מעשה בלביבות

מעשה בלביבות
	מאת חוה חיה פרנקל ותלמה אליגון-רוז
	הוֹי, חַנָּה זֶלְדָּה, אִשְׁתִּי הָאֲהוּבָה,; חַג הַחֲנֻכָּה הִגִּיעַ וּבָא,; וּבַחֲנֻכָּה נַפְשִׁי מָה חָשְׁקָה; לֶאֱכֹל לְבִיבָה חַמָּה וּמְתוּקָה!; ; הוֹי, רַבִּי קַלְמָן, אִישִׁי הַיָּקָר,; אֶצְלִי בַּמִּטְבָּח קֶמַח לֹא נִשְׁאַר.; בַּעֲלִי הַיָּקָר, וְאֵיךְ זֶה אוּכַל; לְהָכִין לְבִיבָה בְּלִי קֶמַח בִּכְלָל?
	שני בתיו הראשונים של השיר

"מַעֲשֶׂה בִּלְבִיבוֹת" (או: "הוי, חנה זֶלדָה") היא בלדה ישראלית לחג החנוכה. השיר נכתב על ידי הרבנית חוה חיה פרנקל^[1] והפזמונאית תלמה אליגון-רוז, הולחן על ידי דרורה חבקין והושר לראשונה בפי הצמד צילה ועזרא דגן בתקליט שירי הילדים שלהם "בולבול" (1971). השיר הוא דיאלוג בין בני זוג, רבי קַלמַן ואשתו חנה-זֶלדָה, בנושא הכנת "לביבות"^[2] לחג החנוכה. זהו אחד משירי החג המפורסמים, ונהוג להמחיז אותו בחג בגן הילדים ובבית הספר היסודי.

נסיבות חיבור השיר וביצועו

בשנת 1970 ערכה תלמה אליגון תוכנית טלוויזיה לכבוד ראש השנה תשל"א. היא ביקשה להתייעץ עם רב בנוגע למסורות החג, והופנתה לרב איסר פרנקל מתל אביב, שהיה ידוע בהופעותיו בפני חילונים. בהגיעה לביתו שמעה מילדיו שגם אימם מחברת שירים: אשתו של הרב, חוה חיה פרנקל (1933–2016),^[1] בוגרת סמינר דתי למורות, נהגה לחבר שירים לילדיה. מאוחר יותר סיפרה: "כשרציתי לומר משהו לילדים תוך כדי משחק, אמרתי את זה בשיר. כשבא לי החרוז, זה התנגן לי. אלה לא מנגינות כל כך מוסיקליות. הרעיונות באים מתוך ההווי שיש בבית. המנגינות, כמו שבעלי הגדיר אותן, הן משירי היידיש של העיירה. [...] אני מלמדת את הילדים [את השיר], ואז זה כבר חי".^[3]

כששמעה על כך אליגון, ששימשה מנהלת מחלקת תקליטי הילדים בחברת התקליטים סי בי אס, ביקשה לשמוע משיריה. היא בחרה שיר לשבת, "לכבוד השבת", ונתנה אותו ליפה ירקוני.^[3] ביצועה של הזמרת הופיעה בתקליטם של ירקוני ויהורם גאון "שבת-שלום ילדים" (סי בי אס, 1971).^[4]

שיתוף הפעולה בין השתיים נמשך, ובשנת 1971 חובר השיר "מעשה בלביבות" – סיפור המעשה והשיר המקורי מאת חוה פרנקל וניסוח השיר מאת תלמה אליגון, שדאגה להלחנתו ולהפקתו המוזיקלית. השיר הולחן על ידי דרורה חבקין והושר לראשונה בפי צמד הזמרים (ובני הזוג דאז) צילה ועזרא דגן והופיע באותה שנה בתקליט שירי הילדים שלהם "בולבול". בשנת 2008 נוצרה לו גרסת כיסוי על ידי להקת האוונגרד שְמֶמֶל, שכללה אותו באלבומה "הליום להמונים" (2011).

עלילת השיר

הבלדה בנויה מדיאלוג בין רבי קַלמַן ואשתו חנה זֶלדָה.^[5] הבית הראשון הוא פניית רבי קלמן לאשתו ובקשתו שתטגן לביבות^[2] לחג החנוכה. בבית השני עונה חנה זלדה כאשר בכל פעם מוצאת מצרך החסר לה להכנת הלביבות. והבית השלישי הוא מוטיב מנחה, בו מספר הקריין כיצד רץ רבי קלמן וקונה את המצרך החסר. שלוש פעמים חוזר הסיפור על עצמו בתחלופת קמח, סוכר ושמן. בפעם הרביעית אומרת חנה זלדה כי אמנם המוצרים ישנם אך כוח לא נותר לה, ואז נאלץ רבי קלמן העייף גם להכין את הלביבות בעצמו. השיר מסתיים כשרבי קלמן קורא לאשתו כשהפציע השחר ומזמין אותה לאכול עמו את הלביבה המוכנה.

