האימפריה האשורית החדשה

האימפריה הנאו-אשורית או האימפריה האשורית החדשה הייתה השלב הרביעי והלפני אחרון בהיסטוריה האשורית העתיקה והשלב האחרון והגדול ביותר של אשור כמדינה עצמאית. החל מעלייתו לשלטון של אדד-ניררי השני בשנת 911 לפנה"ס, התרחבה האימפריה האשורית החדשה בשטחי המזרח הקדום לאורך רוב המאות ה-8 וה-7 לפנה"ס, והפכה לאימפריה הגדולה בהיסטוריה עד אותה עת. בשל הדומיננטיות הגאופוליטית והאידאולוגיה המבוססת על שליטה עולמית, האימפריה נחשבת על ידי חוקרים רבים כאימפריה העולמית הראשונה בהיסטוריה. בשיאה, האימפריה הייתה המעצמה הצבאית החזקה בעולם ושלטה על כל מסופוטמיה, הלבנט ומצרים, כמו גם חלקים מאנטוליה, מדבר ערב ואיראן וארמניה של ימינו.

האימפריה האשורית החדשה
(māt Aššur)

ממשל
משטר	מונרכיה
שפה נפוצה	אכדית, ארמית
עיר בירה	אשור 911–879 לפנה"ס כלח 879–706 לפנה"ס דור שרוכין 706–705 לפנה"ס נינוה 705–612 לפנה"ס חרן 612–609 לפנה"ס
גאוגרפיה
יבשת	אסיה
היסטוריה
הקמה
הקמה	911 לפנה"ס
פירוק
פירוק	609 לפנה"ס
ישות יורשת	האימפריה הנאו-בבלית, מדי

היסטוריה

המלכים הנאו-אשוריים המוקדמים עסקו בעיקר בהשבת השליטה האשורית על חלק גדול מצפון מסופוטמיה וסוריה, שכן חלקים משמעותיים מהאימפריה האשורית התיכונה הקודמת אבדו במהלך תקופה ארוכה של דעיכה. תחת אשורנצירפל השני ( מלך ב-883–859 לפנה"ס), אשור הפכה שוב לכוח הדומיננטי של המזרח הקרוב, ושלטה בצפון ללא עוררין. מסעותיו של אשורנצירפל הגיעו עד לים התיכון והוא גם פיקח על העברת הבירה האימפריאלית מהעיר המסורתית אשור לכלח המרכזית יותר מבחינה גאוגרפית. האימפריה התרחבה עוד תחת יורשו של אשורנצירפל השני שלמנאסר השלישי ( שלט ב-859–824 לפנה"ס), אך ההתרחבות נכנסה לתקופת קיפאון לאחר מותו. במהלך תקופה זאת, בעלי הכוח הפוליטי הראשיים היו גנרלים ופקידים בולטים והשלטון המרכזי היה חלש בצורה יוצאת דופן. עידן זה הגיע לסיומו עם שלטונו של תגלת-פלאסר השלישי (שלט ב-745–727 לפנה"ס), שהחזיר לעצמו את כוח המלוכה האשורי פעם נוספת ויותר מהכפיל את גודלה של האימפריה באמצעות כיבושים רחבי היקף. כיבושיו הבולטים היו בבל בדרום וכן חלקים נרחבים מהלבנט. תחת השושלת הסרגונידית , ששלטה משנת 722 לפנה"ס ועד נפילת האימפריה, הגיעה אשור לשיאה. תחת המלך הסרגונידי סנחריב (שלט ב-705–681 לפנה"ס), הבירה הועברה לנינוה ותחת אסרחדון (שלט ב-681–669 לפנה"ס) האימפריה הגיעה להיקפה הגדול ביותר עם כיבוש מצרים. למרות היותה בשיא כוחה, האימפריה האשורית החדשה חוותה נפילה מהירה ואלימה בסוף המאה ה-7 לפני הספירה, בעקבות ההתקוממות הבבלחת ופלישת המדיים. הסיבות לאופן בו נהרסה אשור מהר כל כך נתונות בוויכוח מתמשך בין חוקרים.

הצלחתה חסרת התקדים של האימפריה הנאו-אשורית לא נבעה רק מיכולתה של אשור להתרחב אלא גם, ואולי חשוב מכך, מיכולתה לשלב ביעילות אדמות שנכבשו במערכת הניהולית שלה. כאימפריה הראשונה בקנה מידה כזה, האימפריה האשורית החדשה חוותה חידושים צבאיים, אזרחיים ומנהליים שונים. בצבא, חידושים חשובים כללו שימוש נרחב בפרשים וטכניקות לוחמת מצור חדשות. טכניקות שאומצו לראשונה על ידי הצבא הנאו-אשורי שימשו בלוחמה במשך אלפי שנים מאוחר יותר. כדי לפתור את קשיי התקשורת במרחקים עצומים, האימפריה הנאו-אשורית פיתחה מערכת תקשורת ממלכתית מתוחכמת, תוך שימוש בתחנות ממסר ודרכים מטופחות. מהירות התקשורת של מסרים רשמיים באימפריה הייתה הגבוהה ביותר בהיסטוריה של המזרח התיכון עד המאה ה-19 לספירה. האימפריה האשורית החדשה עשתה גם שימוש במדיניות יישוב מחדש , לפיה חלקים מהאוכלוסיות מארצות שנכבשו יושבו מחדש בלב אשור ובמחוזות לא מפותחים. מדיניות זו שימשה הן לפירוק הזהויות המקומיות (הפיכת אזורים מקומיים לפחות מועדים למרד) והן להחדרת טכניקות חקלאיות שפותחו על ידי אשור לכל חלקי האימפריה. התוצאה הייתה דילול המגוון התרבותי של המזרח הקרוב, ששינה לעד את ההרכב האתנו-לשוני של האזור והקל על עליית הארמית כלינגואה פרנקה האזורית, מעמד עליו שמרה השפה עד המאה ה-14 לספירה.

מורשת

האימפריה האשורית החדשה הותירה אחריה מורשת תרבותית משמעותית. המנגנונים הפוליטיים שהקימה האימפריה הפכו למודל לאימפריות המאוחרות שירשוה, ואידאולוגיית האימפריה העולמית שהוכרזה על-ידי המלכים הנאו-אשוריים היוותה השראה, דרך מושג ה-translatio imperii , לרעיונות דומים של זכויות לשליטה עולמית עד לאימפריות המאוחרות הרבה יותר בעת החדשה המוקדמת. האימפריה האשורית החדשה הפכה לחלק חשוב מהפולקלור והמסורות הספרותיות המאוחרות יותר בצפון מסופוטמיה במהלך התקופה הפוסט-אימפריאלית שלאחר מכן (609 לפנה"ס עד בערך 240 לספירה) ואילך. היהדות, ודרכה גם הנצרות והאסלאם, הושפעו עמוקות מתקופת השלטון הנאו-אשורי; חוקרים מזהים סיפורים תנ"כיים רבים כמסתמכים על המיתולוגיה וההיסטוריה האשורית הקדומה וההשפעה האשורית על התאולוגיה היהודית הקדומה הייתה עצומה. אף שהאימפריה האשורית החדשה זכורה היום בצורה בולטת בגלל האכזריות המוגזמת לכאורה של הצבא הנאו-אשורי, האשורים לא היו אכזריים יתר על המידה בהשוואה לתרבויות אחרות בזמנם, וגם לא בהשוואה לתרבויות אחרות לאורך שאר ההיסטוריה.

מחוזות וממלכות וסאליות של האימפריה הנאו-אשורית בשיאה במאה ה-7 לפנה"ס

מלכי האימפריה

ערך מורחב – מלכי אשור

• אדד-ניררי השני - 911–891 לפנה"ס.
• תוכולתי-נינורתה השני - 890–884 לפנה"ס.
• אשורנצירפל השני - 883–859 לפנה"ס.
• שלמנאסר השלישי - 859–824 לפנה"ס.
• שמשי-אדד החמישי - 824–811 לפנה"ס.
• אדד-ניררי השלישי - 811–783 לפנה"ס.
• שלמנאסר הרביעי - 783–773 לפנה"ס.
• אשור-דן השלישי - 773–755 לפנה"ס.
• אשור-ניררי החמישי - 755–745 לפנה"ס.
• תגלת פלאסר השלישי - 745–727 לפנה"ס.
• שלמנאסר החמישי - 727–722 לפנה"ס.

השושלת הסרגונידית:

• סרגון השני - 722–705 לפנה"ס.
• סנחריב - 705–681 לפנה"ס.
• אסרחדון - 681–669 לפנה"ס.
• אשורבניפל - 669–631 לפנה"ס.
• אשור-אתיל-אילני - 631–627 לפנה"ס.
• סין-שום-לישיר - גנרל מורד, שלט במשך שלושה חודשים ב-626 לפנה"ס על בבל.
• סין-שר-אישכון - 627–612 לפנה"ס.
• אשור-אובליט השני - 612–609 לפנה"ס.

