פתיחת התפריט הראשי

מצודת אלכסנדר (סנקט פטרבורג)

מצודת אלכסנדר או מבצר המגיפות (ברוסית: Форт Александр Первый או Чумной форт) היא מבצר ימי השוכן על אי מלאכותי באזור המפרץ הפיני ליד סנקט פטרבורג וקרונשטדט.

מצודת אלכסנדר
RUS-2016-Aerial-SPB-Forts of Kronstadt (Fort Alexander I).jpg
מידע על המבנה
סוג sea fort, אתר מורשת תרבותית ברוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר קרונשטאדט עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רוסיהרוסיה  רוסיה
סיום הבנייה 1845 עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 3.4 הקטאר עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 59°59′22″N 29°43′04″E / 59.9895°N 29.7178°E / 59.9895; 29.7178
(למפת סנקט פטרבורג רגילה)
Spb-locator.svg
 
מצודת אלכסנדר
מצודת אלכסנדר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

משנת 1899 ועד 1917 פעלה במצודה מעבדת מחקר של מגפת הדבר ומחלות בקטריאליות אחרות.

תוכן עניינים

ייסודעריכה

מאז הקמתה של סנקט פטרבורג בשנת 1703, נתיבי המים של המפרץ הפיני הפכו לבעלי חשיבות אסטרטגית עבור רוסיה. פיוטר הראשון יזם בנייה של מבצרים במפרץ פינלנד ויזם את בנייתו של בסיס צבאי ראשון על האי קוטלין, מצודת קרונשלוט, ב 1704. בשתי המאות הבאות, רוסיה המשיכה לבצר את האזור.

לואיס ברתלמי קארבונייה ד'ארסיט דה גראגנק (שנודע ברוסיה כלב לבוביץ' קארבונייה) שרטט טיוטה ראשונית של מצודת אלכסנדר. קודם לכן, תכנן בשנת 1827 שחזור של מתקן צבאי אחר במפרץ פינלנד, (שמאוחר יותר נודע בשם מבצר פיוטר). לאחר מותו של קארבונייה ב-1836, ז'אן אנטואן מוריס, מהנדס צבאי רוסי ממוצא צרפתי, עדכן את התוכנית למבצר חדש. הבנייה החלה ב-1838, תחת פיקוחו של מהנדס צבאי רוסי אחר, מיכאל פון דר ווייד. הבנאים נעצו בקרקע הים 5535 כלונסאות, כל אחת באורך 12 מטרים, על מנת לחזק את הקרקע. אז הם כיסו את הכלונסאות בשכבה של חול, שכבה של קוביות בטון ושכבת לוחות גרניט. הלבנים של המבצר קיבלו טיפול פנים בגרניט. הקיסר ניקולאי הראשון באופן רשמי הוזמן לחנוכת המבצר ב-27 ביולי 1845; המבצר נקרא לכבוד אחיו, הקיסר אלכסנדר הראשון.

עיצובעריכה

הבסיס לעיצוב קרוב לזה של מבצר בואייר בצרפת. זהו בניין בצורה אובאלית, עם חצר במרכזו.

ממדי הבניין הם 90 מטר על 60 מטר, עם שלוש קומות. שטח הרצפה הכולל עולה על 5000 מ"ר. המצודה הייתה מספיק גדול כדי להכיל חיל המשמר של עד 1000 איש. ישנן 103 יציאות לתותח עם יציאות נוספות בחלל הגג עבור 34 רובים.

שימוש צבאיעריכה

 
מראה המצודה מכיוון קרונשטדט.

מטרת המצודה הייתה לשמור על נתיב המים מהים הבלטי, דרומית לסנקט פטרבורג הדרומי ועל בסיס הצי בקרונשטדט על האי קוטלין, זאת בשילוב עם מצודות אחרות שנבנו לאותה מטרה, כמצודת פיוטר הראשון, מצודת ריסבנק (שמאוחר יותר שונה שמה למצודת פאבל), מצודת קרונשלוט וסוללת מצודת קונסטנטין.

המבצר מעולם לא השתתף בכל פעולה צבאית. עדיין, הוא שיחק תפקיד במלחמת קרים כאשר הגן על בסיס הצי הרוסי בקרונשטדט כנגד ניסיונות פריצה של הצי המלכותי הבריטי והצי הצרפתי. במים המקיפים את המצודה פוזרו מוקשים ימיים על פי תכנון של מוריץ פון יעקובי ושל עמנואל נובל.[1] ביוני 1854, שייטת של הצי המלכותי הבריטי, תחת פיקודו של אדמירל נפייר, התקרבה לאזור קרונשטדט, אך שדות המוקשים והביצורים הכבדים מנעו מנאפייר לתקוף. בקיץ 1855, הצי האנגלו-צרפתי בפיקודו של סגן-אדמירל דונדאס ניסה לבצע פשיטות באמצעות ספינות קיטור קטנות וכך לחמוק ממוקשים.[2] הכוחות הבריטיים הצליחו לפנות מספר מוקשים, במחיר של ארבעה כלי שיט שניזוקו או נהרסו. בשל התקרבות הצי לטווח סוללות תותחי החוף דונדאס החליט לוותר על תוכניתו לתקיפת קרונשטדט.

לאחר 1855 חיילי המצודה הוזעקו פעמיים לכוננות קרב: פעם אחת בשנת 1863 בעת סכנה לעימות אפשרי עם הצי הבריטי ובמהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878). שינויים ושיפוצים שונים נעשו במצודה בשנים 1868–1869, 1867, וב-1885. ברם, בסוף המאה ה-19 ייעוד המצודה שונה והוא הפך למחסן תחמושת.

ב-1896 המצודה הוסרה מרשימת המתקנים הצבאיים והפכה, בהמשך, למעבדה לחקר מגפות מדבקות.

 
מראה פנים של המצודה.

מצבו הנוכחיעריכה

משנת 2011 נערכים במקום סיורים לתיירים.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Tolf, Robert W. (1982). The Russian Rockefellers: the saga of the Nobel family and the Russian oil industry. Hoover Institution Press. עמ' 17–20. ISBN 978-0-8179-6581-5. 
  2. ^ Youngblood, Norman (2006). The development of mine warfare: a most murderous and barbarous conduct. Greenwood Publishing Group. עמ' 28–30. ISBN 978-0-275-98419-9.