מרוץ הקפת התבור
מרוץ הקפת התבור ע"ש יצחק שדה הוא מרוץ מסורתי המתקיים מדי שנה. זהו המרוץ הוותיק בישראל, לאחר מרוץ מגנס בירושלים. מסורת מרוצי הקפת התבור החלה בשנת 1952. על פי עיתונאי הספורט הוותיק ישראל פז, הקפת התבור נקבעה על ידי מרכז הפועל, לאחר מותו של האלוף יצחק שדה ולזכרו. לאחר שפרש מצה"ל, יצחק שדה היה חבר מועצת עיריית תל אביב וחבר מרכז הפועל, טבע את הסיסמה "ספורט לאלפים ולא לאלופים". המרוץ מאורגן על ידי מועצה אזורית הגליל התחתון, בשיתוף מחלקת כושר קרבי של צה"ל, מתנדבים וגורמים נוספים.
| ענף | מרוץ |
|---|---|
| תאריך ייסוד | 1952 |
| ארגון מפעיל | מועצה אזורית הגליל התחתון |
| מדינות משתתפות |
 ישראל |
  | |
מטרות הקפת התבור עריכה
מסלול ושיא המסלול עריכה
מרוץ הקפת התבור הוא מרוץ שדה בתנאי שטח מגוונים ולא מרוץ כביש. אורך מסלול הריצה של הקפת התבור הוא 11 ק"מ. תחילתו בנחל השבעה, למרגלות הר תבור, בגובה 80 מטר מעל פני הים. מכאן המסלול מטפס לגובה של 280 מטר, לאורך 3 ק"מ, בעלייה תלולה בינות לבתי הכפר שיבלי. זהו שיא גובה המסלול, בצומת עם הכביש העקלקל המטפס אל פסגת ההר. מסלול המרוץ איננו עולה לפסגה ולכנסיות, אלא יורד בירידה תלולה לכפר דבורייה, מקיף את הכפר אום אל ע'אנם מדרומו, יורד בכביש 65 עד לצומת גזית ומשם מטפס ויורד אל נקודת ההתחלה. מקצה זה פתוח לכל ומשתתפים בו כאלף בני נוער, חיילים וחיילות, בוגרים ובוגרות. מסלול זה של מרוץ השדה, עבר שינויי תוואי קלים במשך השנים ולכן קשה להשוות הישגים מהקפות שנערכו בשנים שונות. בשלושים ההקפות הראשונות (1953–1982) השתתפו בהקפות גם רצים מהירים מחו"ל. שיא המסלול הושג על ידי גינטר קוהל מגרמניה, שקבע תוצאה של 36:36 דקות בשנת 1981.
שינויים בהקפת התבור במרוצת השנים עריכה
במשך עשרות שנים, נחשבה הקפת התבור למרוץ מוביל ויוקרתי. באותן שנים נערכו מעט מרוצים, רצים נהרו אליו מכל קצווי הארץ. עם התפתחותה של תרבות הפנאי, נוספו מרוצים רבים בכל רחבי הארץ, וכתוצאה מכך הלכה ודעכה כמות המשתתפים בו. יתר על כן, נוצר מצב שכדי להביא להשתתפותם של הרצים המובילים, לא היה די בהענקת גביעים למנצחים, אלא היה הכרח גם להעניק פרסים כספיים למנצחים.
החל מהמרוץ ה־1 ועד למרוץ ה־43, העיתון על המשמר העניק בכל שנה את הגביע למנצח (עד שחדל לצאת לאור בשנת 1995). החל משנת 1994, הושווה הפרס הכספי למנצחת, לפרס הכספי למנצח.
למן הקפת התבור הראשונה ב־1953 ועד לשנת 1994 (הקפת התבור ה־42), ההקפה נערכה בשבת בבוקר. החל מהקפת התבור ה־43 בשנת 1995, יום התחרות הוקדם משבת ליום שישי, כדי לאפשר גם לחיילי צה"ל לקחת חלק במפעל זה. הקפת התבור נערכת בשטח פתוח, בטבע. האדמה באזור זה עשירה וגשם של שעתיים הופך אותה לעיסה טובענית, מצב שמחייב את דחיית המרוץ. לפיכך, החל משנת 1996 הועתק חודש התחרות מחודש מרץ לחודש אפריל, עקב הצורך להתרחק מעונת הגשמים וכן להימנע מחמסינים המאפיינים את התחלת האביב. עקב חשש כללי מריצה בחום כבד, שעת הזינוק הוקדמה לשעת בוקר מוקדמת מאוד, דבר שמקשה על הגעת הרצים ממרכז הארץ ומדרומה.
בראשית שנות האלפיים, דרכי העפר באזור נקודת הזינוק שופרו וחלקן כוסו באספלט.
מאז 2016, מסלול המירוץ שונה, כבר לא מקיפים את התבור ולכן שונה שם המרוץ הקשה ל"מרוץ התבור". ההסבר שניתן לשינוי המסלול היה צמצום ההפרעה לתנועה לאורך כביש 65. מנקודת הזינוק מטפסים בעלייה התלולה אל הכפר ערב אל שיבלי, אך משם המשך המסלול שונה. כבר לא רצים דרך הכפרים דבוריה, אום אל ע'אנם וכביש 65 עד לצומת גזית. במקום זאת, מתוך ערב אל שיבלי המסלול פונה מזרחה ודרומה (ימינה ושוב ימינה) בתוך יער בית קשת, יורד ונושק לגדר של בית הספר החקלאי כדורי, חוזר לנקודת הזינוק ומתחיל לולאה נוספת בת 4 ק"מ (מסלול הנערים) מדרום לנקודת הזינוק. לולאה זו עוברת ליד צומת גזית, ומשם עולה ומשתלבת עם סוף המסלול המסורתי הקודם.
אליפות צה"ל עריכה
החל משנת 1998 מרכז כושר קרבי של צה"ל הצטרף באופן רשמי וקבוע למארגני הקפת התבור, הקפת התבור הפכה גם לאליפות צה"ל במרוצי שדה. למקצה הארוך בן 11 ק"מ נוסף מקצה תחרותי ועממי באורך 5.5 ק"מ, שבו נוטלים חלק יחידות, חיילים וחיילות.
קישורים חיצוניים עריכה
- אברהם פז, רוזמן מנצח מרוץ התבור, מעריב, 3 במרץ 1963
- אברהם פז, אלופי הקפות התבור, מעריב, 3 במרץ 1963
- לידתו של מרוץ התבור מאת ישראל פז מתוך "עולם הריצה", גיליון 106, פברואר 2002 (פורסם מחדש באתר שוונג, 22 במרץ 2007).
- שלומית לן, דמיינו ישראל של פעם: ניסיתם את מירוץ הקפת התבור?, באתר גלובס, 24 במאי 2014
מרוץ התבור 1969, סרטי גבע, מרץ 1969 (התחלה 7:16)
