מרגיט שלכטה
מרגיט שלכטה (בהונגרית: Slachta Margit; 1884, קושיצה – 1974, באפלו) הייתה ראש מסדר קתולי, פוליטיקאית קתולית, האישה הראשונה שנבחרה לפרלמנט ההונגרי, וחסידת אומות העולם מהונגריה.
 | |
| לידה |
18 בספטמבר 1884 קושיצה, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
6 בינואר 1974 (בגיל 89) באפלו, ארצות הברית |
| מדינה |
הונגריה |
| מקצוע |
נזירה, פעילה חברתית, עורכת, מורה, פוליטיקאית |
| מידע חסידת אומות העולם | |
| פרסים והוקרה |
חסידת אומות העולם (18 בפברואר 1969) |
| קישורים חיצוניים | |
| יד ושם | מרגיט שלכטה |
  | |
קורות חיים עריכה
שורשיה של שלכטה במשפחת אצולה. אביה היה בן למשפחת אצולה פולנית (אנ') ומנהל בנק בקושיצה, והיא הייתה השנייה משש אחיות. בשנת 1908 הגיע הבנק שניהל אביה לחדלות פרעון והוא היגר עם שלוש הבנות הצעירות לארצות הברית. שלכטה למדה בסמינר למורים ולאחר מכן - בסמינר של המיסיון הקתולי בקלוצ'ה (אנ'). שם התמחתה בהוראת צרפתית, גרמנית והיסטוריה. לאחר מכן פנתה מהוראה לעבודה סוציאלית בקרב בני נוער ואסירים, פרסמה מאמרים בכתבי עת שונים, בעיקר בנושאי מעמד האישה והדת הקתולית, ופעלה למען מתן זכות בחירה לנשים.
אחרי מלחמת העולם הראשונה החלה הקריירה הפוליטית שלה. היא החלה להנהיג את "ליגת הנשים הנוצריות", ארגון הנשים של המפלגה הנוצרית-דמוקרטית בהונגריה. בבחירות הביניים שהתקיימו בשנת 1920 בהונגריה זכתה מפלגתה לרוב, והיא הפכה לאישה הראשונה בפרלמנט ההונגרי. בפעולתה הפרלמנטרית התמקדה בנושאים חברתיים ובזכויות האישה.
לאחר שמפלגתה לא אפשרה לה להתמודד בשנית על מושב בפרלמנט, עברה שלכטה לפעילות דתית. היא ביקרה בארצות הברית ובקנדה במסגרת שליחות הוראה. עם שובה להונגריה המשיכה בפעילות סוציאלית ובמאבק על זכויות האישה. במסגרת מאבק זה הייתה פעילה בהפקה ובפרסום של כתבי עת בנושאים אלה. בשנות השלושים ייסדה את "מפלגת רוח הקודש". בין היתר פעלה נגד הנטיות האנטישמיות והפשיסטיות שרווחו בחברה ההונגרית.
בתקופת מלחמת העולם השנייה עריכה
שלכטה התנגדה לחקיקה האנטי יהודית בהונגריה, היא העמידה את מסדרה לשירותם של יהודים נרדפים. בשנת 1941 יצאה נגד גירושים של יהודים שהיו אזרחים זרים לפולין, גירוש שהוביל לטבח בקמניץ-פודולסקי. בשנת 1943 הסתיר מסדרה הקתולי בקושיצה את מרים גרוס, יהודייה שברחה מסלובקיה עם בנה. עם פלישת הגרמנים להונגריה במרץ 1944 המשיך המסדר להסתיר יהודים, למרות שנערכו בו חיפושים על ידי הגסטפו. שלושה יהודים שנעצרו במרתף הבניין נורו למוות במקום. גרוס קיבלה מסמכי זהות מזויפים וכן עבודה בבית אחר של המסדר, בבודפשט, ושם שהתה, בחסות זהותה הבדויה. כשגברה הסכנה ליהודי העיר, הוברחה גרוס עם בנה שוב לקושיצה, על ידי נזירות המסדר.
בתקופת שלטונה של מפלגת צלב החץ בהונגריה, מאוקטובר 1944 ואילך, שהו בבית המסדר נשים יהודיות וכן ילדים יהודים, במסתור. הם עבדו בעבודות, הולבשו במדי המסדר האפורים וקיבלו מסמכי זהות מזויפים, לפיהם הייתה זהותם "ארית", כדי לא למשוך את תשומת לבם של אנשי "צלב החץ". בדצמבר פלשו אנשי צלב החץ לבית עקב הלשנה, לקחו חלק מהמסתתרות, שמסמכיהן עוררו חשד, וירו בהן על שפת הדנובה, עם אחת ממסתירותיהן, שרה שלקהאזי, שלימים הוכרה אף היא בתור חסידת אומות העולם.
לאחר המלחמה עריכה
לאחר המלחמה ביקשה שלכטה להתמודד על מקום בפרלמנט ההונגרי במסגרת מפלגת נשים נוצריות. היא נבחרה לפרלמנט, אך עקב עמדותיה האנטי-קומוניסטיות נודתה ונרדפה.
נאומה האחרון בפרלמנט ההונגרי היה נגד ההלאמה של בתי ספר דתיים בהונגריה. בסופו נותרה יושבת בהפגנתיות כאשר הושר ההמנון ההונגרי. ראשי הפרלמנט הרחיקוה מהשתתפות בישיבות הפרלמנט למשך שנה. היא לא השתתפה שוב בבחירות, עברה למנזר דומיניקני וביוני 1949 נאלצה להגר מהונגריה. היא עבדה בגלות פוליטית בתחנת רדיו אירופה החופשית בארצות הברית תחת שם בדוי. לאחר ניסיון כושל לשוב להונגריה, שבה לארצות הברית והמשיכה לפעול שם, הפעם תחת שמה האמיתי.
הכרה עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- פעילותה של שלכטה להצלת יהודים, באתר יד ושם (באנגלית)