י

י' היא האות העשירית באלפבית העברי, ושמה יו"ד (יוֹד/יוּד).

י
אלפבית עברי
א	ב	ג	ד	ה	ו
ז	ח	ט	י	כ	ל
מ	נ	ס	ע	פ	צ
ק	ר	ש	ת
אותיות סופיות
ך ם ן ף ץ
סימנים נוספים
ﭏ ׆
ניקוד ופיסוק
קמץ • פתח • צירי • סגול
חיריק • חולם • קובוץ ושורוק
שווא • חטף
דגש: קל • חזק • מפיק • רפה
קו מפריד • מקף
טעמי המקרא

הגייה

בהתאם לחלוקת אותיות האלפבית העברי לחמשת מוצאי הפה, י' נמנית עם ארבע האותיות החכיות: גיכ"ק. מבחינה פונולוגית היא מייצגת עיצור חכי, מקורב (/j/ ‏:IPA).

בנוסף, היא אחת מארבע אותיות אהו"י, שהן אמות הקריאה. כאם קריאה היא משמשת כחיריק, כאות I במילה האנגלית Sing, לעיתים כצירי (למשל במילה "היכל") וגם לתנועת A כמו במילים "בגדיו", "סתיו" או "עכשיו".

בעברית ישראלית

יו"ד עיצורית חרוקה (yi) כמעט שאינה נהגית בעברית הישראלית. כך למשל מבטאים "אידיש" במקום "יידיש", "אישראל" במקום "ישראל"(בדוגמה זו הדוברים אינם אפילו מודעים ל-yi בשל התעתיק israel). בשל אובדן הה"א הפך בניין התפעל לזהה בדיבור בעבר ובעתיד, מה שגורם לבלבול רב. הדוברים גם לפעמים משנים את התנועה כדי להימנע מyi ולכן אומרים yeshuv במקום yishuv. התופעה כה נפוצה עד שגם כשישראלים מתעתקים שמות, הם כותבים אותם ללא yi. דוגמה לכך היא השם חיים שמתעתקים אותו haim/chaim וכמעט לעולם לא hay(y)im/chay(y)im. ייתכן שאותו תהליך הוא שגרם למילה צבי להפוך ברבים לצבאים. דוגמה להגייה נכונה של יו"ד עיצורית חרוקה היא השיר "ירושלים של ברזל" של מאיר אריאל.[1]

בהגיות השונות של העברית הקלאסית אין הבדל בין הגיית צירי מלא לחסר. בספרדית הוא תמיד נהגה e(למעט בסופי מילים לפני אותיות גרוניות כמו "שומע","פותח" שם הוגים יו"ד כחוצצת, כנראה בהשפעה תופעה דומה בערבית) ובאשכנזית תמיד ey. בעברית הישראלית בהשפעת הכתב והשפעת ההגייה האשכנזית נוצרה הבחנה מוטעית וחסרת ביסוס לפעמים בין צירי מלא לחסר. גם במילים ישנות כמו "תימן" אבל גם בחדשות כמו "מיזם". ואף לא תמיד יש התאמה בין צורות שונות של אותה מילה. כך למשל מבטאים "איך" בלי לבטא ey אבל "איכותי" בey. "בית ספר" בלי יו"ד אבל "ביתנו" כן. עם זאת, יש מילים בעלות יו"ד כמו "שיער" "ריקני" "לגמרי"(זה נדיר במיוחד כי זו יוד בסוף מילה) ועוד שלא נהוג לבטא בהן ey. במילה "לגמרי" כאשר נהגית במלעיל תמיד היא ללא יו"ד וכאשר הוגים אותה כנדרש במלרע פעמים רבות מבטאים בה EY. ייתכן שזה מעיד שההגייה ללא EY נתפסת כמרושלת ופחות נכונה על ידי חלק מדוברי העברית. במילים מסוימות כמו "תשע" והאותיות כמו פ"א וה"א נהוג לבטא את היו"ד אף שהצירי בהן חסר כנראה כי נהוג לכתוב אותן לא כמילים 9 ה' פ' ולכן ההגייה האשכנזית שרדה. ייתכן שההבחנה הזאת נוצרה גם לצורך בידול כמו במילים "חולה" ו"חולי" שמבוטאות אותו דבר בהגייה אחידה של הצירי. אצל דוברים מבוגרים ממוצא אשכנזי אף ניתן לשמוע יו"ד גם בעוד מילים מסוימות בצירי חסר כמו "הרבה", "שֵני", "שאלה" ועוד. אצל דוברים רבים מעדות המזרח וגם ערבים גם כיום נהוג לא לבטא EY. אצל חלקם אף מרחיבים כלל זה גם למילים לועזיות באופן מוטעה וניתן לשמוע את המילה "ספריי" לדוגמה מבוטאת כ"ספרֶה".

ייצוג האות י'

האות קרויה יו"ד משום שצורתה בכתב העברי העתיק התפתחה מצורת היד (מכתף עד אמה)^{[דרוש מקור]}.

י' (יַד) באלפבית הפרוטי-כנעני (צורה מוקדמת ומאוחרת)	י' באלפבית הפיניקי	י' באלפבית הארמי

האות י' מוצגת בגופנים הבאים (מימין לשמאל): פרנק-ריהל, אריאל, דוד, כתב רש"י, אותיות סת"ם, כתב, חיים

בתקן ANSI מיוצגת האות י' בערך E9, ובתקן יוניקוד היא מיוצגת בערך 05D9.

בקוד מורס מיוצגת האות י' באמצעות הרצף: .. (נקודה נקודה).

לאות יוד יש שני ייצוגים שונים בכתב ברייל:

האות י' כחלק מהחיריק המלא.

האות י' בהקשרים אחרים.

באלפבית צלילי מיוצגת האות י' באמצעות המילה "יונה".

באיתות בדגלי סמפור י' מיוצגת על ידי דגל אחד הפונה צפונה (כלפי מעלה) ודגל שני הפונה דרום-מערבה.

כללי כתיב

כללי הכתיב המלא העוסקים באות י' הם:

• בכל מקום שבו בכתיב מנוקד יש חיריק חסר, תתווסף האות י' בכתיב מלא, מלבד כשלאחרי החיריק שווא נח.
• י' עיצורית תוכפל, למעט כאשר היא מופיעה בראש המילה או בסופה, וכאשר היא מופיעה לאחר אותיות השימוש או בסמיכות לאם קריאה. נהוג להכפיל י לתנועת e בשביל למנוע הומוגרפים, אך זוהי טעות לפי הכללים ויש להימנע ממנה ולא לכתוב קלייר במקום קלר, ספייר במקום ספר, אייר במקום אר וכדומה.

יש לשים לב שנקודה ביו"ד לא תמיד פירושה הכפלת העיצור. במילים כמו "צִיּוּן" (ciyyun/tsiyyun) כן כי זה משקל קִטּוּל אך במילים כמו "נַהֲרִיָּה" (nahariya) הנקודה פירושה התלכדות היו"ד של החיריק המלא והיו"ד העיצורית ולא הכפלה.

לשורשים עם האות י' יש נטייה לא להיות שלמים, ובהם האות י' פעמים רבות מופיעה כאם קריאה, מתחלפת עם האות ו', יוצרת צורן ייחודי, או נשמטת כליל. בעברית יש שלוש גזרות עיקריות עם האות י':

• גזרת נפ"י/ו – גזרה שבה אות השורש הראשונה היא י', למשל: י-ד-ע (מֵידָע).
• גזרת נע"ו/י – גזרה שבה אות השורש האמצעית היא י', למשל: שׁ-י-ר (שִׁיר).
• גזרת נל"י/ה – גזרה שבה אות השורש האחרונה היא י', והיא יוצרת סיומות ייחודיות, למשל: שׁ-נ-י (שֹׁנִי).

שימושים

בגימטריה ערכה 10, ובהתאם לכך כיתה י' היא הכיתה העשירית בבית הספר.

בשפה העברית המודרנית שכיחות השימוש באות י' היא כ־10.78% מכלל אותיות האלפבית העברי, והיא השכיחה ביותר מהאותיות.

האות י' מופיעה בביטוי העברי "קוצו של יוד": "מקפיד על קוצו של יוד", קוצו של יוד מסמל את הדבר הנעלה ביותר ונסתר, שמדקדק בקוצו של יוד – בדברים הגבוהים ביותר והנסתרים מהאדם.

בספרות חז"ל היא מייצגת את העולם הבא, כנראה בשל מספרה השלם בגימטריה ובשל זעירותה^{[דרוש מקור]}.

ראו גם

• ي – האות יא בערבית

קישורים חיצוניים

• הערך "י (האות)", במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה