מצודת רמון דה סן-ז'יל

מבצר בטריפולי שבלבנון

מצודת רמון דה סן-ז'ילאנגלית: Citadel of Raymond de Saint-Gilles; בערבית: قلعة طرابلس) הוא מבצר שנבנה בטריפולי שבלבנון והוא מהמבצרים העתיקים ביותר במדינה זו. הוקם בתקופה המוסלמית במאה השביעית והורחב בתחילת המאה ה-12 במהלך התקופה הצלבנית. בהמשך שלטו במבצר הממלוכים ואחריהם האימפריה העות'מאנית כשכל שליט משנה את המצודה בהתאם לצרכיו. בעת החדשה משמש המקום כמוזיאון לממצאים ארכאולוגים מצפון לבנון.

מצודת רמון דה סן-ז'יל
Citadel of Raymond de Saint-Gilles
Qala'at Tarablus
מצודת רמון דה סן-ז'יל
מצודת רמון דה סן-ז'יל
מידע כללי
סוג מבצר
שימוש מוזיאון
על שם רמון הרביעי, רוזן טולוז
מיקום טריפולי
מדינה לבנון
בעלים רמון הרביעי, רוזן טולוז עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים רמון הרביעי, רוזן טולוז עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1103
תאריך פתיחה רשמי 1103 עריכת הנתון בוויקינתונים
חומרי בנייה אבן גיר
מידות
אורך 130 מטר
רוחב 70 מטר
גובה 20 מטר
קומות 4
קואורדינטות 34°26′00″N 35°50′40″E / 34.4334°N 35.8445°E / 34.4334; 35.8445
(למפת לבנון רגילה)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
רמון דה סן-ז'יל מטולוז

רקע עריכה

התקופה הצלבנית בלבנט החלה בשלהי המאה ה-11 כשכוחות צלבנים הגיעו (רגלית ודרך הים) לחופיו המזרחיים של הים התיכון. בתהליך שנמשך מספר שנים השתלטו הצלבנים על רוב ארץ ישראל, לבנון וסוריה כשבשיא כוחם הקימו את ממלכת ירושלים.

כדי לבסס את ממלכתם בנו הצלבנים שורה של מבצרים במקומות אסטרטגים ובמקומות השולטים על ערים ראשיות. תקופה זו הסתיימה עם כיבוש האזור על ידי הממלוכים.

ההיסטוריה של המבצר עריכה

מצודת רמון דה סן-ז'יל נבנתה בעיר טריפולי שבלבנון על שפת נהר אבו עלי (Abou Ali River) שחוצה את העיר. ראשיתה של המצודה ב-636 (תקופה המוסלמית) כשנבנתה על ידי המפקד הצבאי המוסלמי סופיאן בן מוג'יד אל-אזדי. בהמשך עברה העיר לידי השושלת הפאטמית שבמהלך המאה ה-11 הקימה במבצר מסגד.

ב-1103 הוביל הצלבן רמון הרביעי, רוזן טולוז מצרפת מסע צלב שבמהלכו כבש את טריפולי והמבצר ששמר עליה. לאחר כיבוש העיר שלט בה סן-ז'יל בה וחיזק והרחיב את המבצר על יסודות של המבנה המוסלמי המוקדם יותר ובהמשך נקרא המקום על שמו.

במהלך התקופה הממלוכית כבשו הממלוכים את טריפולי והרסו חלקים ניכרים מהמבצר. המצודה עמדה ריקה 18 שנה עד תחילת שלטונו בעיר של סייף-א-דין אסנדמור קורג'י, ב-1307, אשר שיקם את העיר והמצודה והציב בה חיל משמר. ב-1345 פרסם הסולטן הממלוכי אל-קמיל שעבאן (אנ') צו צבאי שהפך את המצודות בלבנון למרכזים לגביית מיסי קרקעות מהתושבים שהיו כפופים לסולטן כשאחד מאותם מבצרים היה מצודת רמון דה סן-ז'יל. המס עורר רוגז רב בקרב הנתינים החקלאים והסולטן, שפחד מהצטרפות חייליו שישבו במבצר למרד נגדו, הורה על שורת הקלות לחייליו כדי שיישארו נאמנים לו.