ראו גם

• אשור

לקריאה נוספת

• Aberbach, David (2003). Major Turning Points in Jewish Intellectual History. New York: Palgrave MacMillan. ISBN 978-1403917669.
• Ahmed, Sami Said (2018). Southern Mesopotamia in the time of Ashurbanipal. Berlin: Walter de Gruyter. ISBN 978-3111033587.
• Bagg, Ariel (2016). "Where is the Public? A New Look at the Brutality Scenes in Neo-Assyrian Royal Inscriptions and Art". In Battini, Laura (ed.). Making Pictures of War: Realia et Imaginaria in the Iconology of the Ancient Near East. Archaeopress Ancient Near Eastern Archaeology. Oxford: Archaeopress. doi:10.2307/j.ctvxrq18w.12. ISBN 978-1784914035.
• Bagg, Ariel (2017). "Assyrian Technology". In E. Frahm (ed.). A Companion to Assyria. Hoboken: John Wiley & Sons. ISBN 978-1118325247.
• Beaulieu, Paul-Alain (2017). "Assyria in Late Babylonian Sources". In E. Frahm (ed.). A Companion to Assyria. Hoboken: John Wiley & Sons. ISBN 978-1118325247.
• Beaulieu, Paul-Alain (2018). A History of Babylon, 2200 BC - AD 75. Pondicherry: Wiley. ISBN 978-1405188999.
• Bedford, Peter R. (2009). "The Neo-Assyrian Empire". In Morris, Ian; Scheidel, Walter (eds.). The Dynamics of Ancient Empires: State Power from Assyria to Byzantium. Oxford: Oxford University Press. ISBN 978-0-19-537158-1.
• Brinkman, J. A. (1973). "Sennacherib's Babylonian Problem: An Interpretation". Journal of Cuneiform Studies. 25 (2): 89–95. doi:10.2307/1359421. JSTOR 1359421. S2CID 163623620.
• Chen, Fei (2020). Study on the Synchronistic King List from Ashur. Leiden: BRILL. ISBN 978-9004430914.
• Cogan, Mordechai (2017). "Restoring the Empire". Israel Exploration Journal. 67 (2): 151–167. JSTOR 26740626.
• Dalley, Stephanie (2017). "Assyrian Warfare". In E. Frahm (ed.). A Companion to Assyria. Hoboken: John Wiley & Sons. ISBN 978-1118325247.
• Davenport, T. L. (2016). Situation and Organisation: The Empire Building of Tiglath-Pileser III (745-728 BC) (PDF) (PhD thesis). University of Sydney.
• Dewar, Ben (2021). "The Burning of Captives in the Assyrian Royal Inscriptions, and Early Neo-Assyrian Conceptions of the Other". Studia Orientalia Electronica. 9 (2): 67–81. doi:10.23993/store.88852. S2CID 245632242.
• Düring, Bleda S. (2020). The Imperialisation of Assyria: An Archaeological Approach. Cambridge: Cambridge University Press. ISBN 978-1108478748.
• Elayi, Josette (2017). Sargon II, King of Assyria. SBL Press. ISBN 978-1628371772.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: ref duplicates default (link)
• Fincke, Jeanette C. (2017). "Assyrian Scholarship and Scribal Culture in Kalḫu and Nineveh". In E. Frahm (ed.). A Companion to Assyria. Hoboken: John Wiley & Sons. ISBN 978-1118325247.
• Fink, Sebastian (2020). "Invisible Mesopotamian royal women?". In Carney, Elizabeth D. & Müller, Sabine (eds.). The Routledge Companion to Women and Monarchy in the Ancient Mediterranean World. London: Routledge. pp. 137–148. doi:10.4324/9780429434105-15. ISBN 978-0429434105. S2CID 224979097.
• Filoni, Fernando (2017). The Church in Iraq. Washington, D.C.: The Catholic University of America Press. ISBN 978-0813229652.
• Frahm, Eckart (2014). "Family Matters: Psychohistorical Reflections on Sennacherib and His Times". In Kalimi, Isaac; Richardson, Seth (eds.). Sennacherib at the Gates of Jerusalem: Story, History and Historiography. Leiden: BRILL. ISBN 978-9004265615.
• Frahm, Eckart (2017). "The Neo-Assyrian Period (ca. 1000–609 BCE)". In E. Frahm (ed.). A Companion to Assyria. Hoboken: John Wiley & Sons. ISBN 978-1118325247.
• Frahm, Eckart (2017). "Assyria in the Hebrew Bible". In E. Frahm (ed.). A Companion to Assyria. Hoboken: John Wiley & Sons. ISBN 978-1118325247.
• Gansell, Amy Rebecca (2018). "In Pursuit of Neo-Assyrian Queens: An Interdisciplinary Methodology for Researching Ancient Women and Engendering Ancient History". In Svärd, Saana; Garcia-Ventura, Agnès (eds.). Studying Gender in the Ancient Near East. University Park, Pennsylvania: Eisenbrauns. ISBN 978-1575067704.
• Garfinkle, Steven J. (2007). "The Assyrians: A New Look at an Ancient Power". In Rubio, Gonzalo; Garfinkle, Steven J.; Beckman, Gary; Snell, Daniel C.; Chavalas, Mark W. (eds.). Current Issues and the Study of the Ancient Near East. Publications of the Association of Ancient Historians. Claremont: Regina Books. ISBN 978-1930053465.
• Grayson, A. Kirk (1982). "Assyria: Ashur-dan II to Ashur-Nirari V (934–745 B.C.)". In Boardman, John; Edwards, I. E. S.; Hammond, N. G. L.; Sollberger, E. (eds.). The Cambridge Ancient History: Volume 3, Part 1: The Prehistory of the Balkans, the Middle East and the Aegean World, Tenth to Eighth Centuries BC (2nd ed.). Cambridge: Cambridge University Press. ISBN 978-1139054287.
• Grayson, A. Kirk (2002) [1996]. Assyrian Rulers of the Early First Millennium BC: II (858–745 BC). Toronto: University of Toronto Press. ISBN 0-8020-0886-0.
• Hauser, Stefan R. (2017). "Post-Imperial Assyria". In E. Frahm (ed.). A Companion to Assyria. Hoboken: John Wiley & Sons. ISBN 978-1118325247.
• Heeßel, Nils P. (2017). "Assyrian Scholarship and Scribal Culture in Ashur". In E. Frahm (ed.). A Companion to Assyria. Hoboken: John Wiley & Sons. ISBN 978-1118325247.
• Jakob, Stefan (2017). "The Middle Assyrian Period (14th to 11th Century BCE)". In E. Frahm (ed.). A Companion to Assyria. Hoboken: John Wiley & Sons. ISBN 978-1118325247.
• Jakob, Stefan (2017). "Economy, Society, and Daily Life in the Middle Assyrian Period". In E. Frahm (ed.). A Companion to Assyria. Hoboken: John Wiley & Sons. ISBN 978-1118325247.
• Jursa, Michael (2007). "Die Söhne Kudurrus und die Herkunft der neubabylonischen Dynastie" [The Sons of Kudurru and the Origins of the New Babylonian Dynasty]. Revue d'assyriologie et d'archéologie orientale (בגרמנית). 101 (1): 125–136. doi:10.3917/assy.101.0125.
• Kalimi, Isaac; Richardson, Seth (2014). "Sennacherib at the Gates of Jerusalem: Story, History and Historiography: An Introduction". In Kalimi, Isaac; Richardson, Seth (eds.). Sennacherib at the Gates of Jerusalem: Story, History and Historiography. Leiden: Brill Publishers. ISBN 978-9004265615.
• Kertai, David (2013). "The Queens of the Neo-Assyrian Empire". Altorientalische Forschungen. 40 (1): 108–124. doi:10.1524/aof.2013.0006. S2CID 163392326.
• Kessler, Karlheinz (1997). ""Royal Roads" and other questions of the Neo-Assyrian communication system" (PDF). In S. Parpola; R. Whiting (eds.). Assyria 1995. Helsinki: Neo-Assyrian Text Corpus Project. pp. 129–136.
• Levin, Yigal (2002). "Nimrod the Mighty, King of Kish, King of Sumer and Akkad". Vetus Testamentum. 52 (3): 350–366. doi:10.1163/156853302760197494.
• Levine, Louis D. (1982). "Sennacherib's Southern Front: 704-689 B.C." Journal of Cuneiform Studies. 34 (1/2): 28–58. doi:10.2307/1359991. JSTOR 1359991. S2CID 163170919.
• Lipschits, Oled (2005). The Fall and Rise of Jerusalem: Judah under Babylonian Rule. Winona Lake: Eisenbrauns. ISBN 978-1575060958.
• Liverani, Mario (2013). The Ancient Near East: History, Society and Economy. Routledge. ISBN 978-0415679060.
• Liverani, Mario (2017). "Thoughts on the Assyrian Empire and Assyrian Kingship". In E. Frahm (ed.). A Companion to Assyria. Hoboken: John Wiley & Sons. ISBN 978-1118325247.
