פטיש

כלי עבודה
(הופנה מהדף מקבת)

פַּטִּישׁ (נקרא גם קוּרְנָס) הוא כלי עבודה המשתמשים בו כדי להכות חפץ מוצק (כגון מסמר או נעץ) לתוך חומר אחר (לרוב קיר מעץ או מאבן) או לעיוות/שבירת צורתו של גוף מוצק. הפטיש בנוי מידית באורך משתנה (העשויה בדרך כלל מעץ) שבראשה ראש כבד ממתכת (בדרך כלל ברזל). המשתמש בפטיש אוחז בידית בקצה אחד ומכה בקצהו השני הכבד.

פטיש ביתי עם מעקר

הפטישים באים בגדלים שונים, החל מפטיש קטן השוקל גרמים אחדים המיועד לעבודה עדינה, עד פטישים גדולים וכבדים השוקלים מאות ק"ג. לבעלי מלאכה ועיסוקים שונים פטישים מיוחדים: החל בפטיש קצר, אך כבד עבור הנפח, וכלה בפטיש דו-ידני גדול (קורנס) המיועד לפורר אבנים ולנעוץ יתדות באדמה טרשית.

הפטיש הוא אחד מהכלים הקדומים ביותר שהמציא האדם. עוד בתקופה הפרה-היסטורית השתמש האדם הקדמון באבנים על מנת לרסק דברים ומזון, ומאוחר יותר אף חיבר את האבנים לראש מקל. ההתפתחות הגדולה בעיצוב הפטיש באה עם גילוי המתכות, ובייחוד הברזל.

היסטוריה עריכה

הפטישים הראשונים על פי עדויות כיום, הומצאו לפני כ-3.3 מיליון שנים בתקופה הפרה-היסטורית באזור אגם טורקאנה שבקניה, אם כי הם נראו אחרת. לרוב היו עשוים מסלעים או שלדים בראשם, אשר מחוברים לעור או גיד של בעל חיים, ושימשו לפירוק סלעים ואבנים על מנת לעצבם או לקחת את מה שבתוכם.[1]

בהמשך, ב-30,000 לפנה"ס, במהלך התקופה הפלאוליתית, החלו לחבר את הפטישים למעין ידית, מה שהפחית את כמות הנזקים והחבלות אשר נגרמו מטעויות בשימוש בפטיש, ומאז הפטישים הפכו לנורמה. הם שימשו לאכילה, בנייה והגנה עצמית.[2]

סוגי פטישים עריכה

 
פסל פטיש שופטים, מול בית המשפט בפתח תקווה
  • פטיש נגרים - הראש כולל בצד אחד משטח שטוח ובצד השני מעין מזלג דו-ראשי שמיועד לעקור מסמרים.
  • פטיש מסגור - דומה לפטיש הנגרים, אך גדול יותר.
  • קורנס (Sledgehammer) - פטיש דו-ידני בעל מוט הנפה ארוך וראש גדול וכבד (בדרך כלל בין 3 ל-5 ק"ג). פטיש זה משמש בעיקר לבנייה, כרייה ועבודות ציבוריות. מטרתו העיקרית היא ליישר או לעוות גופים ולשבור מכשולים קטנים (סלעים קטנים, מקלות, דלתות, קירות וכו).
  • מקבת (Mallet) - פטיש קצר עם ראש כבד ורחב. מטרתו לתת מכות חזקות, לשטח ולרסק חפצים קטנים.
  • פטיש נפחים כדורי - פטיש בעל ראש שקצותיו כיפתיים-כדוריים. הוא משמש בעיקר בנפחות ועיבוד מתכת.
  • פטיש יושב ראש - פטיש "מקבת" קטן וטקסי המשמש שופטים כדי לנהל משפט בבית המשפט. בדרך כלל, כל ישיבה נפתחת עם דפיקת הפטיש על השולחן.
  • פטיש קרב (לעיתים מכונה גם הוא מקבת) - נשק מוט שבקצהו ראש פטיש. ראשי הפטיש באים במגוון תצורות כאשר הפופולריות ביותר היא מכוש מקדימה ומקור מאחורה, כאשר לעיתים נוסף גם חוד חנית בחלקו העליון של המוט (מעל ראש הקרב).
  • פטיש שניצלים - פטיש שטוח, עשוי עץ, פלסטיק קשיח או אלומיניום, המשמש לשיטוח בשר.
  • פטיש ללא רתע - פטיש שליבתו אינה קשיחה (בדרך כלל כדוריות מתכת\עופרת או חול), הליבה הלא קשיחה מונעת את רתע הפשיט לאחר מתן מכה, ניתן למצוא אותו בכל תצורות הראשים שהוזכרו בשורות הקודמות.

פטיש בסמלים ובתרבות עריכה

הפטיש נהפך לסמל לעוצמה, כוח וחוסן. במיתולוגיה הנורדית הפטיש היה נשקו של האל ת'ור. דימוי העוצמה של הפטיש שימש את הסופרים ניבן ופורנל בשם שנתנו לספרם, "פטיש השטן". גם יהודה המכבי קשור לדימוי הפטיש כסמל של עוצמה. יש שנהגו לכתוב את שמו כ"יהודה המקבי" מלשון מקבת היא פטיש גדול וכבד.

 
פטיש ומגל

הפטיש, בגלל היותו כלי עבודה חשוב הן עבור הנפח והן עבור הבנאי, נהפך לסמל לעבודה וחריצות. בתקופת המהפכה התעשייתית נהפך הפטיש לסמל הפרולטריון ומעמד הפועלים. הקומוניסטים בברית המועצות קבעו פטיש בסמל הפטיש והמגל המסמל את הקומוניזם הסובייטי. מפלגות סוציאליסטיות וקומוניסטיות ברחבי העולם (כולל בישראל) אימצו את הסמל הזה והחלו לנטוש אותו רק בעקבות חשיפת הזוועות של סטלין ב-1956 והתפרקות ברית המועצות ב-1991.

מועדון הכדורגל האנגלי וסטהאם יונייטד ידוע בכינויו "הפטישים".

בסלנג העברי המילה "פטיש" משמשת ככינוי מחמיא לגבר, במובן של "גבר מגניב", "גברי" ו"חברה'מן". כינויים דומים: "פטיש אוויר", "כלי", "שאקל".

גלריית תמונות של פטישים עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Langs_A, The history of the hammer from its prehistoric beginnings. – Tool Blogger UK, ‏2017-06-30 (באנגלית אמריקאית)
  2. ^ Langs_A, The history of the hammer from its prehistoric beginnings. – Tool Blogger UK, ‏2017-06-30 (באנגלית אמריקאית)