ב-1516 נכבשה טריפולי והמצודה על ידי האימפריה העות'מאנית והסולטנים סלים הראשון ובנו סולימאן הראשון הפכו לשליטים של המצודה. זמן קצר לאחר הכיבוש בחן הסולטן סולימאן את המצודה והורה לבנות אותה מחדש. עבודות שיקום המצודה נמשכו מספר שנים והסתיימו ביולי 1521[1] אז נקבעה כתובת בכניסה למצודה שמנציחה את שני הסולטנים:

בשם אללה, נקבע על פי צו הסולטן המלכותי, אל מאליק אל-מוזופר הסולטן סולימאן שאה, בנו של הסולטן סלים שאה, שפקודותיו לעולם תתמלאנה על ידי האמירים, כי המצודה המבורכת הזו תשוחזר ותהייה מעוז מבוצר לנצח. בנייתה הושלמה בחודש המבורך שעבאן (אנ') של שנת 927 (יולי 1521)

כתובת בכניסה למצודת רמון דה סן-ז'יל בטריפולי, 1521

.

השליטים העות'מאנים הבאים המשיכו לערוך שינויים ותוספות במבצר כדי להתאימו לצרכיהם כשבין השאר הורחבו חרכי הירי כדי לאפשר הצבת תותחים. במסגרת שיוניים אלו הלכו ונהרסו המבנים שבנו הצלבנים ורק מעטים מהם נותרו (כולל מספר קברים של צלבנים בחצר המצודה). השיפוץ המשמעותי האחרון במצודה נערך בבמחצית הראשונה של המאה ה-19 על ידי שליט טריפולי מוסטפא אגא ברבר (אנ').

בעת החדש הוקם במצודה מוזיאון בשם "מוזיאון צפון לבנון ועכאר" (Northern Lebanon & Akkar Museum) שמכיל מספר אוספים שהידוע בהם הוא אוסף מטבעות עתיקים החל מהתקופה ההלניסטית.

מבנה המצודה עריכה

המצודה בנויה בצורת מתומן כשאורכה כ-130 מטר ורוחבה כ-70 מטר. למצודה 4 קומות וקיימים בה חדרים ששימשו כבית מרחץ, חדרי תפילות, מסגדים, כלא, אורווה, חדרי ישיבות, בארות, מאגר מים וכ-100 חדרי מגורים. בחומת המצודה, שעובייה כ-2 מטר, נבנו מספר מגדלים ונפתחו כ-10 שערים מתקופות שונות. חלק מהחומה מוגן על ידי חפיר כשהמעבר עליו על גבי גשר. המצודה שולטת על נהר אבו עלי (Abou Ali River) שחוצה את העיר ועל הדרכים ההיסטוריות לביירות ולחומס וכן צפתה על נמל טריפולי[2].

לקריאה נוספת עריכה

  • יהושע פראוור, תולדות ממלכת הצלבנים בארץ ישראל, כרך ב, מוסד ביאליק, מהדורה ראשונה, 1963, מהדורה שלישית מורחבת ומתוקנת, 1973, הדפסה שישית, 2005
  • יהושע פראוור, הצלבנים – דיוקנה של חברה פיאודלית, מוסד ביאליק, מהדורה ראשונה 1975, מהדורה שנייה מורחבת ומתוקנת, 1985
  • Thiollet, Jean-Pierre (2005). Je m'appelle Byblos (בצרפתית). Paris: H & D. ISBN 9782914266048.
  • Hugh Kennedy, Crusader castles, Cambridge University Press, 2001
  • Kristian Molin, Unknown crusader castles, Continuum International Publishing Group, 2001
  • David Nicolle, Crusader Castles in the Holy Land 1097–1192 (Fortress), Osprey Publishing, 2004
  • David Nicolle, Crusader Castles in the Holy Land 1192–1302 (Fortress), Osprey Publishing, 2005
  • Adrian J. Boas, Archaeology of the Military Orders. Taylor & Francis, Inc., 2006
  • Ronnie Ellenblum, Crusader Castles and Modern Histories, Cambridge University Press, 2007

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ סולימאן הראשון ירש את כס הסולטנות ב-1920 במהלך חידוש המצודה
  2. ^ עם הקמת רבי קומות בעת החדשה נחסם רוב שדה הראיה לנמל