גשר קרים
גשר קרים (ברוסית: Крымский мост[1]) הוא מעבר תחבורתי דרך מצר קרץ', שמורכב משני גשרים סמוכים – גשר לכלי רכב וגשר לרכבת שמחבר את חצי האי קרץ' (אנ') שבחצי האי קרים לחצי האי טאמאן שבמחוז קרסנודאר.[2]
 | |
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
גשר, גשר רכבת, truss arch bridge, גשר חוצה ימים  |
| שימוש | לתנועת רכבות וכלי רכב |
| על שם |
חצי האי קרים |
| מיקום | מצר קרץ' |
| מדינה |
 רוסיה |
| מיקום ההתחלה | קרץ' |
| מיקום הסוף | טאמאן |
| בעלים | סטרויגזמונטאז' בבעלות ארקדי רוטנברג |
| מפעיל | משרד התחבורה של רוסיה |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | פברואר 2016 – 24 בדצמבר 2019 (כ־3 שנים) |
| תאריך פתיחה רשמי |
15 במאי 2018 |
| חברת בנייה | סטרויגזמונטאז' |
| חומרי בנייה | בטון ופלדה |
| עלות | 227 מיליארד רובלים |
| מידות | |
| אורך | 19,000 מטר |
| גובה | 80 מטר |
| מידע טכני | |
| אורך דרכי גישה | 16.9 מטר |
| מִפְתָּח מרבי |
227 מ' |
| נתיבים | 6 (4 לרכבים, 2 לרכבות) |
| קואורדינטות | 45°18′31″N 36°30′22″E / 45.3086°N 36.5061°E |
| http://most.life/ | |
  | |
זהו הגשר הארוך ברוסיה ובאירופה בכלל, ואורכו 19 ק"מ.[3][4][5] הגשר קיבל את שמו הרשמי "גשר קרים" בדצמבר 2017, לאחר משאל שיזם משרד התחבורה של רוסיה (למקום השני הגיע "גשר מצר קרץ'").[6] גשר לכלי הרכב נפתח לתנועה ב-16 במאי 2018[7][8][9] והוא חלק מכביש A-290 (בין קרץ' לנובורוסיסק).[10][11] בחצי האי קרים הוא מתחבר עם כביש Р-260 המוביל לסימפרופול ולסבסטופול.[12] גשר רכבות הנוסעים נפתח ב-24 בדצמבר 2019.[13] תנועת רכבות משא נפתחה ביוני 2020.
תולדות הגשר
עריכהרעיונות שדנו בבניית גשר מחצי האי קרים מזרחה, לכיוון החוף הרוסי, הועלו כבר מתחילת המאה ה-20. ב-1944 בנתה ברית המועצות גשר רכבת זמני, שנהרס בפברואר 1945 בלחץ קרחונים. הוחלט לא לשקם את הגשר ושרידיו פורקו. ב-1947 התחילו עבודות להקמת גשר דו-מסלולי קבוע, לרכבת ולכלי רכב. ב-18 במאי 1949 אימצה מועצת השרים של ברית המועצות החלטה על בניית הגשר, אך בשנת 1950 הופסקה בניית הגשר, והחלה בניית מעבר למעבורת.
בשנות ה-70 של המאה העשרים הועלתה שוב סוגיית התחבורה היבשתית דרך המיצרים, אך בשל מחסור בתקציב, הפרויקט לא יושם. התפרקות ברית המועצות הובילה לכך ששני צידי הגשר המתוכנן יהיו במדינות שונות, הצד של חצי האי קרים באוקראינה והצד האחר ברוסיה - מצב זה עיכב את התוכניות.
בשנת 2006 דנה ממשלת אוקראינה בבניית הגשר ולדברי שר התחבורה והתקשורת של אוקראינה, ניקולאי רודקובסקי, בנייה כזו עתידה לתת יתרון לקרים ותציע לתיירים שיגיעו לקווקז הרוסי גישה קלה לחצי האי קרים. רודקובסקי ראה בבניית הגשר פרויקט אסטרטגי שדורש עבודה מתואמת ומשותפת של קבינט השרים האוקראיני, המשרד שלו והצד הרוסי וזאת בהתחשב בכך שכ-7 מיליון טונות של מטען ו-30 מיליון נוסעים עוברים מדי שנה מרוסיה לחצי האי קרים ובחזרה, לא כולל סחורות עם יעדים אחרים, העוברות בחצי האי קרים.[14][15]
באפריל 2008, לאחר מפגש של הוועדה הבין-ממשלתית לשיתוף פעולה כלכלי בין אוקראינה לרוסיה, הודיע ראש ממשלת רוסיה, ויקטור זובקוב, ששתי המדינות, רוסיה ואוקראינה, הסכימו להתחיל בבנייה משותפת של גשר מעבר מעל מצר קרץ'. לדברי זובקוב, ראשי הממשלות של רוסיה ואוקראינה נתנו הוראות רלוונטיות, כדי לקדם את הנושא, לשרי התחבורה של שתי המדינות. ראש ממשלת אוקראינה, יוליה טימושנקו, אמרה שהעבודה על הפרויקט של מעבר התחבורה דרך המצר צריכה להתחיל בימים הקרובים.[16]
יו"ר מועצת השרים של הרפובליקה האוטונומית של קרים ואסיל דז'ארטה, הודיע שב-21 באפריל 2010 נשיא רוסיה דמיטרי מדבדב ונשיא אוקראינה ויקטור ינוקוביץ' חתמו על הסכם לבניית גשר מעבר למצר קרץ'.[17]
ב-17 בדצמבר 2013 נחתם הסכם בין ממשלת הפדרציה הרוסית לבין קבינט השרים של אוקראינה על פעילות משותפות לבניית מעבר תחבורה דרך מצר קרץ'. קבינט השרים של אוקראינה אישר את ההסכם בינואר 2014.[18]
שינויים מפליגים
עריכה
ערך מורחב – סיפוח קרים
בעקבות אירועי יברומאידאן נפלה ממשלת אוקראינה וקמה ממשלה חדשה. הראדה העליונה אישרה בפברואר 2014 הצעת חוק שמשמעותה הייתה פגיעה בשפות האזוריות ובהן הרוסית, שפתם של מרבית תושבי חצי האי קרים.[19][20][21]
החוק הפך לאחד הנושאים של ההפגנות בקרים נגד הממשלה החדשה.[22] תושבי חצי האי התקוממו, חמושים וצבא רוסיה השתלטו על קרים,[23][24][25] צירי מועצת קרים (ראדה ורקובנה) וחברי מועצת העיר סבסטופול הכריזו על עצמאות מאוקראינה על פי התקדים של קוסובו (לחצי האי קרים היה מעמד של אוטונומיה בתוך אוקראינה).[26] לאחר מכן נערך משאל עם בנושא ההסתפחות לפדרציה הרוסית. התוצאה הרשמית של משאל העם, שפורסמה על ידי הרפובליקה האוטונומית של קרים, הראתה כי 96.77% מהאוכלוסייה הצביעו בעד איחוד האזור עם הפדרציה הרוסית, עם אחוז הצבעה של 83.1%.[27]
בעקבות משאל העם, המועצה העליונה של קרים ומועצת העיר סבסטופול הכריזו על עצמאותה של רפובליקת קרים וביקשו להצטרף לפדרציה הרוסית. באותו יום, רוסיה הכירה ברפובליקת קרים כמדינה ריבונית.[28] משאל העם והסיפוח לא הוכרו על ידי רוב הקהילה הבין-לאומית.
לאחר שינויים אלה בניית הגשר הפכה מנושא בין שתי מדינות לנושא פנימי של רוסיה.
בניית הגשר
עריכהלפי טאס"ס, בטרם החלה בניית הגשר בחנו חבלנים 200 דונם באזור החוף והמים ומומחים נטרלו למעלה מ-700 מרגמות, רימוני יד ופצצות מתקופת מלחמת העולם השנייה. בעקבות החבלנים, ארכאולוגים חפרו באזור. למשל, מאובנים של לוויתן קדום וחלק מפסל טרקוטה יווני גדול[29] נמצאו על ידי ארכאולוגים. הם ערכו סקר צלילה של הקרקעית, חפירות מחקר וסריקה גאומגנטית על פני שטח של יותר מ-500 דונם. שוחרי איכות הסביבה מארגונים שונים פעלו לפקח על הציות לכללי איכות הסביבה. לדוגמה, הועברו למקומות בטוחים מעל 100 בעלי חיים בסכנת הכחדה.[30]
הגשר נבנה על ידי חברת "סטרויגזמונטאז'" (Стройгазмонтаж) שבבעלותו של ארקדי רוטנברג.[31] העבודה המקדימה על בניית הגשר החלה במאי 2015.[32] הבנייה העיקרית החלה בפברואר 2016.[33] ב-15 במאי 2018 חנך נשיא רוסיה ולדימיר פוטין את הגשר.[8] למחרת, הוא נפתח לתנועת כלי רכב. גשר רכבות הנוסעים נפתח ב-24 בדצמבר 2019.[13] תנועת רכבות משא נפתחה ביוני 2020.
פיצוץ הגשר
עריכה- ערך מורחב – הפיצוץ בגשר קרים (2022)
באמצע אוגוסט 2022, במהלך הפלישה הרוסית לאוקראינה, השמיע מיכאילו פודוליאק, יועץ לנשיא אוקראינה, איומים באשר לגשר. לדבריו, הגשר הוא מבנה בלתי חוקי, ואוקראינה לא נתנה את הסכמתה לבנייתו. הגשר פוגע באקולוגיה של חצי האי, ולכן יש להורסו.[34]
ב-8 באוקטובר 2022 קרס הגשר חלקית עקב פיצוץ. לטענת רוסיה, משאית ממולכדת התפוצצה על הגשר. הפיצוץ הביא להתלקחותם של שבעה מכלי נפט שנישאו על-ידי רכבת.[35] בתיעוד מהזירה נראה היה כי הכביש ששימש לתנועת מכוניות על הגשר קרס לתוך המים, בעוד קרונות ברכבת משא עלו באש. בנוסף, דווח כי שלושה בני אדם נהרגו עקב הפיצוץ.[36] בעקבות הפיצוץ הופעלה מעבורת בין רוסיה היבשתית לחצי האי קרים, ואילו חברת רכבות קרים הודיעה כי תנועת הרכבות הושעתה.
מאוחר יותר באותו היום, משרד התחבורה הרוסי הודיע על התחדשות התנועה בגשר המחבר את רוסיה לחצי האי קרים, בנתיבים שלא נפגעו מהפיצוץ שאירע בו.[37]
- ערך מורחב – הפיצוץ בגשר קרים (2023)
בשעות הבוקר המוקדמות של 17 ביולי 2023 הגשר הותקף בשנית על ידי שני כלי שיט בלתי מאוישים, התקיפה הביאה להשבתת התנועה ושירותי הרכבות בגשר. שני בני אדם נהרגו ואחד נפצע. על פי דיווחים ברשתות החברתיות, הגשר נפגע משני כשב"מים.
גלריה
עריכה-
-
תאורת לילה של קשתות גשר קרים -
פוטין בחנוכת הגשר
-
נסיעתו של ולדימיר פוטין ברכבת הדיזל דרך גשר הרכבת
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של גשר קרים
ניל מקפארקואר ואיוואן נצ'פורנקו, הגשר החדש בין חצי האי קרים לרוסיה יישא משקל סמלי רב יותר מאשר כלי רכב, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2017- דוד טברסקי, לבוש בג'ינס ונוהג על משאית: פוטין חנך גשר חדש מרוסיה לקרים, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 17 במאי 2018
- עימות רוסיה-אוקראינה: הגשר שהוביל לקרב בלב ים
הערות שוליים
עריכה- ^ Путин за рулём КамАЗа проехал по Крымскому мосту
- ^ ניל מקפארקואר ואיוואן נצ'פורנקו, הגשר החדש בין חצי האי קרים לרוסיה יישא משקל סמלי רב יותר מאשר כלי רכב, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2017
- ^ Гипростроймост. "Транспортный переход через Керченский пролив".
- ^ Анастасия Степанова (2015-05-21). "Керченский мост притянет деньги". dg-yug.ru. אורכב מ-המקור ב-2015-07-22. נבדק ב-2018-05-20.
