מצר קרץ'

מצר קרץ'רוסית: Керченский пролив; באוקראינית: Керченська протока; בטטרית של קרים: Keriç boğazı) הוא מצר ים בין חצי האי טאמאןמחוז קרסנודאר שברוסיה) ממזרח, לחצי האי קרים (דה יורה בדרום אוקראינה; דה פקטו שייך לרוסיה) ממערב. המצר מקשר בין הים השחור שמדרום לו לבין ים אזוב שמצפונו. רוחבו של המצר נע בין 4.5 ק"מ בנקודה הצרה ביותר ועד 15 ק"מ. עומקו המרבי מגיע ל-18 מטרים. אורכו – כ-40 ק"מ. המצר קרוי על שמה של העיר קרץ' (פנטיקפיאום העתיקה) שאוכלוסייתה מונה כ-145,000 נפש השוכנת בחצי האי קרץ' (שבמזרח קרים), לחופו של מצר קרץ'.

מצר קרץ'
Керченский пролив
Black Sea map1 he.png
מידע כללי
מיקום הים השחור עריכת הנתון בוויקינתונים
מקשר בין הים השחור לבין ים אזוב
מפריד בין חצי האי טאמאן לחצי האי קרים
סוג מצר ים עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
אורך 40 ק"מ
רוחב מרבי 15 ק"מ
רוחב מזערי 4.5 ק"מ
עומק מרבי 18 מטר
מידע נוסף
נהר מזין Melek-Chesme, Bulhanak, Dzhardzhava עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינות באגן הניקוז רוסיהרוסיה  רוסיה
אוקראינהאוקראינה  אוקראינה (שולטת דה יורה בחצי האי קרים)
ערים קרץ', טאמאן[1]
איים האי טוזלה
לשונות יבשה כף טוזלה, אק-בורון
חצי-איים חצי האי טאמאן, חצי האי קרץ'
גשרים גשר קרים
קואורדינטות 45°21′0″N 36°39′0″E / 45.35000°N 36.65000°E / 45.35000; 36.65000
(למפת הים השחור רגילה)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מצר קרץ' בין חצי האי קרים ממערב לבין חצי האי טאמאן ממזרח. בצפונו של המצר (בצדו של הטאמאן) נמצאת לשון חול צ'ושקה (Коса Чушка́) שדרכה עבר בשנים 1944-1945 גשר הרכבות מעל המצר (ראו הערת שוליים), ודרומית לה, לשון חול טוזלה (Тузлинская коса) שדרכה עובר הגשר העכשווי – תצלום לווין.
"בוספורס קימריוס" במפה עתיקה (שמו הלטיני של ים אזוב הוא Palus Maeotis).

היסטוריהעריכה

תקופת היוונים והרומאיםעריכה

אורכם של המיצרים כ-35 ק"מ ורוחבם הוא 3.1 ק"מ בחלקם הצר ביותר ומפריד בין שלוחה מזרחית של קרים לטאמאן, השלוחה המערבית ביותר של הרי הקווקז. בימי קדם, נראה שהייתה קבוצת איים שנחצו על ידי זרועותיו של נהר הקובאן (Hypanis) וקולות שונים אשר נסחפו מאז. הרומאים הכירו את המצר בתור הבוספורוס הקימרי (Cimmerianus Bosporus) משמו היווני, המיצר הקימרי (Κιμμέριος Βόσπορος, Kimmérios Bosporos), אשר כיבד את הקימרים, נוודי הערבות הסמוכים. בימי קדם הייתה הארץ הנמוכה ליד המיצר ידועה בשם הביצה המאוטית.

היוונים הקדומים כינו את המצר "בוספורוס של קימריוס" ואת הבוספורוס כינו "בוספורוס של תראקיה". הם תרמו לבלבול גם בכך שכינו את האזורים שליד שני המצרים באותו שם: החרסונסוס של תראקיה, (גליפולי), והחרסונסוס של שומר, (קרים). מקור השם "בוספורוס" בצירוף המילים מיוונית "בוספּורוס". βοῦς, המתורגם לפרה, בקר או שור, πόρος מעבר. כלומר "מעבר הפרה", "מעבר הבקר" או "מעבר השור". השם מגיע מסיפור המיתולוגיה היוונית על מסעותיה של איו לאחר שזאוס הפך אותה להגנתה לפרה.

מלחמת העולם השנייהעריכה

במהלך מלחמת העולם השנייה הפך חצי האי קרץ' לזירת קרב נואש רב בין כוחות הצבא האדום הסובייטי וגרמניה הנאצית. תדירות הלחימה התגברה בחודשים הקרים ביותר של השנה כשהמיצר קפא, ואיפשר תנועת חיילים מעל הקרח.

לאחר שהחזית המזרחית התייצבה בתחילת 1943, הורה היטלר לבנות גשר כביש ומסילה באורך 4.8 ק"מ על פני מיצר קרץ' באביב 1943 כדי לתמוך ברצונו למתקפה מחודשת לקווקז. רכבת הכבלים (חשמלית אווירית), שנכנסה לפעולה ב -14 ביוני 1943 עם נפח יומי של אלף טון, התאימה רק לצורכי ההגנה של הצבא השבע עשרה בראש הגשר של קובאן. בגלל רעידות אדמה תכופות, גשר זה היה דורש כמויות עצומות של קורות פלדה בעלות חוזק במיוחד, והובלתן הייתה מפחיתה משלוחים של חומר צבאי לחצי האי קרים. הגשר מעולם לא הושלם, והוורמאכט סיימה את פינוי ראש הגשר של קובאן בספטמבר 1943.

ב-1944 בנו הסובייטים גשר רכבת "זמני" (גשר הרכבת קרץ') על פני המיצר. הבנייה עשתה שימוש באספקה ​​שנתפסה מהגרמנים. הגשר נכנס לפעול בנובמבר 1944, אך להבי קרח נעים הרסו אותו בפברואר 1945, ומאז לא נוסה שחזור.

מלחמת אוקראינה-רוסיה מאז 2014עריכה

רוסיה ואוקראינה הסכימו להבטיח זו לזו חופש ניווט לספינות של שתי המדינות בהסכם ימי משנת 2003. עם זאת, מאז תחילת מלחמת רוסיה-אוקראינה וסיפוח קרים ב-2014, הכוחות הרוסים קבעו בכוח סטטוס קוו חדש, שכעת הם כוח השליטה הבלעדי של המיצרים.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא מצר קרץ' בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ טאמאן הוא יישוב כפרי או "סטניצה" (станица), המונה כ-10,000 תושבים (נכון לשנת 2010), השוכן במערב חצי האי טאמאן, לחופי מפרץ טאמאן, במצר קרץ'.
  ערך זה הוא קצרמר בנושא גופי מים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.