ביצועים

צילה ועזרא דגן, "בולבול: צילה ועזרא דגן בשירי ילדים" (סי בי אס, 1971); הופיע שוב באלבום "שירי חנוכה לכל המשפחה" (סי בי אס, 1972) ולימים באלבום האוסף "צילה דגן: האוסף" (אן אם סי יונייטד, 2002)
בתוכנית מיוחדת לכבוד חנוכה של "מועדון החתול שמיל" (1979), בביצוע גליה ישי וששי קשת
שְמֶמֶל, EP מעשה בלביבות, דצמבר 2008; הופיע שוב באלבומם "הליום להמונים" (נענע דיסק, 2011)^[6]
בתוכנית "אולפן הבית" השיר בוצע על ידי דניאלה וירצר, כשהיא מגלמת את כל התפקידים בשיר^[^{דרוש מקור]}
בסדרה "יש לי חג – עם רינת וחברים" (2016), בביצוע רינת גבאי וגיא פרידמן^[7]
רון דרויאן וגיתית שובל.

השיר בדפוס

"מעשה בלביבות", בתוך: שלוש אהבותי: ספר השירים של תלמה, מילים ומנגינות: תלמה אליגון-רוז; ציורים: יוסי וקסמן; תחקיר: ערן ליטוין; תווים: איתמר ארגוב; הפקה: תמי פרמונט, אור יהודה: כנרת, 2008.

קישורים חיצוניים

מידע על היצירה "מעשה בלביבות" באתר מיוזיק בריינז
"מעשה בלביבות" באתר בית לזמר העברי
מעשה בלביבות באתר של תלמה אליגון-רוז: מילות השיר ותווים
מידע על מעשה בלביבות בקטלוג הספרייה הלאומית

ביצועים:

ביצוע בתוכנית "חג חנוכה עם רינת וחברים", HOT VOD Young,‏ 2016, סרטון באתר יוטיוב
ביצוע של להקת שממל באלבומם "הליום להמונים", 2011, סרטון באתר יוטיוב
ביצוע של להקת שממל, 2008, סרטון באתר יוטיוב
ביצוע של תזמורת סימפונט רעננה, 2020, סרטון באתר יוטיוב (עיבוד: מתן יונה; מנצח: איאן שו; זמר: צביקי לוין)

הערות שוליים

^ ¹ ² חוה חיה פרנקל (לבית גרוס; 1933–2016) נולדה בגליציה שבפולין, בתם היחידה של ברכה איטא והרב עקיבא גרוס, תלמיד-חבר של הרב דב בריש וידנפלד (הרב מטשעבין). במלחמת העולם השנייה ניצלה בעקבות הגיעה עם הוריה לשטחי הכיבוש הסובייטיים. המשפחה, שהוגלתה לסיביר, שבה לאחר המלחמה לפולין, ובעקבות קום מדינת ישראל עלו לארץ בחורף תש"ט (1948/49). בשנות ה-50 נישאה לרב איסר פרנקל (בנו של הרב יצחק ידידיה פרנקל). בני הזוג הקימו את ביתם בתל אביב, שם כיהן בעלה כרב. השניים היו הורים לתשעה וסבים לנכדים. בשנת 2010 התאלמנה. נפטרה ממחלה קשה בגיל 83. ראו יפעת נבו, חוה פרנקל הרבנית הפזמונאית, מעריב, 28 באפריל 1971; משה ויסברג, נס ההצלה: הרבנית מרת חוה חיה פרנקל ע"ה, באתר בחדרי חרדים, 31 באוגוסט 2016; תלמה גלבוע, ללדת בגיל 40, מעריב, 16 במאי 1980
^ ¹ ² ה"לביבות" שבהן עוסק השיר הן מאכל בצק מתוק, שרכיביו הם קמח וסוכר, ואין בו אזכור של תפוחי אדמה או ירקות אחרים. כיום המונח "לביבה" מתייחס בעיקר ללביבת תפוחי אדמה (לאַטקע) – אולם בעבר (ובמידת מה גם בימינו) הוא שימש כשם למספר מאכלי בצק, לרבות חרמזלך (להמחשה ראו מאיר בולקה, בחזרה לשטייטל: מתכוני לביבות מהמטבח היהודי, באתר ynet, 13 בדצמבר 2017). וראו אילון גלעד, פעם סופגניות היו לביבות ולביבות סופגניות, באתר הארץ, 29 בנובמבר 2013; לביבות וסופגניות באתר האקדמיה ללשון העברית.
^ ¹ ² יפעת נבו, חוה פרנקל הרבנית הפזמונאית, מעריב, 28 באפריל 1971.
^ שבת-שלום ילדים באתר סטריאו ומונו; גם פשטות יכולה לכבוש, דבר, טור 3, 1 במרץ 1971. השיר הופיע שוב ב-1975 בתקליט "שירי שבת לילדים ולכל המשפחה" (שירי שבת לילדים ולכל המשפחה באתר סטריאו ומונו).
^ אלה הם שמות יהודיים מזרח-אירופיים מקובלים (השם "חנה זלדה" הוא צימוד של שם עברי ושם יידי, כמקובל).
^ ראו ביצוע של להקת שממל, 2008, סרטון באתר יוטיוב; ביצוע של להקת שממל באלבומם "הליום להמונים", 2011, סרטון באתר יוטיוב.
^ ראו ביצוע בתוכנית "חג חנוכה עם רינת וחברים", HOT VOD Young,‏ 2016, סרטון באתר יוטיוב.

