מרדכי טברסקי (רחמסטריווקה)

שבר מהמצבה המקורית, מוצב בפינת אוהל רחמסטריווקה

רבי מרדכי טברסקי (ר' מאטאלע, תר"י, 1850 - י"ז באייר תר"פ 1920) היה אחד מאדמו"רי רחמסטריווקא בדור השני לחסידות.

תולדותיועריכה

נולד כבן שני לרבי יוחנן טברסקי מרחמסטרייוקה ולחנה נכדת רבי זאב וולף מז'יטומיר. היה חתנו של ר' חנינא ליפא שפירא מז'יטומיר בנו של רבי שמואל אבא מסלאוויטא, להם נולדו שני בנים. נישא בשנית לציזע בתו של דודו רבי דוד טברסקי מטולנא. עוד בחיי אביו התקבצו סביבו חסידים. התפרסם כפיקח וחסידיו הסוחרים היו מתייעצים איתו בעסקיהם.

בשנת תרס"ו (1906) עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, וסביבו התקבצו חסידים רבים מירושלים, בהם ר' חיים הערש אייזנבאך מבתי ראנד. כונה בפי אנשי ירושלים בשם החיבה 'רבי מוטל'ה'. כדרכה של חסידות צ'רנוביל, נהג לאכול בצמצום.

בתקופת מלחמת העולם הראשונה סירב לברוח, וויתר על אזרחותו הרוסית לשם קבלת נתינות עותמאנית, על מנת להישאר בארץ.

בהוראת אביו עסק כל יום אחר התפלה בחריטה וגילוף בכסף ונחושת, עץ וציור, חלק מציוריו על עץ נשתמרו. לאחר כיבוש ירושלים בידי הגנרל אלנבי הכין ציור נאה כמתנה לגנרל. היה גם בעל ידע בחשמלאות.

נפצע בט"ז בניסן, במאורעות תר"פ, בדרכו חזרה מהכותל המערבי יחד עם שניים מחסידיו. חסידיו גוננו עליו וקיבלו את רוב המכות, אך למעשה הם החלימו מפצעיהם והוא נפטר מפצעיו כעבור חודש, יז אייר תר"פ. בהלוויתו השתתפו 5,000 איש והספידוהו הרב קוק, הרב יצחק ירוחם דיסקין והרב יוסף חיים זוננפלד. הוא חפץ להיקבר באוהל כמנהג צ'רנוביל, וביקש שיהפכו את חדר הטהרה בהר הזיתים, לאוהל.

את מקומו בירושלים מילא אחיו רבי מנחם נחום. שני בניו היו רבי משה שכיהן באדמו"רות באודסה ורבי פנחס טברסקי מאוסטילה שכיהן באוסטילה ובפשמישל.

 
המצבה על קברו

קישורים חיצונייםעריכה