פתיחת התפריט הראשי

הרב מרדכי טברסקי, (מכונה המגיד מצ'רנוביל; תק"ל, 1770 - כ' באייר תקצ"ז, 1837) היה האדמו"ר השני מצ'רנוביל. כל בניו כיהנו כאדמו"רים ומהם יצאו כמה ענפי חסידות המונים כיום אלפי חסידים, בהם סקווירא, טשרנוביל ורחמסטריבקא.

מרדכי טברסקי
Chernobyl Maggid tzion Anatevka.jpg
ציון קברו של רבי מרדכי
לידה 1770
תק"ל
פטירה 1837 (בגיל 67 בערך)
כ' באייר תקצ"ז
מספר בשושלת השני
הקודם מנחם נחום מצ'רנוביל
אב מנחם נחום מצ'רנוביל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

קורות חייועריכה

נולד בצ'רנוביל לשרה ולרבי מנחם נחום מצ'רנוביל, מתלמידי הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש ובעל ספר "מאור עיניים".

אשתו הראשונה חיה שרה הייתה בתו של הרב אהרן הגדול מקרלין. לאחר פטירתה נישא לפייגא בתו של הרב דוד לייקעס תלמידו של הבעל שם טוב. שמונת בניו כיהנו אחרי פטירתו כאדמו"רים ברחבי אוקראינה, והיו מהבולטים בהפצת תורת החסידות באותה תקופה.

כשחייבה הממשלה הרוסית את נתיניה לכנות את עצמם בשם משפחה, בחר הרב מרדכי בשם טברסקי, על שם העיר טבריה, בה התיישבו תלמידי המגיד ממעזריטש.

לרב טברסקי היו חסידים רבים ועיירות רבות מינו אותו כ"מגיד מישרים" שלהם. הוא התנהג בעשירות וברחבות שלא כמנהג אביו, אך אם זאת אכילתו היתה מעט מאוד וכמעט שלא נהנה מענינים גשמיים.רבי שלום רוקח מבעלז העריצו ושלח פעם אליו פ"נ ואמר שהוא מפרנס בכספו הרב את הצדיקים הנסתרים[1],על הערצה זו כותב גם רבי יוסף שאול נתנזון ה"שואל ומשיב":והרב הגאון הצדיק מבעלז כק"ש מוהר"ר[2]שלום מבעלזא ז"ל אמר עת הסב בסעודת שבת, שאם היה הצדיק מטשערנאביל במדינתינו היה נוסע כמה פרסאות לקראתו[3]. בין תלמידיו הרבים היו הרבנים ישראל דב מווילדניק אברהם דב מאבריטש. דברי תורתו התפרסמו בספר "ליקוטי תורה" אשר זכה להסכמות ממנהיגי חסידות. בתשס"א (2000-2001) הודפס הספר מחדש במהדורה מתוקנת ובתוספת מפתחות בשם "ליקוטי תורה השלם".

אחיינו (נכד גיסו הרב אברהם מקוריסצ'וב) הרב ישראל מרוז'ין קרא לאחד מבניו (הרב מרדכי פייבוש מהוסיאטין) בשם מרדכי, עוד בחייו של רבי מרדכי מצ'רנוביל, בניגוד למסורת היהודית האשכנזית, שלא קוראים לילדים בשם אחרי אנשים בעודם בחייהם. כשנשאל על כך, ענה: "הדוד שלנו מצ'רנוביל הוא כבר כמה שנים מעל העולם הזה, כאילו אינו בעולם הזה".

הרב טברסקי היה מעורב בלחץ שהופעל על הרבנית חנה רחל הידועה בכינוי הבתולה מלודמיר להנשא לאיש, למרות אי רצונה.

הרב טברסקי נפטר בקייב בכ' באייר תקצ"ז (1837). בעודו בחיים הכין את מקום קבורתו בפאתי הכפר אנטיווקה ליד קייב, באמרו ששם אין כנסיות, וכך קול הפעמונים לא יפריע למנוחתו. קברו נמצא באמצע שדה משקיף על גבעות ונהר.

ילדיועריכה

שלושת הבנים הראשונים והבת מלכה היו בני אשתו שהייתה בתו של הרב אהרון הגדול מקרלין, ואילו חמשת הבנים האחרים והבנות האחרונות היו בני אשתו פיגא בת ר' דוד לייקס, תלמיד הבעל שם טוב.

מתלמידיועריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ נכדו רבי ישכר דב רוקח היה אומר שמי שאינו מאמין בכך צריך לבדוק אחריו.
  2. ^ פענוח ראשי תבות : כבוד קדושת שמו מורינו הרב רבי.
  3. ^ בהסכמתו על הספר ליקוטי תורה של רבי מרדכי.
  4. ^ בן רבי יוסף מיאמפולה בן רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב.