מרדכי נסיהו

מחנך ישראלי

מרדכי נסיהו ("דוקשי") (25 בספטמבר 1929, ב' באלול תרפ"ט - 23 באפריל 1997, ט"ז בניסן תשנ"ז) היה מחבר ספרי עיון והוגה דעות, מהאידאולוגים של מפא"י ומפלגת העבודה בעשורים האחרונים של המאה העשרים, שימש כמנהל המכון להשכלה של מפא"י בבית ברל ולאחר מכן כעשרים וחמש שנים ראש מחלקת המחקר של בית ברל.

מרדכי נסיהו
Mordechai Nisayho.jpg
לידה 25 בספטמבר 1929
חיפה, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 באפריל 1997 (בגיל 67) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית העלמין ירקון עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 23 באפריל 1997 עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפלגת העבודה הישראלית עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג יהודית נסיהו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

נסיהו נולד וגדל בחיפה לצפורה (פייגה) ולנפתלי זוכמן. אמו, בת לאדמו"ר משושלת האדמו"רים מסקווירא וצאצא ל"המגיד מצ'רנוביל", נטשה את העולם החרדי והפכה לאתאיסטית, והייתה לה השפעה גדולה על עיצוב דרכו. למד בבית הספר הריאלי בחיפה. בנעוריו היה מעורב בפעילות קומוניסטית אך נטש אותה. שירת בענף היסטוריה של צה"ל (הביא לדפוס, יחד עם יהושע בן אריה, את הספר "תולדות מלחמת הקוממיות", שהוא הגרסה הרשמית של קורות מלחמת העצמאות[1]) ולמד באוניברסיטה העברית בירושלים. תקופה מסוימת היה ממונה על המחקר במחלקה לשיתוף פעולה בינלאומי במשרד החוץ.

בצעירותו היה חבר במפ"ם אך פרש ממנה,[2] הצטרף למפא"י ונטל חלק בפעילות "צעירי מפא"י. היה עורך הרבעון העיוני של "המערך" "אות"[3] וניהל את שבעת המחזורים הראשונים של המכון להשכלה של מפא"י בבית ברל. במהלך שנת שבתון השתלם באוניברסיטת הרווארד וערך סיור מקיף בארצות אפריקה. בשנות ה-60 תמך בבן-גוריון במאבקיו הפוליטיים בתוך מפא"י והיה מקורב ל"צעירי בן-גוריון" (ובהם משה דיין ושמעון פרס) אך לא פרש אתם ממפא"י כאשר הוקמה רפ"י. אחרי חזרת דיין ופרס למפלגת העבודה הצטרף ב-1969 ל"חטיבת רפ"י" בתוך מפלגת העבודה. מאותה תקופה ועד פרישתו לגמלאות היה ראש מחלקת המחקר בבית ברל. נסיהו הרבה לעסוק בפעילות אידאולוגית ושנים רבות שימש גם מרכז ועדות המצע לקראת מערכות הבחירות ועורך קובצי ההחלטות של ועידות מפלגת העבודה והוועדות האידאולוגיות השונות שפעלו בין ועידה לוועידה ברציפות בעשורים האחרונים של המאה העשרים. במהלך השנים הרבה לכתוב מאמרים בנושאים אידאולוגיים ופוליטיים. ב"תקופת ההמתנה", לפני מלחמת ששת הימים, כאשר משה דיין ביקש להתמנות למפקד חזית הדרום, נפגשו מרדכי נסיהו, מרדכי בר און ויצחק לבני עם דיין כדי לשכנעו להסכים לדרישה למנותו לשר הביטחון. סייע בעילום שם למשה דיין להוציא לאור את ספרו "מפה חדשה - יחסים אחרים" וייעץ לשמעון פרס בכתיבת ספרו "כעת - מחר".

נסיהו פרסם חמישה ספרים אידאולוגיים ומדיניים, שמומחים החשיבום לפורצי דרך בשעתם. על ספרו "המהפכה המדעית והעולם המתפתח" כתב משה שרת בהקדמה: "ספר מקורי... פרי עיון מעמיק של הוגה וחוקר ישראלי, בן הדור החדש". על ספרו "ישראל כאתגר" כתב פרופ' יחזקאל דרור בהקדמה: "חשיבותו העיקרית של הספר בהיותו ניסיון חלוצי במחשבה חדשה".

נסיהו נישא בשנת 1962 ליהודית נסיהו, מהנשים הראשונות שמילאו תפקיד בכיר ב"מוסד". בנם היחיד חיים (חיימי) נולד ב-1964 והיה ד"ר למתמטיקה. הוא נפטר בשנתו בזמן טיול פסגות רגלי בנפאל בשנת 1994. בתקופה ההיא פרש נסיהו לגמלאות ובריאותו התרופפה והדרדרה. נפטר ב-1997

ספריועריכה

  • מדע הקוסמוס וחברת המדע, הוצאת "כתבים", 1953
  • שתי דרכים ודרך - בין קפיטליזם וקומוניזם לבין ציונות סוציאליסטית (חוברת, 45 עמ'), הוצאת עיָנות, 1954
  • המהפכה המדעית והעולם המתפתח, הוצאת עם עובד, 1965, תל אביב
  • ישראל כאתגר, הוצאת עם עובד, 1969, תל אביב
  • זמן שלום - עובדות ומחשבות על ערוץ "אוסלו" (בהשתתפות מאיר שטיגליץ וזיו תמיר), הוצאת המחבר, 1994
  • קוסמותאיזם - ישראל, ציונות, יהדות ואנושות, הוצאת פואטיקה, 1997

אילן היוחסין של משפחתועריכה

 
 
 
 
 
 
 
 
שלמה אריה הלוי זוכמן נסיהו
נפטר ב-1952
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יהושע נסיהו
1900–1978
(הארכיון ההיסטורי של הטכניון)
 
אסתר נסיהו
(לבית בלום הכהן)
 
 
 
נפתלי נסיהו
1901–1974
 
ציפורה פייגה נסיהו
(לבית טברסקי)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יצחק נסיהו
1926–2015
(קצין צה"ל)
 
רחל נסיהו
 
 
 
מרדכי נסיהו
 
1929–1997
(פעיל מפלגת העבודה)
 
יהודית נסיהו
(לבית פרידמן)
1924–2003
(סוכנת המוסד)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיים נסיהו
1964–1994
(פרס חיים נסיהו במתמטיקה)


קישורים חיצונייםעריכה

ממאמריו:

הערות שולייםעריכה

  1. ^ איתמר לוי, 'קורות מלחמת העצמאות' נגד 'תולדות מלחמת הקוממיות', חנות הספרים של איתמר, 2 בינואר 2013
  2. ^ א. בן-זאב, איינשטיין כותב ל'דוקשי', מעריב, 30 בספטמבר 1953
  3. ^ "אות" יופיע בסוף השבוע, דבר, 22 בספטמבר 1966