראלייםעריכה

  ערך מורחב – נשר מפעלי מלט ישראליים

חברת נשר הוקמה בישראל בשנת 1922, תחת המנדט הבריטי, בשם "חברת המלט צמנט פורטלנד, נשר בע"מ", על גבי שטח באזור חיפה אשר נקנה ממשפחת ח'ורי על ידי יהושע חנקין. בשנות ה-50, לאחר קום המדינה, הקימה נשר מפעל מלט נוסף, מפעל נשר רמלה, באזור השפלה.

היום מהווה חברת נשר יצרנית המלט היחידה בישראל, וככזו מונופול, המגובה בחקיקה ממשלתית המונעת הקמת תחרות פנימית או חיצונית לנשר, בלי אישור ממשלתי. החברה נשלטת על ידי לן בלווטניק, באמצעות אחזקה של 75%, דרך כלל תעשיות.

רגולציהעריכה

בין השנים 1925–1928 הועלה המכס על מלט מ-7% ל-40%[2].

פקודת המלט (1944)עריכה

  ערך מורחב – פקודת המלט

פקודת המלט[1], אשר נכתבה תחת המנדט הבריטי, מגבילה את השימוש במלט בישראל בכמה אמצעים. ראשית, מונעת הפקודה ייצור מלט שלא באישור המשרד. שנית, מגדירה הפקודה קנייה והחזקה של מלט שיוצר ללא אישור כאמור, כעבירה גם מצידו של הקונה. (ואף נקבעת זכות להחרים הן את המלט, והן את האמצעים ששימשו להובלתו על ידי המדינה) שלישית, קובעת המדינה כי גם על ייבוא מלט נדרש רישיון מיוחד, ומוטלים עליו מכס ומס בלו.

דו"ח סואריעריכה

החל מפברואר 1996[3] נקבע פיקוח על מחירי מוצרים המיוצרים על ידי מונופול, וביניהם נמצא גם המלט. מדי שנה, בוחנת המדינה את אחוזי הרווח של חברת נשר, וגוזרת מכך את המחיר המרבי שהיא יכולה לגבות על המלט. נכון לשנת 2013, גובה נשר את המחיר המרבי המותר לה[4].

משקל השקיםעריכה

באוגוסט 2013, יזם חיים כץ תיקון[5] לפקודת המלט, אשר תדרוש מכל משווק מלט בישראל, לשווקו בשקים במשקל של 25 ק"ג, ולא במשקל 50 ק"ג בלבד, כמקובל בעולם. טענתו של חיים כץ הייתה ששקים במשקל 50 ק"ג כבדים מדי, ומזיקים לבריאות הסבלים הסוחבים אותם. הצעה זו עלתה זמן קצר לאחר שבחברת נשר התחילה העבודה על הקמת פס ייצור לשקים במשקל זה[6]. החוק עבר בקריאה שלישית בדצמבר אותה שנה[7][8]. תוצאת לוואי של חוק זה, היא הגדלת עלויות ייבוא המלט מחו"ל, כיוון שיצרני המלט בעולם מייצרים מלט בשקים במשקל 50 ק"ג בלבד[9][10]. (ויבואן אשר ירצה למכור מלט מיובא בעתיד, יצטרך לארוז מחדש את המלט המיובא לפני שיווקו)

הוועדה הבין משרדית לקידום התחרות בענף המלט (2011)עריכה

הקמהעריכה

ביולי 2011 החלה מחאה חברתית על יוקר המחיה בישראל, ובפרט על יוקר הדיור. גורמים שונים, ובכללם שר הכלכלה נפתלי בנט[11], האשימו את המונופול הקיים בתחום המלט במחירי הדיור הגבוהים[12][13], וכתוצאה מכך, הקים בדצמבר 2011[14], ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, ועדה לחקר הריכוזיות בשוק המלט[15]. דו"ח ביניים של הוועדה שוחרר בדצמבר 2012[16][17].

הקשר בין מחירי המלט למחירי הדיורעריכה

קיימות טענות רבות[18][19] על כך שעל אף שבאמת מדובר במונופול, השפעתו על מחירי הדיור זניחה, כיוון שעלות המלט כולה לדירה ממוצעת היא כ-16 אלף שקלים, (כלומר, בין 1%-3% ממחיר הדירה בלבד) ומדובר בעיקר בניסיון להשגת רווח פוליטי בלי הורדה משמעותית של מחירי הדירות בארץ[20][21]. משקל המלט בייצור תשתיות עירוניות, כדוגמת גשרים, משמעותי יותר, כך שייתכן שתחרותיות בתחום זה תוריד עלויות פיתוח תשתיות עבור המדינה[22].

כמו כן, נטען שלו היו מחירי המלט המקור למחירי הדיור הגבוהים במרכז הארץ, היו מחירי הדיור אחידים ברחבי הארץ, בעוד שבפועל, ניתן למצוא בפריפריה ובמרכז פרויקטי בנייה דומים זה לזה, כאשר מחירי הדירות במרכז גבוהים פי 2 ו-3 ממחירי הדירות המקבילות בפריפריה. מאחר שהשימוש בחומרי בנייה והעבודה הנדרשת להקמת פרויקטים במרכז הארץ ובפריפריה דומה, ניתן להסיק שהמקור למחירי הדיור אינו בחומרי הבנייה, אלא במחיר השטח עצמו[23]. ואכן, ניתן לראות שמחירי הקרקעות במרכז הארץ[24], אותם נוקב מינהל מקרקעי ישראל עלו בקצב גבוה במהלך השנים האחרונות[25][26][27][28].

מסקנות הוועדהעריכה

על אף סימני השאלה ביחס להשפעת המונופול על מחירי הדיור, כללו המלצות ועדת המלט הקמת מפעל מלט נוסף, כיוון שהמפעלים הקיימים לא יספקו את צורכי ישראל עד שנת 2023, והומלץ שלא יהיה בבעלות נשר[29]. מאחר שמדובר בתהליך הקמה ארוך, הומלץ להתחיל במהלך זה כבר בשנת 2013, ונטען שמהלך זה נמצא כבר היום בפיגור[30][31].

מקורות נוספיםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 פקודת המלט - 1944, באתר משרד התמ"ת
  2. ^ May Seikaly, Haifa: Transformation of an Arab Society 1918-1939, 2002, page 88
  3. ^ דו"ח לבדיקת רווחיות חברות הנמצאות בפיקוח מחירים, באתר משרד הכלכלה
  4. ^ לפי סעיף 8.23.2 בדו"ח שנתי לשנת 2013 של קבוצת כת"ש השולטת בנשר
  5. ^ הצעת חוק לתיקון פקודת המלט (מס' 2) (משקלם של שקי מלט), התשע”ד-2013, ה"ח הכנסת 531 מיום 17 בדצמבר 2013
  6. ^ נחמיה שטרסלר, ‏יוזמת חוק המלט: לטובת העובדים - או לטובת המונופול?, באתר ‏mako‏‏, ‏9 באוגוסט 2013‏
  7. ^ צבי זרחיה, אושר לקריאה ראשונה: שק מלט ייארז ויימכר גם בשקים של 25 ק"ג, דה מרקר, 11 בדצמבר 2013
  8. ^ צבי זרחיה, מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את חוק המלט, דה מרקר, 30 בדצמבר 2013
  9. ^ אורה קורן, רגולציה מיותרת שתפגע בתחרות, דה מרקר, 3 בנובמבר 2013
  10. ^ חוק לתיקון פקודת המלט (מס' 2) (תיקון), באתר משמר הכנסת
  11. ^ זאב קליין, לראשונה: קבינט יוקר המחיה שובר את המונופול בענף המלט, ישראל היום, 26 ביוני 2013
  12. ^ אורה קורן, מחיר המונופול של נשר בתחום המלט: "ישראל גרועה מאפריקה", דה מרקר, 4 באוגוסט
  13. ^ אורה קורן, ח"כ וילף: "מונופול המלט נשר של דנקנר ואי.די.בי תורם לא מעט למחירי הדיור הגבוהים", דה מרקר, 26 ביולי 2011
  14. ^ תומר אביטל, טל ליטמן ושי פאוזנר, בלעדי ל"כלכליסט": איך שוברים את מונופול המלט של דנקנר ולבנת? מקימים ועדה, כלכליסט, 24 בנובמבר 2011
  15. ^ החלטה מס' 3992 של הממשלה - עידוד התחרות בשוק המלט, אתר משרד ראש הממשלה, 18 בדצמבר 2011
  16. ^ שינויים מבניים והגברת התחרות בענף המלט - ממצאים והמלצות - דוח ביניים, הוועדה הבין משרדית לקידום התחרות בענף המלט, דצמבר 2012
  17. ^ מצגת המסכמת את המלצות דו"ח הביניים של הוועדה, אתר משרד האוצר, נובמבר 2012
  18. ^ שי פאוזנר, פרשנות:אין בשורה אמיתית לרוכשי הדירות, כלכליסט, 22 בנובמבר 2012
  19. ^ יניב רחימי, כל המהומה על 2,100 שקל?, כלכליסט, 29 בנובמבר 2012
  20. ^ תומר אביטל, הדו"ח הסופי של ועדת המלט יוגש לממשלה במאי, כלכליסט, 8 באפריל 2013
  21. ^ חן פונדק, קבינט יוקר המחיה אישר את המלצות הוועדה לעידוד התחרותיות בתחום המלט, כלכליסט, 25 ביוני 2013
  22. ^ אהוד כהנים, אושרה הרפורמה בשוק המלט: "ירד בלוק חוסם בבעיית הריכוזיות", Forbes, 25 ביוני 2013
  23. ^ דפנה מאור, אדמה יקרה שלי: למה מחירי הדירות
במדינת ישראל גבוהים כל כך?, דה מרקר, 18 ביוני 2014
  24. ^ יהודה מודעי, תולדות הבועה: כך ספסרה המדינה בקרקעות, ynet, 28 במרץ 2014
  25. ^ עידו אפרתי, האוצר החליט: הבנייה במרכז תיפסק - מחירי הנדל"ן יזנקו, מעריב, 7 באוגוסט 2008
  26. ^ חן דרסינובר ולירן סהר, ביזיון: כאילו "מנסים" פה להוריד את מחירי הדירות - המינהל הקפיץ את מחיר הקרקעות במרכז ב-60% תוך 5 שנים, BizPortal, 5 ביוני 2013
  27. ^ ד"ר יעקב שיינין, הבועה לא תחזיק זמן רב, מחירי הדיור יכולים לרדת 40%, גלובס, 12 במרץ 2014
  28. ^ שירלי ששון עזר, "בעיית הדיור היא תוצר של החלטת ממשלה מ-2008", כלכליסט, 22 ביולי 2010
  29. ^ תומר אביטל, ועדת המלט: ליצור תנאים להקמת מפעל נוסף שאיננו נשר, 26 בנובמבר 2012
  30. ^ אורה קורן, הסוף למונופול // אושרו המלצות הוועדה לתחרות בענף המלט, דה מרקר, 25 ביוני 2013
  31. ^ קבינט יוקר המחיה אישר את הרפורמה בשוק המלט, גלובס, 25 ביוני 2013