גליה ישי

שחקנית וזמרת ישראלית

גליה ישי (17 במאי 19504 בינואר 2020) הייתה שחקנית, קומיקאית, זמרת, מורה למשחק, במאית ודרמטורגית ישראלית.

גליה ישי
גליה ישי - פורטרט
לידה 17 במאי 1950
תל אביב-יפו, ישראל
פטירה 4 בינואר 2020 (בגיל 69)
תל אביב-יפו, ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שנות הפעילות 19652020 (כ־55 שנים)
דמות ידועה דליה קסוטו (כפולה)
יונה אלפנדרי (מטומטמת)
פינגי (פרפר נחמד)
שפה מועדפת עברית
עיסוק זמרת, שחקנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית צבי עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

 
המערכון "הלו חטיבה 7" במסגרת התוכנית "רד אלינו לבקעה", להקת פיקוד המרכז

ישי נולדה בתל אביב. אביה היה דוד ישי, לוחם אצ"ל, שנמנה עם מייסדי תנועת החרות, ממקימי סיעת תכלת לבן בהסתדרות, יושב ראש גח"ל בהסתדרות ועיתונאי בעיתון "חרות". אמה הייתה שולמית לבית רוהלד, אשר ניהלה יחד עם בעלה את משרד הפרסום המשפחתי "פרסום דרור". היא הייתה הצעירה מבין שלוש בנות.

למדה בבית הספר לאמנויות רננים. במהלך לימודיה הופיעה במסגרות שונות, בהן תוכנית הרדיו "תשואות ראשונות". ביצעה בין היתר את השיר "מנדלבאום" (מתוך הסרט "האם תל אביב בוערת?" בביצוע עדנה גורן) והתגלתה כזמרת. לאור הצלחת השידור הפיק "קול ישראל" את התקליט "הידד לצעירים", בו הקליטה גליה שלושה שירים, בהם "בת יחידה" שזכה להצלחה במצעד הפזמונים.[1] לאחר שסיימה את לימודיה ב"רננים" למדה כשנתיים בבית הספר למשחק "בית צבי".

עם גיוסה לצה"ל התקבלה ללהקת פיקוד המרכז בתוכניתה "רד אלינו לבקעה" (1969).

למדה משחק ב-HB Studio בגריניץ' וילג' שבניו יורק ובאוניברסיטת תל אביב.

בתיאטרוןעריכה

 
בהצגה "נפוליאון חי או מת"
 
הצמד "רגע וגלי", גליה ישי עם ציפי מור משמאל

סמוך לשחרורה מצה"ל, הוזמנה על ידי המחזאי והבמאי נסים אלוני להשתתף במחזה "נפוליון - חי או מת!. בהצגה שהועלתה בתיאטרון בימות גילמה ישי כיתר השחקנים מספר דמויות: גב' פיפה, סוזט, הצאר, ורוניקה ומאשנקה. עם רדת ההצגה התקבלה לתיאטרון הבימה והשתתפה בהצגות "פר גינט", "הכל יחסי", "משוגע מי שלא משוגע" ו"האוצר".

בהמשך הופיעה במסגרות שונות בתיאטרון הרפרטוארי והעצמאי, למבוגרים ולילדים: בשנת 1971 הופיעה בגרסה האנגלית למחזמר "איש חסיד היה" על בימת ברודוויי (תיאטרון "בימות").[2] בשנת 1973 השתתפה בהצגה המוזיקלית "לילי גם", על פי "גם הוא באצילים" למולייר,[3] ובסאטירה החברתית "סטאטוס קוו ואדיס" מאת יהושע סובול, שתיהן בתיאטרון חיפה. הופיעה בתיאטרון הקאמרי בהצגות "ילדי הירח"[4] ו"כולם היו בניי, במועדון "בית ליסין": הקברט "המלחמה האחרונה" (סאטירה בבימוי דוד לוין, נקראה במקור "לוקש 73" ושונתה לאחר מלחמת יום הכיפורים)[5] ו"אחרון הפועלים".[6] בשנת 1975 נבחרה להשתתף ב"רביעית בנות התיאטרון" (הגרסה הנשית ל"רביעיית מועדון התיאטרון"), יחד עם חנה לסלאו, מיקי קם ושולי לב, בתוכנית "פרח וקוץ בו", בבימוי שמואל בונים.[7] בתיאטרון הסימטה, הופיעה בקברט "איש הרוח, הזונה והליצן", בתיאטרון בית הובן,[8] בערב הבלדות "הה אישי הראשון, הישר והטוב" ובפסטיבל עכו בהצגה "המשוגעות של יפו" (על פי "המשוגעת משאיו" מאת ז'ן ז'ירדו). בשנת 1989 ערכה סיור הופעות בארצות הברית יחד עם דורית בת שלום בהצגתה של גורן אגמון, "On the Crossroad", שהועלתה באוניברסיטאות שונות ברחבי היבשת.

