פתיחת התפריט הראשי
תמונת המותג "מקס ברנר" - ציור דיוקן של עודד ברנר במשיכת קולמוס אחת על ידי המאיירת מירה פרידמן, מלווה בחתימה בראשי התיבות MB. מתחת לציור נכתב:
"שוקולד של האיש הקירח מקס ברנר"
שוקולד בר של מקס ברנר, סניף הרצליה
סניף מקס ברנר בפרמטה, ניו סאות' ויילס, אוסטרליה

מקס ברנר הוא מותג של מוצרי שוקולד חלביים יוקרתיים בבעלות שטראוס עלית. המפעלים המייצרים את מוצרי החברה ממוקמים בנצרת עילית ובבית שמש. משרדי ומחסני החברה ממוקמים בפתח תקווה. מנכ"ל החברה הוא סאם בורג'ס.

כדי לשמור על תדמית יוקרתית נמכרים מוצרי החברה, הארוזים בעיצוב רטרו, רק בחנויות גורמה, ביקבים, בבתי מלון, בחנויות של מקס ברנר, במסעדות של מקס ברנר הקרויות שוקולד-בּר (Chocolate bar, בעברית 'דוכן שוקולד' אך גם חטיף שוקולד), וכדומה. שוקולד-בּרים של מקס ברנר ממוקמים באוסטרליה, בארצות הברית, בסינגפור, בפיליפינים ובישראל. בתי עסק נוספים של החברה פזורים אף במדינות רבות יותר.

תוכן עניינים

היסטוריהעריכה

החברה נוסדה בישראל בשנת 1996 והציבה לה למטרה ליצור תרבות שוקולד חדשה. תחילתה בחנות שוקולד קטנה ברעננה שהוקמה על ידי שני שותפים: מקס פיכטמן, אופה מדנמרק, ועודד ברנר. החנות זכתה להצלחה רבה ועד מהרה התרחבה ופתחה סניפים נוספים בארץ, ביניהם בפינת הרחובות דיזנגוף ונורדאו בתל אביב. רוב המתכונים של מקס ברנר מבוססים על מתכונים של הקונדיטור הפריזאי מישל שודה אצלו עבד עודד ברנר כשוליה.

בעקבות קשיים כלכליים, נמכרה החברה בחלקה לבועז שנפלד, יזם צעיר בעל ממון. בשלב זה עזב מקס פיכטמן את החברה אך שם החברה נותר כשהיה. כדי לרענן את תדמית החברה ולמתג אותה מחדש פנה עודד ברנר לחברת G-FACTOR בבעלות אבי גנור ויונתן פקטור, אשר מיתגו ועיצבו מחדש את מקס ברנר.

בתערוכה בסן פרנסיסקו הציגו ברנר ושנפלד רעיונות חדשים של תרבות השוקולד שלהם והתקבלו בהתלהבות רבה על ידי חברות מסחריות גדולות כגון הרודס ודין אנד דה-לוקה. בן־לילה נפתח שוק גדול מאוד בפני החברה הקטנה וזו לא הצליחה להתמודד עם גודל הביקוש. על רקע המשבר נתגלע סכסוך בין ברנר לשנפלד שבעקבותיו עזב שנפלד את החברה. עודד ברנר החל לחפש קונה חדש לשיקום החברה. בשנת 2001 החל שיתוף הפעולה עם "עלית" (כיום שטראוס גרופ) שרכשה חלק מהמותג והשאירה בידי ברנר את הידע והאחריות על קו המוצרים[1]. בהמשך בעקבות ניסיונו של ברנר להקים בני יורק רשת בתי קפה מתחרה, פנתה שטראוס לבית משפט בניו יורק בטענה שהפר הסכם עימם. בפשרה בין הצדדים, נאסר על ברנר לעסוק בנושא שוקולד במשך חמש שנים.[2]

ביוני 2016 אירע במסעדה במתחם שרונה פיגוע ירי קשה, בו נרצחו ארבעה ונפצעו עשרות.

במאי 2017 שטראוס מכרה את מקס ברנר לזכיינים דודו וקנין ויניב שטנגר תמורת 18 מיליון שקל. העסקה כוללת את מכירת המותג, 3 מסעדות בארצות הברית ואת הסכמי הזכיינות הבינלאומיים[3].

מוצרים מקורייםעריכה

בקו המוצרים של מקס ברנר קיימים מספר רעיונות מקוריים המשלבים מאכלים ומשקאות מתרבויות שונות. כך לדוגמה מגישים שם משקה שוקולד קטן (שוֹט) מרוכז ועשיר המוגש בכוס שמזכירה בצורתה כוס לשתיית המשקה הדרום-אמריקאי מאטה. בתחתית הכוס ישנו חלל לנר המחמם את המשקה. בדומה למאטה, משמשת קשית-כפית מתכת לשתייה וערבוב המשקה. שם המשקה הוא "סאקאו" (suckao) - הלחם של suck ("מציצה" באנגלית) משום שמוצצים את המשקה עם קשית ו־kakao ("קקאו").

עוד מוצרים ייחודיים הם "צ'יקאו" (chicao): לוחיות שוקולד דקיקות משובצות בשברי פולי קקאו, על שם אזור בוונצואלה בו מגדלים קקאו איכותי; "כוס חיבוק" (hug mug) - ספל למשקאות חמים ללא ידית אשר צורתה מחייבת את השותה לחפון את הספל בשתי כפות ידיו כמגיש מנחה ולקרב את שתי כפות ידיו לפניו בזמן השתייה; ופיצת שוקולד - בצק דק מרוח בשוקולד חלב ולבן מומס, עם תוספות לבחירה, כמו: מרשמלו צלוי, בננות טריות, נוגט ועוד.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא מקס ברנר בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ עדי דברת-מזריץ, אחרי 15 שנה: עודד ברנר עוזב את "מקס ברנר", באתר TheMarker‏, 9 בדצמבר 2011
  2. ^ גבי בר-חיים, "שוקולד מריר" מוסף "7 לילות", ידיעות אחרונות, 3 ביוני 2016, עמ' 6
  3. ^ עדי דברת-מזריץ, שטראוס מוכרת את מקס ברנר לזכיינים תמורת 18 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 24 במאי 2017