- ^ Bridge connects annexed Crimea to Russia — and Putin to a dream dating back to the last Tsar
- ^ Мост из Кубани в Крым получил название
- ^ צפו: פוטין חוצה במשאית את הגשר הכי ארוך באירופה, באתר TheMarker, 16 במאי 2018
- ^ 1 2 סמל הסיפוח: פוטין חנך גשר שמחבר בין רוסיה לקרים, באתר וואלה, 15 במאי 2018
- ^ Строители сдали автодорожную часть Крымского моста
- ^ Постановление Правительства Российской Федерации от 28.04.2015 г. № 412 «О внесении изменений в некоторые акты Правительства Российской Федерации»
- ^ Вера Данилина (2015-05-05). "Керченский мост станет частью трассы М-25". За рулём. נבדק ב-2015-05-13.
- ^ "В Крыму началось строительство федеральной трассы «Таврида»". РИА Новости (ברוסית). 2017-05-12. נבדק ב-2017-08-02.
- ^ 1 2 היום הסתיים האפוס של הקמת גשר קרים
- ^ Кабмин рассматривает возможность соединения Украины с Россией (ברוסית)
- ^ Между Керчью и Россией построят мост (ברוסית)
- ^ Россия и Украина договорились строить мост через Керченский пролив (ברוסית)
- ^ Медведев и Янукович договорились о строительстве моста через Керченский пролив (ברוסית)
- ^ КАБІНЕТ МІНІСТРІВ УКРАЇНИ ПОСТАНОВА (באוקראינית)
- ^ "Ukraine: Speaker Oleksandr Turchynov named interim president". BBC News (באנגלית בריטית). 2014-02-23. נבדק ב-2022-09-28.
- ^ Ukrainians protest against Russian language law, the Guardian, 2012-07-04 (באנגלית)
- ^ На Украине отменили закон о региональном статусе русского языка, Lenta.RU (ברוסית)
- ^ На Украине протестуют против начатой новыми властями борьбы с русским языком, NEWSru.com, 2014-02-26 (ברוסית)
- ^ "Putin reveals secrets of Russia's Crimea takeover plot". BBC News (באנגלית בריטית). 2015-03-09. נבדק ב-2022-09-28.
- ^ הפרלמנט הרוסי אישר שימוש בכוח צבאי באוקראינה, באתר וואלה, 1 במרץ 2014
- ^ יוסי אלי, נטשה מוזגוביה,, "רוסיה השלימה ההשתלטות על חצי האי קרים"; קרי בדרך, באתר וואלה, 3 במרץ 2014
- ^ Верховный Совет Автономной Республики Крым, web.archive.org, 2014-03-12
- ^ גלי צה"ל : תושבי חצי האי קרים מתנתקים מאוקראינה, ובקייב מגייס, באתר glz.co.il
- ^ Israel Broadcasting Authority, רוסיה: מכבדים את תוצאות משאל העם במזרח אוקראינה, באתר www.iba.org.il
- ^ Стройка тысячелетия, за которой вы не могли не следить, טאס"ס
- ^ Стройка тысячелетия, за которой вы не могли не следить, טאס"ס
- ^ Ротенберг пообещал, что Крымский мост простоит не меньше века
- ^ Редакция tvzvezda.ru, 200 бомб найдено в районе строительства моста через Керченский пролив, Телеканал «Звезда», 2015-07-01 (ברוסית)
- ^ Минтранс: строительство железнодорожной части Крымского моста идет по графику, tass.ru
- ^ Ucraina ameninţă că va distruge Podul Crimeii (ברומנית)
- ^ ynet והסוכנויות, הגשר בין קרים לרוסיה קרס חלקית: "משאית תופת התפוצצה", באתר ynet, 8 באוקטובר 2022
- ^ שני בירנבוים אסף רוזנצוייג, פיצוץ מסתורי בקרים: הגשר שמחבר את חצי האי לרוסיה קרס חלקית, באתר מאקו, 8 באוקטובר 2022
- ^ אי-פי, רויטרס, רוסיה: התנועה בגשר בחצי האי קרים שנפגע מפיצוץ חודשה באופן מוגבל, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2022