הצגות לילדיםעריכה

מהמחצית השנייה של שנות השבעים הופיעה במסגרת תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער וגילמה את התפקיד הראשי ז'אן ד'ארק בבימוי אורנה פורת ואת "פרנסואה ראש גזר" (לצד גדעון זינגר).

הצגות נוספות שבהן השתתפה במסגרת התיאטרון לילדים: "החתול במגפיים", "גן הדרור" ונפלאותיה של לאה" (בבימוי חגית רכבי). בתיאטרון העצמאי: "פלנטור האיש מהחלל", "הבובונים", "גוזמאי ובדאי" (מועדון הקומה השלישית)[9] ו"משלוש יוצא אחד" (עם אושיק לוי ושולה חן). בין השנים 19842004 חברה לשחקנית ציפי מור, יחדיו היוו את הצמד "רגע וגלי" במופע "הדברים שאנו אוהבים" (בעברית ובאנגלית). בנוסף, השתתפו השתיים בהצגות "תעלולי פיג'מה" (בבימוי דני ליטאי), "סיפורים שענת אוהבת במיוחד" (יהונתן גפן) ו"מומיש" (מקום שני בפסטיבל הצגות ילדים, חיפה). הצמד הופיע גם באירופה, בארצות הברית ובמצרים. הצלחתה של ישי בקרב קהל הילדים באה לידי ביטוי גם בליהוקה לפסטיבל שירי ילדים בשיר "בגן החיות" (עם דודו זכאי) ולפסטיבל שירי משוררים לילדים (זכייה במקום השני עם שיר "איה"). לצד השתתפותה בהצגות, תרמה את קולה להצגות תיאטרון הבובות של אריק סמית וקריינה תקליטי מוזיקה קלאסית לילדים, בהם: בטהובן, שופן, שטראוס ומוצארט, בבימוי מיכאל אוהד. השתתפה בתקליטים "טיול בארץ התווים", "טיף וטף מספרים" ו"קלסיטף" - מוזיקה קלאסית לילדים, יחד עם השחקן יוסי גרבר.

בימוי, הוראה והדרכהעריכה

משנת 2000 עסקה בבימוי ובהוראת משחק במסגרות שונות. בין ההפקות שביימה: להקת "אנשי החצר", "נפש תאומה" (בימוי ודרמטורגיה) והצגות הילדים "מר צפרדע והנחל המתוק", "תעלומה בערוגת הגזר". בשנים 2017–2020 הייתה מורה למשחק באקדמיה לאמנויות הבמה של דים אמור (אלתור, קומדיה ותיאטרון).

קריירה מוזיקליתעריכה

 
בתחילת הדרך

החלה את קריירת השירה שלה בגיל שש עשרה וחצי כשהתקבלה לתוכנית כישרונות הצעירים הרדיופונית "תשואות ראשונות" והופיעה עם השירים "מנדלבאום" (המקור מתוך פסקול הסרט "האם תל אביב בוערת?" בביצוע עדנה גורן), "קדימה השמנות!" (גרסה עברית לאחד משיריה של ריטה פאבונה) ו"בוני וקלייד". ביוזמת איש הרדיו יוסף (פפו) אריה, הפיקה חברת התקליטים "ישראפון" תקליט ביכורים לכמה ממשתתפי "תשואות ראשונות", בהם גליה ישי. שלושת השירים שהקליטה הם: "יום מאושר", "לי הבטחתך" ו"בת יחידה", שזכה להצלחה במצעד הפזמונים.[1] במסגרת שירותה הצבאי שיחקה ושרה בתוכנית "רד אלינו לבקעה" של להקת פיקוד המרכז. התבלטה בחלקה השני של התוכנית, "מועדון הסרט הטוב", בשירים "צ'ארלי צ'אפלין", "טנגו ולנטינו", "הבלתי מאושרים". עם שחרורה מצה"ל הוחתמה בחברת התקליטים CBS והשתתפה בתקליט פסטיבל הזמר 1970 בשיר "אהבת קיץ" ובאוסף "קרוסל" בשיר "כל כך מפוזרת". בשנת 1986 השתתפה כזמרת במופע לציון 100 שנים להולדת דוד בן-גוריון, מטעם הסוכנות היהודית שהוצג בדרום צרפת.[10] הופיעה בפסטיבל שירי ילדים בשיר "בגן החיות" (יחד עם דודו זכאי), בפסטיבל שירי משוררים לילדים והשתתפה בתקליטים "טיול לארץ התווים" ו"שירי העולם לילדים". בשנת 2005 חזרה ישי לבמה כזמרת רוק, בעידודה ובהפקתה של הזמרת איאם והופיעה בליווי להקה במועדון "הבארבי".[11]

