זאב וולף מז'יטומיר

רבי זאב וולף מז'יטומיר (מכונה על שם ספרו: ה"אור המאיר", נפטר י"ד באדר תקנ"ח, 1798[1]) היה מצדיקי תנועת החסידות בדור השלישי, ומגדולי תלמידי המגיד ממזריטש. עסק בתחילה במסחר ביין ואחר כך שימש כמגיד מישרים והפיץ את תורת החסידות בז'יטומיר.

זאב וולף מז'יטומיר
שער ספרו, "אור המאיר"
שער ספרו, "אור המאיר"
תקופת הפעילות ?–1800 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1800 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

מעט ידוע על תולדותיו. שם אמו היה יהודית. היה מצאצאי רבי שאול וואהל. היה נשוי לעטיא אסתר. היה תלמידו של המגיד ממזריטש, ובספרו הוא מתאר את אופן אמירת התורה על ידי רבו[2]. כמו כן היה מקורב לרבי פנחס מקוריץ ועוד מצדיקי החסידות. מלבד תפקידו כמגיד מישרים בז'יטומיר, הוא פתח בעיר בית מדרש חסידי[3]. התאלמן ונישא בשנית לטויבא בת רבי צבי הירש מרגליות רבה של מזריץ', אלמנת רבי יצחק אייזיק כץ ה"ברית כהונת עולם". להם נולדו שלושה בנים. בסוף ימיו התגורר באיווניץ הסמוכה לז'יטומיר ובה נפטר ונקבר.

דבריו נדפסו בספרו "אור המאיר" (נדפס לראשונה בקוריץ, תקנ"ח, 1798). הספר נכתב על ידי תלמידו – רבי אליעזר מז'יטומיר. ספרו זה קיבל את הסכמותיהם של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, ואחרים. לעומתם האדמו"ר מקמארנא[4] מציין ע"פ עדות מורו וחמיו הרב אברהם מרדכי מפינטשוב כי הספר נכתב על ידי שוחט שכשהביא הספר לפניו, השיב הרב מז'יטומיר שלא כיוון יפה אפילו לדבר אחד.

בדרשותיו שבספרו הטיף לחיי פשטות וגינה את רדיפת המותרות. הוא מבטל את הבלי העולם הזה, נכסיו, ערכיו, יצריו, מכאוביו וייסוריו. בהקשר זה הוא לא חסך ביקורתו מהתנהגות האדמו"רים בדורו[5]. מעבר לכך הוא מקיף בספרו רבות מן השאלות המרכזיות שעמדו בעולמה של החסידות[6].

צאצאיו עריכה

  • רבי ישראל דוב בער, חתנו של רבי חיים מקרסנה, ממלא מקום אביו בז'יטומיר.
  • רבי מנחם מנדל מברדיצ'ב
  • רבי צבי הירש
  • רבי יוסף, חתנו של רבי צבי מנחם אוירבך מאניפולי.
  • רבי דוד
  • רבי יחיאל מיכל
  • רבי פנחס מקולק, היה חתנו של רבי צבי אריה מאליק. חתניו של רבי פנחס היו רבי יוחנן מרחמסטריווקא, רבי יחיאל מיכל מסקאליט ורבי אהרן מלעכוויטש.

לקריאה נוספת עריכה

  • מבוא ותולדות המחבר, אור המאיר מכון אבן ישראל תשנ"ה.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא זאב וולף מז'יטומיר בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ במבוא ל"אור מאיר" תשנ"ה, כתוב שנפטר בה' בסיוון תקנ"ז, 1797. באנציקלופדיה העברית בערכו, כרך ט"ז, עמ' 569 כתוב שנפטר בתק"ס (1800)
  2. ^ אור המאיר פרשת צו
  3. ^ הסכמת רבי לוי יצחק מברדיצ'ב לספרו.
  4. ^ בספרו נתיב מצוותיך (נתיב התורה שביל א,לב)
  5. ^ ראו אנציקלופדיה העברית בערכו, כרך ט"ז, עמ' 569
  6. ^ סילבוס הקורס עיונים ב"אור המאיר" לר' זאב וולף מז'יטומיר ד"ר יורם יעקובסון