מערכת הפועל בעברית
הפועל בשפה העברית הוא סוג מילה המבטאת פעולה מסוימת או הימצאות במצב מסוים. הפועל נוטה לפי גוף ולפי זמן; בעברית שלושה גופים ושלושה זמנים. את הפעלים מרכיבים בדרך כלל שלושה (לפעמים ארבעה או, לעיתים נדירות, חמישה או שישה) עיצורי שורש, וגם מוספיות (תחיליות, תוכיות, פנימיות). הטיית הפעלים נעשית על פי תבניות קבועות המכונות בניינים.
הגוף בפועל עריכה
בכל פועל מובע גוף כלשהו. למשל, כשאומרים:"הגעתם", הכוונה היא ל"אתם הגעתם". בעברית קיימים שלושה גופים:
|
|
|
בזמן הווה נוטים הגופים השונים באופן זהה, וקיימת רק צורות "יחיד" או "יחידה" ו"רבים" או "רבות". מצורת הפועל עצמה לא ניתן לדעת את הגוף אלא אם כן כינוי הגוף מופיע לפני הפועל או לפני מילה אחרת המראה מיהו הגוף המדובר.
לדוגמה: הבנות משחקות בחדר — פועל בגוף שלישי. אנו משחקות בחדר — צורה זהה אך בגוף ראשון
הזמן בפועל עריכה
קיימים שלושה זמנים: עבר, הווה ועתיד. בנוסף קיימת צורת ציווי שהיא הוראה או פקודה שנגזרת מצורת העתיד, ולפיכך אין מתייחסים אליה כזמן נפרד. ב"ציווי" מטים את הפועל בגוף שני בלבד, מכיוון שאין הגיון בציווי עצמי או בפני אדם שלא נוכח. כל פועל נוטה אחרת בזמנים השונים. למשל, נטיית השורש ש.ר.ק. בגוף שלישי יחיד היא בעבר - "שרק", בהווה - "שורק" ובעתיד - "ישרוק".
למערכת הפועל משתייכת גם צורת המקור. לדוגמה: "שמור", "הפסיק", "אכול". לצורה זו זמן, גוף, שורש ובניין.
מוספיות בפועל עריכה
מוספיות הן אותיות שמתווספות לעיצורי השורש. קיימים שלושה סוגי מוספיות:
מוספיות תחיליות עריכה
מוספיות אלו באות לפני עיצורי השורש, והן בדרך כלל מסמנות זמן, כינוי גוף ולעיתים גם בניין.
לדוגמה: נִתְכַּתֵּב, [נִתְ]כַּתֵּב- האות נ מציינת את כינוי הגוף, מדברים, ואת הזמן, עתיד, האות ת מציינת את בניין הִתְפַּעֵל.
מוספיות תוכיות עריכה
מוספיות אלו מופיעות בין עיצורי השורש והן מסמנות את הבניין.
לדוגמה: מכְתִּיבִים, מכְתִּ[י]בִים- האות י מציינת את בניין הִפְעִיל.
מוספיות סופיות עריכה
מוספיות אלו מופיעות לאחר עיצורי השורש והן מסמנות כינוי גוף, זמן ומספר.
לדוגמה:
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- מערכת הזמנים בלשון המקרא ובעברית החדשה, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"