בטלוויזיהעריכה

לקראת סוף שירותה הצבאי, הנחתה גליה את תוכנית הפופ "במקצב ה-70". השתתפה בתוכניות בידור וזמר: "על הניסים... ערב שירי חנוכה בכפר המכבי" - תוכניתו של אליהו הכהן, "שרתי לך ארצי" ו"מועדון הצועני השורק" - תוכניותיו של דן אלמגור ובעיבוד הטלוויזיוני למחזהו של נתן אלתרמן, "כנרת כנרת". בהמשך התמקדה בתוכניות טלוויזיה לילדים, בהן: "הספינה המזמרת", "טלפלא", "שירים ונפלאות" שהוקדשו לע. הלל (לצד שלמה ארצי) ולעודד בורלא ו"מועדון החתול שמיל". כמו כן הופיעה בדמות גילגיל במסגרת תשדירי השירות מטעם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. במשך שלוש-עשרה שנה הופיעה בתפקיד פינגי בתוכנית "פרפר נחמד" של הטלוויזיה החינוכית. השתתפה בתוכניות "רחוב סומסום", "בלי סודות" ועוד. הופיעה גם בסדרות: "רמת אביב ג'", "מתי נתנשק", "החיים זה לא הכל", "שירות חדרים", "מעורב ירושלמי", "סוזאנה הבוכייה" (בתפקיד האמא, על פי ספרה של אלונה קמחי), "כאן גרים בכיף", "אולי הפעם", "בלתי הפיך" (בתפקיד אמה של עדי אשכנזי), "צומת מילר", "עקרון ההחלפה", "הקלמרים", "השוטר הטוב", "מטומטמת", "קופה ראשית", "כפולה", "בת אל הבתולה" "סחילנד" ו"הדבר הגדול המיוחד".

בקולנועעריכה

 
כריכת הספר "כתב חושם", איור מאת שמואל בונים

תפקידה הקולנועי הראשון היה נעמי בסרט "מלכת הכביש" (1971). בהמשך השתתפה בסרטים "אשה ושמה גולדה" (על חייה של גולדה מאיר), "קשר הדבש",[12] "עם ישראל חי", "לצוד פילים", "אנטנה" ו"אינרציה". ב-2018 הופיעה בסרט "לשם שינוי"- סרטה של טלי אברהמי, המופנה לציבור החרדי.

כתיבהעריכה

ב-1979 כתבה ופרסמה את הספר "כתב חושם" שעוטר באיוריו של שמואל בונים.[13] שירי ילדים שכתבה הולחנו ובוצעו באלבום הילדים של קורין אלאל "ארנבות משוקולד" (2011).[14]


גליה ישי נפטרה ב-4 בינואר 2020 בבית החולים איכילוב, לאחר שכחודש קודם לכן התגלתה בגופה מחלת הסרטן.[15]

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא גליה ישי בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 נועם שחק, פנים חדשות במצעדי הפזמונים, מעריב, 18 בדצמבר 1969
  2. ^ "איש חסיד היה" כובש את אמריקה, דבר, 23 בדצמבר 1971
  3. ^ קומדיה חדשה על פי מולייר בחיפה, דבר, 24 במאי 1973
  4. ^ יוסי פריאל, "ילדי הירח" הבכורה הבאה בתיאטרון "הקאמרי", דבר, 4 בנובמבר 1976
  5. ^ המלחמה האחרונה על במת סאטירה, דבר, 20 בדצמבר 1973
  6. ^ חווה נובק, קרקס א.ד. גורדון למבוגרים, דבר, 14 ביולי 1981
  7. ^ מרים טאו, "הפרח וקוץ בו" – קברט נשים במועדון התיאטרון, דבר, 30 במרץ 1976
  8. ^ טליה מור, ה"זונה" שהחזירה את גליה ישי, מעריב, 22 ביולי 1984
  9. ^ 'גוזמאי' ו'בדאי' שוב בקומה השלישית, דבר, 29 בנובמבר 1978
  10. ^ אבי מורגנשטרן, גליה ישי: "היורשת של ריקה זראי", מעריב, 24 בדצמבר 1986
  11. ^ טל גורן, גליה ישי נותנת ברוק אתר "הבמה", 2005
  12. ^ "קשר הדבש" - ראשון בתחרות הסרט הקצר, דבר, 14 בדצמבר 1977
  13. ^ גליה ישי בדמות חושם, מעריב, 1 בפברואר 1979
  14. ^ יוסי חרסונסקי, קורין אלאל ארנבות משוקולד, אתר "חרסונסקי מיוזיק", 2011
  15. ^ מערכת mako תרבות, השחקנית והזמרת גליה ישי הלכה לעולמה, mako, ‏4 בינואר 2020