• Luckenbill, Daniel David (1924). The Annals of Sennacherib. Chicago: University of Chicago Press. OCLC 506728.
• Luckenbill, Daniel David (1927). Ancient Records of Assyria and Babylonia Volume 2: Historical Records of Assyria From Sargon to the End. Chicago: University of Chicago Press. OCLC 926853184.
• Luukko, Mikko; Van Buylaere, Greta (2017). "Languages and Writing Systems in Assyria". In E. Frahm (ed.). A Companion to Assyria. Hoboken: John Wiley & Sons. ISBN 978-1118325247.
• MacGinnis, John (2010). "Mobilisation and Militarisation in the Neo-Babylonian Empire". Studies on War in the Ancient Near East, AOAT 372: 153–163.
• Mark, Joshua J. (2009). "Ashurbanipal". World History Encyclopedia. נבדק ב-28 בנובמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
• Mark, Joshua A. (2014). "Ashurnasirpal II". World History Encyclopedia. נבדק ב-13 בינואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
• Mark, Joshua A. (2020). "The Greatest Party Ever Thrown: Ashurnasirpal II's Kalhu Festival". World History Encyclopedia. נבדק ב-22 בינואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
• Melville, Sarah C. (2011). "The Last Campaign: the Assyrian Way of War and the Collapse of the Empire". In Lee, Wayne E. (ed.). Warfare and Culture in World History. New York: New York University Press. ISBN 978-0814752784.
• Melville, Sarah C. (2012). "Zakutu (Naqi'a)". The Encyclopedia of Ancient History. London: Wiley-Blackwell. OCLC 785860275.
• Melville, Sarah C. (2014). "Women in Neo-Assyrian texts". In Chavalas, Mark W. (ed.). Women in the Ancient Near East: A Sourcebook. London: Routledge. ISBN 978-0-415-44855-0.
• Merrill, Eugene; Rooker, Mark F.; Grisanti, Michael A (2011). The World and the Word: An Introduction to the Old Testament. Nashville, Tennessee: B&H Publishing Group. ISBN 978-0805440317.
• Na'aman, Nadav (1991). "Chronology and History in the Late Assyrian Empire (631—619 B.C.)". Zeitschrift für Assyriologie. 81 (1–2): 243–267. doi:10.1515/zava.1991.81.1-2.243. S2CID 159785150.
• Oates, Joan (1992). "The fall of Assyria (635–609 BC)". The Cambridge Ancient History Volume 3 Part 2: The Assyrian and Babylonian Empires and Other States of the Near East, from the Eighth to the Sixth Centuries BC. Cambridge University Press. ISBN 978-3111033587.
• Parker, Bradley J. (2011). "The Construction and Performance of Kingship in the Neo-Assyrian Empire". Journal of Anthropological Research. 67 (3): 357–386. doi:10.3998/jar.0521004.0067.303. JSTOR 41303323. S2CID 145597598.
• Parpola, Simo (2004). "National and Ethnic Identity in the Neo-Assyrian Empire and Assyrian Identity in Post-Empire Times" (PDF). Journal of Assyrian Academic Studies. 18 (2): 5–22.
• Payne, Richard (2012). "Avoiding Ethnicity: Uses of the Ancient Past in Late Sasanian Northern Mesopotamia". In Pohl, Walter; Gantner, Clemens; Payne, Richard (eds.). Visions of Community in the Post-Roman World: The West, Byzantium and the Islamic World, 300–1100. Farnham: Ashgate Publishing. ISBN 978-1409427094.
• Radner, Karen (2003). "The Trials of Esarhaddon: The Conspiracy of 670 BC". ISIMU: Revista sobre Oriente Próximo y Egipto en la antigüedad. 6: 165–183.
• Radner, Karen (2012). "The King's Road – the imperial communication network". Assyrian empire builders. University College London.
• Radner, Karen (2013). "Royal marriage alliances and noble hostages". Assyrian empire builders. נבדק ב-26 בנובמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
• Radner, Karen (2015). Ancient Assyria: A Very Short Introduction. Oxford: Oxford University Press. ISBN 978-0-19-871590-0.
• Radner, Karen (2015). "Royal pen pals: the kings of Assyria in correspondence with officials, clients and total strangers (8th and 7th centuries BC)" (PDF). In S. Prochazka; L. Reinfandt; S. Tost (eds.). Official Epistolography and the Language(s) of Power. Austrian Academy of Sciences Press.
• Radner, Karen (2016). "Revolts in the Assyrian Empire: Succession Wars, Rebellions Against a False King and Independence Movements". In Collins, John J.; Manning, Joseph Gilbert (eds.). Revolt and Resistance in the Ancient Classical World and the Near East: In the Crucible of Empire. Leiden: BRILL. ISBN 978-9004330177.
• Radner, Karen (2017). "Economy, Society, and Daily Life in the Neo‐Assyrian Period". In E. Frahm (ed.). A Companion to Assyria. Hoboken: John Wiley & Sons. ISBN 978-1118325247.
• Radner, Karen (2019). "Last Emperor or Crown Prince Forever? Aššur-uballiṭ II of Assyria according to Archival Sources". State Archives of Assyria Studies. 28: 135–142.
• Radner, Karen (2021). "Diglossia and the Neo-Assyrian Empire's Akkadian and Aramaic Text Production". In Jonker, Louis C.; Berlejung, Angelika & Cornelius, Izak (eds.). Multilingualism in Ancient Contexts: Perspectives from Ancient Near Eastern and Early Christian Contexts. Stellenbosch: African Sun Media. ISBN 978-1991201164.
• Reade, J. E. (1998). "Assyrian eponyms, kings and pretenders, 648–605 BC". Orientalia (NOVA Series). 67 (2): 255–265. JSTOR 43076393.
• Spurrier, Tracy L. (2017). "Finding Hama: On the Identification of a Forgotten Queen Buried in the Nimrud Tombs". Journal of Near Eastern Studies. 76 (1): 149–174. doi:10.1086/690911. S2CID 164734557.
• Svärd, Saana (2015). "Changes in Neo-Assyrian Queenship". State Archives of Assyria Bulletin. XXI: 157–171.
• Taagepera, Rein (1978). "Size and duration of empires: Systematics of size" (PDF). Social Science Research (באנגלית). 7 (2): 111. doi:10.1016/0049-089X(78)90007-8. ISSN 0049-089X. ארכיון (PDF) מ-2020-07-07. נבדק ב-2020-07-07.
• Teppo, Saana (2007). "Agency and the Neo-Assyrian Women of the Palace". Studia Orientalia Electronica (101): 381–420.
• Trolle Larsen, Mogens (2017). "The Archaeological Exploration of Assyria". In E. Frahm (ed.). A Companion to Assyria. Hoboken: John Wiley & Sons. ISBN 978-1118325247.
• Turchin, Peter; Adams, Jonathan M.; Hall, Thomas D. (2006). "East-West Orientation of Historical Empires" (PDF). Journal of World-Systems Research. 12 (2): 222–223. ISSN 1076-156X. ארכיון (PDF) מ-2020-07-07. נבדק ב-2020-07-07.
• Watanabe, Kazuko (1999). "Seals of Neo-Assyrian Officials". In Watanabe, Kazuko (ed.). Priests and Officials in the Ancient Near East. Universitätsverlag C. Winter. ISBN 3-8253-0533-3.
• Yamada, Shiego (2000). The Construction of the Assyrian Empire: A Historical Study of the Inscriptions of Shalmanesar III (859–824 B.C.) Relating to His Campaigns to the West. Leiden: BRILL. ISBN 90-04-11772-5.
• Yamada, Keiko; Yamada, Shiego (2017). "Shalmaneser V and His Era, Revisited". In Baruchi-Unna, Amitai; Forti, Tova; Aḥituv, Shmuel; Ephʿal, Israel; Tigay, Jeffrey H. (eds.). "Now It Happened in Those Days": Studies in Biblical, Assyrian, and Other Ancient Near Eastern Historiography Presented to Mordechai Cogan on His 75th Birthday. Vol. 2. Winona Lake, Indiana: Eisenbrauns. ISBN 978-1575067612.
• Zaia, Shana (2019). "Going Native: Šamaš-šuma-ukīn, Assyrian King of Babylon". IRAQ. 81: 247–268. doi:10.1017/irq.2019.1. S2CID 200251092.
• Zawadzki, Stefan (1994). "The Revolt of 746 B.C and the Coming of Tiglath-pileser III to the Throne" (PDF). State Archives of Assyria Bulletin. 8: 53–54.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא האימפריה האשורית החדשה בוויקישיתוף