מרדכי שוורץ (משק שוורץ)

מרדכי שוורץ (1907 מלאווה, פולין - 1989 ישראל) היה מייסד ענף גידול קרפיונים למאכל בבריכות דגים בישראל. הקים תשתית לבריכות דגים במספר מקומות בישראל. יסד (בשיתוף אחיו) משק חקלאי פרטי לגידול קרפיונים בעמק החולה בשם "משק שוורץ". תרם רבות לפיתוח ענף המדגה בעמק.

מרדכי שוורץ (1955)
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

קורות חייםעריכה

השנים הראשונותעריכה

שוורץ נולד בפולין אך גדל בווינה שבאוסטריה למשפחה אמידה ובעלת מוניטין ומסורת בתחום גידול הדגים באוסטריה. ב-1926 עלה ארצה. ב-1928 סיים לימודיו בבית הספר החקלאי במקווה ישראל.

את ניסיון הגידול הראשון עשה שוורץ ב-1927, עוד בהיותו תלמיד במקווה ישראל. בעידוד של מנהל המוסד, אליהו קראוזה, הקים במקווה ישראל בריכת דגים מבטון והכניס בה קרפיונים ששלח לו אביו[1]. הניסיון נכשל עקב התנגדות שלטונות הבריאות המנדטוריים, בראשותו של ד"ר רפאל אופלטקה, שטען שהבריכה תביא יתושי מלריה.

ב-1929 (לאחר סיום לימודיו) עבר לגור בקיבוץ כפר גלעדי שם עסק בחקלאות אך ב-1932 עזב את הקיבוץ על מנת לממש את חלומו לעסוק בגידול דגים.

לאחר עזיבת הקיבוץ הקים שוורץ בריכות דגים במספר מקומות כמו תל עמל, עין חרוד, נחל תנינים (ליד בנימינה), במעיינות נחל נעמן, בתל חי ועוד.

ב-1934 הקים, יחד עם ברנקו זיצר, בריכות דגים ליד מעיינות אפק בעמק זבולון (בקרבת מבצר כורדני)[2]. השותפות עם זיצר התפרקה ב-1937 ומשפחת שוורץ עזבה את המקום.

ב-1939 הקים בריכות בשיתוף קיבוץ דפנה.

משק שוורץעריכה

 
משק שוורץ על תל נעמה

ב-1940 הגיע מרדכי עם אחיו, משה ופייבל, לתל נעמה, השוכן ממערב לכפר בלום, ושם הקימו את משק שוורץ (שנקרא רשמית נעמה)[3] .

המיבנים במשק (5 מיבנים) תוכננו על ידי האדריכל אריה שרון והם שימשו למגורי האחים שוורץ וכן למגורי 8 משפחות פועלים. מסביב למשק נחפרו בריכות הדגים בשטח של כ-900 דונם. את המים לבריכות העבירו מנחל החצבאני. כבר ב-1941 החל שיווק תוצרת המשק[4].

ב-1948 עם פרוץ מלחמת העצמאות החלו ערביי הכפר הערבי השכן, אל-נאעמה, להטריד את יושבי המשק. המצב הביטחוני גרם לרוב דיירי המקום לנטוש את המקום בהשאירם מאחור רק את מרדכי שוורץ ושני עוזרים שפעלו לבצר את המקום. על אף יחסי הכוחות הלא מאוזנים לא העזו הערבים לכבוש את התל. עם סיום המלחמה המשיך מרדכי שוורץ לגור על התל עם אחיו פייבל ואף שיפצו את הבריכות וחזרו לגדל דגים אך משפחתם (שגרה בחיפה) ופועליו לא הסכימו לחזור לתל[5].

שוורץ פעל רבות לקידום ענף המדגה בקיבוצי הסביבה. יחסים אלו נפגעו עקב סירובה של המשפחה להשתמש בשירותי תנובה לשווק תוצרת הדגה.

החווה פעלה עד לשנת 1971 אז הועברו האדמות לקק"ל והוחכרו לקיבוץ משגב עם. במהלך שנות ה-80 יובשו הבריכות וב-1989 עברו האדמות לידי מינהל מקרקעי ישראל.

המחלוקת על הראשוניותעריכה

ההיסטוריונים חלוקים על הראשוניות של מרדכי שוורץ וחלקם נותנים את הבכורה לקיבוץ תל עמל (כיום ניר דוד). מבחינה כרונולוגית החל שוורץ לגדל דגים כבר ב-1927 בעוד שבתל עמל החלו לגדל דגים ב-1939 עובדה התומכת בראשוניות של שוורץ. יחד עם זאת אין ספק שבתל עמל היקף הייצור היה גדול יותר ולכן מבחינה מסחרית יש ראשוניות לתל עמל[6].

לקריאה נוספתעריכה

  • שמואל רוטברד, שוורץ של הדגים:(מונולוג של חלוץ מגדלי הדגים בישראל), מערכת, 2014
  • שמואל אביצור, ממציאים ומאמצים ; מחוללי המהפיכה בדרכי הייצור בארץ, יד יצחק בן צבי, 1986

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ בריכה זו נחשבת לבריכת גידול הדגים הראשונה שנבנתה בארץ. אומנם כבר ב-1923 הציע ברוך פרובר לגדל דגים בירושלים אך הצעתו לא מומשה
  2. ^ האחים שוורץ גרו במשך שנתיים במבנה הצלבני במקום
  3. ^ השטח הוחכר מקק"ל
  4. ^ משפחת שוורץ שווקה את תוצרתה בעזרת מערכת שווק פרטית
  5. ^ האח משה היגר לטורקיה
  6. ^ שמואל אביצור הגדיר זאת בספרו (עמוד 106): "מרדכי שוורץ היה החלוץ המבשר וחברי תל עמל היו המגשימים, ושניהם יחד הינם חלוצי המדגה בארץ"