מצודת ארביל

מצודת ארביל (ערבית قلعة أربيل; כורדית قه‌ڵای هه‌ولێر) היא מצודה השוכנת על תל במרכזה של העיר ארביל בחבל כורדיסטן העיראקית שבצפון עיראק, ומהווה את מרכזה ההיסטורי של העיר. העדות הארכאולוגית המוקדמת ביותר ליישוב האתר היא מהאלף ה-5 לפנה"ס, וייתכן שיושב קודם לכן, ואילו האזכור ההיסטורי הראשון של העיר הוא בארכיון אבלה המתוארך לשנים 2300-2100 לפנה"ס. בשל כך נחשב האתר לנושב משך 7,000 שנים ברציפות[1].

מצודת ארביל
قلعة أربيل
Hawler Castle.jpg
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2014, לפי קריטריונים 4
שטח האתר 15.6 הקטאר (אתר מורשת עולמית) עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
שטח 15.6 הקטאר עריכת הנתון בוויקינתונים
אתר ארכאולוגי
אתר אינטרנט http://www.erbilcitadel.org/arbil עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום
מדינה עיראק עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 36°11′28″N 44°00′32″E / 36.191°N 44.009°E / 36.191; 44.009
(למפת ארביל רגילה)
Location map Arbil.png
 
מצודת ארביל
מצודת ארביל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

צורתו של התל הוא כשל אליפסה באורך של 430 מטרים ממזרח למערב וברוחב של 340 מטרים מצפון לדרום, ושטחו 102 דונם. הוא מתנשא לגובה של 25 עד 32 מטרים מעל המישור שמסביב לו, וראשו שטוח למדי. שתי רמפות סלולות מובילות אליו בצידו הדרומי והצפוני.

העיר זכתה לחשיבות רבה בתקופת האימפריה האשורית התיכונה והחדשה, החל בסוף האלף ה-2 לפנה"ס ועד המאה ה-6 לפנה"ס, ושימשה כמרכז נוצרי חשוב במהלך האלף ה-1 ובתחילת האלף ה-2. לאחר כיבוש העיר בידי המונגולים בשנת 1258, חשיבותה ירדה. במהלך המאה ה-20 נהרסו חלק מהמבנים ההיסטוריים במצודה, ורק בשנת 2007 הוקם הגוף העוסק בשימורה ובשיחזורה. בין היתר פונו כל התושבים אשר התגוררו במצודה, למעט משפחה בודדת, ונערך סקר ארכאולוגי בתל ולמרגלותיו. בשנת 2014 הוכרזה המצודה כאתר מורשת עולמית.

היסטוריהעריכה

היסטוריה קדומהעריכה

קיימות ראיות ארכאולוגיות לקיומו של מקום יישוב בתל החל בתקופה הכלקוליתית, בייחוד בתקופת עובייד ובתקופת ארך (האלף ה-5 לפנה"ס), אם כי ייתכן שיושב כבר בתקופת האבן החדשה. האזכור ההיסטורי הראשון של העיר בכתובים, בשם "אורבילום" (Urbilum), הוא מסוף האלף ה-3 לפנה"ס (המאות ה-23 עד ה-21 לפנה"ס), והוא נתגלה בשני לוחות בארכיון אבלה. לאורך השנים העיר נודעה במספר שמות נוספים: אירבילום (Irbilum), ארבה אילו (Arba ilu), ארבלה (Arbela) או ארבירה (Arbira).

במאה ה-22 לפנה"ס נכבשה העיר בידי ארידופיזיר, מלך הגוּתים[2], ובמאה ה-21 לפנה"ס היא נכבשה בידי שולגי, מלך אור, ונהרסה. עם זאת, הממצאים ההיסטוריים מעידים על כך שהעיר המשיכה להתקיים. חמש שנים לאחר מכן כבש בנו של שולגי, אמר-סין, את העיר שוב וסיפח אותה לממלכתו. במקורות השומרים מופיעה ארביל בשם "אורבילום" (Urbilum).

תחת שלטון אשורעריכה

ארביל נכבשה בידי האימפריה האשורית בשנת 1716 לפנה"ס בערך. היא תפקדה כמרכז דתי ופוליטי משך כל תקופת השלטון האשורי, החל במאה ה-20 לפנה"ס ועד המאה ה-6 לפנה"ס, לאחר העיר אשור ונינווה. היא הגיעה לשיא חשיבותה בתקופת האימפריה האשורית התיכונה והחדשה, החל במאה ה-13 לפנה"ס ועד סוף התקופה, עת שימשה כאחת מערי הבירה האזוריות של האימפריה. העיר עמדה בקשרי מסחר ענפים עם דרום עיראק, ארץ ישראל ומערב איראן. במאה ה-13 לפנה"ס הקים שלמנאסר הראשון מקדש לאלה עשתר וזיגוראט בארביל. סביב העיר התגלו תשתיות להובלת מים אליה, בין היתר, מנהרה תת-קרקעית באורך של כ-22 ק"מ שבנייתה מיוחסת לסנחריב. המלך אסרחדון שיפץ את מקדש האלה עשתר, וכך עשה גם יורשו, אשורבניפל, אשר ציפה את קירות המקדש בזהב ונחושת. בארמון הצפוני של אשורבניפל בנינווה, נתגלה תבליט המתאר את תל ארביל, יחד עם חומותיה ומקדש האלה עשתר.

החל מהמאה ה-6 לפנה"סעריכה

עם נפילתה של האימפריה האשורית, איבדה ארביל את חשיבותה, והיא עברה לידי הממלכה האחמנית. לפני קרב גאוגמלה, הידוע גם בשם קרב ארבלה, קבע המלך הפרסי דריווש השלישי את ארביל כבסיסו. בקרב שנערך בשנת 331 לפנה"ס, ניגפו הפרסים מפני צבאותיו של אלכסנדר מוקדון, וארביל נכבשה בידי מוקדון והייתה לחלק מהעולם ההלניסטי.

ארביל נשלטה בידי הפרתים ונכבשה בידי האימפריה הרומית אשר החזיקה בה עד המאה ה-3, עת השתלטה עליה האימפריה הסאסאנית.

התקופה הססניתעריכה

 
המצור המונגולי על ארביל בשנת 1258

התל ואתריועריכה

 
המצודה מצפון
 
בתים היקפיים משוחזרים לאורך צידה הדרומי של המצודה
 
דגל כורדיסטן בלב המצודה


המחקר באתרעריכה

ראו גםעריכה

לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא מצודת ארביל בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה