נח מלעכוויטש

רבי נח יפה מלעכוויטש (כונה: דער זון, ביידיש: הבן[1]; ה'תקל"הח' בתשרי ה'תקצ"ג) היה אדמו"ר חסידי, השני בשושלת לעכוויטש, ונשיא קופת מעות ארץ הקודש מטעם כולל רייסין.

אדמו"ר מלעכוויטש
רבי נח מלעכוויטש
לידה תקל"ה
לעכוויטש
פטירה ח' בתשרי ה'תקצ"ג (בגיל 57 בערך)
לעכוויטש
רבותיו אביו רבי מרדכי מלעכוויטש, רבי ברוך ממז'יבוז'
אדמו"ר לעכוויטש ה־שני
י"ג בשבט ה'תק"ע–ח' בתשרי ה'תקצ"ג
רבי מרדכי מלעכוויטש (השני) ←
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

נולד בשנת תקל"ה לרבי מרדכי מלעכוויטש. היה תלמידם של אביו ושל רבי ברוך ממז'יבוז'. מנעוריו הסתיר את הנהגותיו עד שהחל לכהן באדמו"רות[דרושה הבהרה].

אחרי פטירת אביו בי"ג בשבט תק"ע נסע ביחד עם חברו רבי מיכל מלעכוויטש לשאול בעצת רבי ברוך ממז'יבוז' בעניין קביעת ממלא המקום לאב, והוא הורה להם "שרבי נח ינהיג ורבי מיכל יסייע"[2].

לא נהג לומר דברי תורה ברבים. בשל כך קרא עליו תלמידו רבי משה מקוברין את הפסוק (ספר תהילים, פרק י"ט, פסוקים ד'-ה') "אין אומר ואין דברים", ובכל זאת "בכל הארץ יצא קום"[3].

בתחילת אדמו"רותו ראו תלמידיו שאינו מתנהג בכמה דברים כאביו, וכאשר שאלוהו על כך ענה: "אני עושה ממש כאבי; אבי לא חיקה שום אדם, ואני גם לא מחקה שום אדם"[4].

כאביו שימש כנשיא קופת מעות ארץ הקודש מטעם כולל רייסין, ופעל רבות למען חסידי ארץ ישראל והזהיר מאוד את חסידיו לבל יעבור יום בלי נתינת מעות ארץ ישראל.

נפטר בלעכוויטש בח' בתשרי תקצ"ג. לאחר פטירתו החל אחיינו רבי שלמה חיים פרלוב מקוידנוב, בנו של אחיו רבי אהרן, לכהן כאדמו"ר, אך בתקופת חג השבועות פרש תלמידו רבי משה מקוברין עם רוב העדה והקימו את חסידות קוברין (ממנה השתלשלה גם חסידות סלונים). כמו כן חתנו רבי מרדכי מלוביצקי החל לכהן בלעכוויטש על מקומו.

רבי מרדכי טברסקי אמר עליו אחר פטירתו כי אינו יודע אם נפטר מרוב אהבת ה' או מרוב יראת ה'[5].

לקריאה נוספתעריכה

  • דוד הלחמי, חכמי ישראל, עמוד רנ"ד. תל אביב תשי"ח.

קישורים חיצונייםעריכה

אמרות ועובדות ממנו בספר "אור ישרים" באתר היברובוקס

הערות שולייםעריכה

  1. ^ בשל היותו בנו של מייסד החסידות רבי מרדכי מלעכוויטש.
  2. ^ רבי מיכל, שלא רצה להנהיג, אמר שהוא ידאג לצורכי החצר. רבי שלום נח ברזובסקי, תורת אבות, מכון "אמונה ודעת" סלונים, ירושלים תשס"ט, עמ' רצ
  3. ^ הרב משה חיים קליינמן, אור ישרים, מכון ברכת יוסף, אשדוד תשס"ט, עמ' נח
  4. ^ הרב משה חיים קליינמן, אור ישרים, מכון ברכת יוסף, אשדוד תשס"ט, עמ' סט
  5. ^ רבי שלום נח ברזובסקי, תורת אבות, מכון "אמונה ודעת" סלונים, ירושלים תשס"ט, עמ' רצא