[ביוגרפיה-1] ¹ ² חוה חיה פרנקל (לבית גרוס; 1933–2016) נולדה בגליציה שבפולין, בתם היחידה של ברכה איטא והרב עקיבא גרוס, תלמיד-חבר של הרב דב בריש וידנפלד (הרב מטשעבין). במלחמת העולם השנייה ניצלה בעקבות הגיעה עם הוריה לשטחי הכיבוש הסובייטיים. המשפחה, שהוגלתה לסיביר, שבה לאחר המלחמה לפולין, ובעקבות קום מדינת ישראל עלו לארץ בחורף תש"ט (1948/49). בשנות ה-50 נישאה לרב איסר פרנקל (בנו של הרב יצחק ידידיה פרנקל). בני הזוג הקימו את ביתם בתל אביב, שם כיהן בעלה כרב. השניים היו הורים לתשעה וסבים לנכדים. בשנת 2010 התאלמנה. נפטרה ממחלה קשה בגיל 83. ראו יפעת נבו, חוה פרנקל הרבנית הפזמונאית, מעריב, 28 באפריל 1971; משה ויסברג, נס ההצלה: הרבנית מרת חוה חיה פרנקל ע"ה, באתר בחדרי חרדים, 31 באוגוסט 2016; תלמה גלבוע, ללדת בגיל 40, מעריב, 16 במאי 1980

[לביבות-2] ¹ ² ה"לביבות" שבהן עוסק השיר הן מאכל בצק מתוק, שרכיביו הם קמח וסוכר, ואין בו אזכור של תפוחי אדמה או ירקות אחרים. כיום המונח "לביבה" מתייחס בעיקר ללביבת תפוחי אדמה (לאַטקע) – אולם בעבר (ובמידת מה גם בימינו) הוא שימש כשם למספר מאכלי בצק, לרבות חרמזלך (להמחשה ראו מאיר בולקה, בחזרה לשטייטל: מתכוני לביבות מהמטבח היהודי, באתר ynet, 13 בדצמבר 2017). וראו אילון גלעד, פעם סופגניות היו לביבות ולביבות סופגניות, באתר הארץ, 29 בנובמבר 2013; לביבות וסופגניות באתר האקדמיה ללשון העברית.

[נבו,_פרנקל,_מעריב_1971-3] ¹ ² יפעת נבו, חוה פרנקל הרבנית הפזמונאית, מעריב, 28 באפריל 1971.

[4] שבת-שלום ילדים באתר סטריאו ומונו; גם פשטות יכולה לכבוש, דבר, טור 3, 1 במרץ 1971. השיר הופיע שוב ב-1975 בתקליט "שירי שבת לילדים ולכל המשפחה" (שירי שבת לילדים ולכל המשפחה באתר סטריאו ומונו).

[5] אלה הם שמות יהודיים מזרח-אירופיים מקובלים (השם "חנה זלדה" הוא צימוד של שם עברי ושם יידי, כמקובל).

[6] ראו ביצוע של להקת שממל, 2008, סרטון באתר יוטיוב; ביצוע של להקת שממל באלבומם "הליום להמונים", 2011, סרטון באתר יוטיוב.

[7] ראו ביצוע בתוכנית "חג חנוכה עם רינת וחברים", HOT VOD Young,‏ 2016, סרטון באתר יוטיוב.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]