מקצוע חופשי

מקצוע חופשי (מקור המונח הוא מצרפתית: Profession libérale) הוא מקצוע המתנהל על בסיס הכשרה ייעודית, על בסיס אישי, באחריותו האישית של בעל המקצוע, באופן עצמאי ומקצועי, המחויב לפעול לרוב לפי האינטרס הציבורי. בעיקר שירותים מקצועיים (משפטיים, פיננסים וכדומה), טכניים או טיפוליים במסגרת מוסדרת או בלתי מוסדרת.

בעלי מקצועות חופשיים פועלים לרוב כעצמאיים, פרילנסרים, כחלק משותפות או נרשמים כחברה בע"מ[1]. הם גובים שכר טרחה או עמלה עבור שירותיהם[2]. הם חופשיים לקבוע את שעות העבודה ומשך יום או שבוע העבודה, בניגוד לעובד שכיר המחויב לשעות עבודה קבועות שהמעסיק קובע. הם חייבים לקיים הנהלת חשבונות של הכנסותיהם, וזכאים להטבות מס במקרים מסוימים[3].

מקור הביטוי "מקצוע חופשי" מהמונח "אמן חופשי" (artisan libérale), שהתייחס לאנשים שהיו "חופשיים", כלומר, לרוב לבני המעמד הגבוה (או בני חסות שלהם), שיכולים היו להקדיש את זמנם ללימודים גבוהים ולא לאלה שנאלצו לדאוג לפרנסתם בעבודת כפיים מפרכת[4].

מקצוע חופשי מוסדרעריכה

מקצוע חופשי מוסדר הוא מקצוע בו עוסקים אנשים שקיבלו דיפלומה (בדרך כלל בעלי השכלה גבוהה) המוכרת במקצועם, המחויבים לקוד אתי, ונתונים לשליטת גופים מקצועיים[5].

בין המקצועות החופשיים המוסדרים נמנים:

חלק ממקצועות אלו נכנסים למסגרת של מקצועות חופשיים מוסדרים אך עשויים להיכנס גם למסגרת של מקצועות שאינם מוסדרים. הכל תלוי בפרמטרים שבהם בעל המקצוע מתכנן לבצע את פעילותו (עבור מי, עם מי, באילו מקומות ובאילו תנאים).

יצוין כי ניתן לעסוק בכל המקצועות הללו גם במסגרת העסקה בשכר. במקרה זה, איש המקצוע השכיר אינו עוסק ב"מקצוע חופשי" (לדוגמה: רופא המועסק במשרה מלאה, מהנדס או עורך דין שכיר של משרד גדול, רוקח העובד כשכיר, אחות בית חולים וכו').

"הוראות מס הכנסה, תשל״ג–1973" כוללת הגדרה כללית של ”בעל מקצוע חופשי“ לצורך ניהול פנקסי חשבונות:” נישום העוסק במקצוע של אגרונום, אדריכל, הנדסאי, חוקר פרטי, טוען רבני, טכנאי, טכנאי שיניים, יועץ לארגון, יועץ לניהול, יועץ מדעי, יועץ מס, כלכלן, מהנדס, מודד, מנהל חשבונות, מתורגמן, עורך דין, עורך פטנטים, רואה חשבון, שמאי וכן בעל מעבדה כימית או רפואית“[8].

מקצוע חופשי שאינו מוסדרעריכה

המקצועות החופשיים הבלתי מוסדרים הם כאלו שאינם נתונים לשליטה או פיקוח של ארגון מקצועי ספציפי. עם זאת, מקצועות חופשיים רבים שאינם מוסדרים מכבדים אתיקה מקצועית של המגזר הספציפי שלהם, מתוך כבוד למקצוע, לציבור או הלקוחות (לדוגמה עיתונאי פרילנסר או עיתונאי עצמאי)[9]. אין רשימה רשמית של מה שמכונה מקצועות חופשיים "בלתי מוסדרים", בניגוד למקצועות חופשיים מוסדרים. מספר המקצועות החופשיים ממשיך לגדול, במיוחד עם התפתחות ה-gig economy ("כלכלת החלטורה" או "כלכלת השיתוף") בעשור השני של המאה ה-21[10]. בין המקצועות החופשיים שאינם מוסדרים, נמנים לדוגמה: מעצבי אתרים, גרפיקאים, שיווק דיגיטלי, עורכי וידאו, מתרגמים ועוד.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ זהבה דברת, ‏עצמאי או חברה בע"מ?, באתר גלובס, 7 בפברואר 2001
  2. ^ רמי אברמוב, לגלות אחריות, באתר TheMarker‏, 30 באוגוסט 2007
  3. ^ בן-ציון ציטרין, קפוטא מתנגד למתן הטבת מס לבעלי מקצועות חופשיים הלומדים לתואר נוסף, באתר הארץ, 9 ביוני 2003
    ד"ר אמנון רפאל ושלומי לזר, להכיר בהוצאות לרכישת מקצוע | דעה, באתר TheMarker‏, 14 בנובמבר 2012
  4. ^ דוד אבולעפיה, ‏מצוקת המקצועות ה"חופשיים", באתר גלובס, 5 בינואר 2005
  5. ^ טלי חרותי-סובר, לוכד נחשים, דייג ודוגם מים: 142 מקצועות בישראל דורשים הוצאת רישיון מהמדינה, באתר TheMarker‏, 14 בפברואר 2019
  6. ^ עו"ד אהרן אברמוביץ', עו"ד דוידה לחמן-מסר, המוסד לראיית חשבון - הדרך השלישית, באתר הארץ, 21 באוגוסט 2005
  7. ^ שפרה שורץ, יואל דונחין, מאבק הרופאים במבט היסטורי, באתר הארץ, 10 באפריל 2011
  8. ^ הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), תשל״ג–1973
  9. ^ שוקי טאוסיג, מהי עיתונות עצמאית, באתר העין השביעית, 6 בפברואר 2019
  10. ^ נירית כהן, ‏מה ההבדל בין יזם, עצמאי לפרילאנסר: השפה המבלבלת של עולם העבודה החדש, באתר גלובס, 8 בנובמבר 2018
    רותי לוי, דפוק וזרוק: הצד האפל של כלכלת השיתוף, באתר TheMarker‏, 12 בדצמבר 2017